"השואה האיראנית קורית בזמן אמת": המחיר הכבד של דיכוי המחאה באיראן

הממשל האיראני מחריף את צעדיו לדיכוי המחאה: בין ההרוגות בגל הדיכוי האחרון באיראן זוהתה אישה שהייתה בהיריון ואם לשניים, שנהרגה במהלך הפגנה נגד המשטר. לפי ארגוני זכויות אדם, שש מפגינות נהרגו מירי כוחות הביטחון במהלך מחאות שפרצו ברחבי המדינה. העדויות מצביעות על שימוש בירי חי ועל פגיעה ישירה במפגינים לא חמושים.

שולה סוטודה, תושבת לנגארוד, נהרגה ב-10 בינואר במחוז גילאן לאחר שהמשטרה פתחה באש חיה לעבר מפגינים. ארגון הנגאו (Hengaw) מסר כי סוטודה השתתפה בהפגנה כאשר קליעים נורו לעבר הקהל. מותה אושר ימים לאחר מכן והיא הצטרפה לשורת הרוגים שרק הולכת ומתארכת.

הרוגה נוספת היא הפעילה זיבה דסג'רדי, בת 33, שנורתה למוות במהלך מחאה בנישאפור. על פי הדיווחים, היא נורתה לעיני בתה בזמן שהפגינה נגד המשטר. דסג'רדי השתתפה במחאה למרות שעמד נגדה עונש של 18 חודשי מאסר בשל מעורבותה במחאות 2022.

בין ההרוגות זוהתה גם זהרה באגרי, אם לשלושה, שנפגעה מירי בראשה במהלך הפגנה ב-8 בינואר. מארגון הנגאו נמסר כי מדובר בפגיעה ישירה ומכוונת. עוד נהרגו שרה בהבודי, מטפסת הרים בת 45, סנאם פורבאבאי שהייתה מורה למוזיקה ואידה אגילי, תושבת טהרן בת 34. מספר הנשים שנהרגו מאז פרוץ המחאה ב-28 בדצמבר הגיע ל-28, כך לפי הנגאו.

ארגונים שונים מנסים לאמת את היקף ההרג באיראן, אך מתקשים בשל ניתוק התקשורת במדינה – והרשויות ממשיכות להגביל גישה למידע. נתונים מבתי חולים וחדרי מיון מצביעים על היקף הרוגים גדול בהרבה מהמספרים המאומתים. לפי דיווחים, בין 16,500 ל-18,000 בני אדם נהרגו מאז תחילת המחאה – בהם גם ילדים. סוכנות אמריקאית לזכויות אדם אימתה לפחות 3,090 הרוגים, מתוכם 2,885 מפגינים.

גורם איראני טען, לפי נתונים "מאומתים", כי לפחות 5,000 בני אדם נהרגו. במקביל, עיתון בריטי דיווח על מספרים גבוהים בהרבה בהתבסס על רישומי בתי חולים. ספירת הקורבנות נותרת כמעט בלתי אפשרית תחת חסימת תקשורת שהחלה ב-8 בינואר.

נעליים חרוכות בזירת טבח: עדות לשריפה מכוונת של מפגינים

תמונות מצמררות שצולמו בעיר ראשט נותנות הצצה לצעדים האכזריים שהממשל נוקט בהם כדי לדכא את המחאה. ערימות של נעליים צולמו לאחר מתקפה קטלנית של כוחות המשטר. לפי הדיווחים, מפגינים שנכנעו רוכזו באחד השווקים בעיר והועלו באש. הזירה נותרה עם נעליים חרוכות ומפוזרות, עדות אילמת למה שהתרחש.

עדי ראייה סיפרו כי כוחות הביטחון הציתו את השוק וירו במי שניסה להימלט מהלהבות. הצילומים מהשטח מראים מבנה שרוף ומפויח, ממנו מיתמר עשן. האירוע התרחש ב-8 בינואר, בעיצומו של גל הדיכוי.

העיתונאי ופעיל זכויות האדם אראש סיגרצ'י שיתף את התמונה וכתב: "אם זה לא פשע נגד האנושות, אז מה כן?". רבים השוו את מראה הנעליים לתצוגות במוזיאוני שואה ברחבי העולם. אחד מהם הגדיר את התיעוד כ"משהו שרק נאצים יכולים לעשות".

סורן אדגר, סגן נשיא הברית האוסטרלית-איראנית, כתב: "הנעליים האלה הן לא מיצג אומנות. הן שייכות לאנשים שניסו להימלט מסוכני המשטר ונדחקו לתוך הבזאר ההיסטורי, הוצתו ואז נורו למוות כשניסו להימלט. אי אפשר להתכחש לתיעוד הזה, השואה האיראנית קורית בזמן אמת".

ארגון Iran Human Rights מסר כי הקורבנות נכנעו לכוחות הביטחון לפני שנהרגו. מחמוד אמירי-מוגדאם, מייסד הארגון, אמר: "ההרג ההמוני החל מיד אחרי שניתקו את האינטרנט ברחבי המדינה".