הותיר את בת זוגו על פסגת הגרוסגלוקנר – והורשע בגרימת מוות ברשלנות
תומאס פלמברגר, מטפס ההרים האוסטרי, הורשע בעבירה שיוחסה לו שנה אחרי הטרגדיה הקטלנית. בית המשפט קבע כי שגה בשיקול דעתו ולא פנה לאחור בזמן. הוא נידון לחמישה חודשי מאסר על תנאי ונקנס ב-9,600 אירו

הקורבן, קרסטין גורטנר, מתה מהיפותרמיה במהלך טיפוס על ההר הגבוה באוסטריה בינואר 2025. לפי פסק הדין, פלמברגר, בן זוגה דאז, היה המטפס המנוסה יותר ושימש כמדריך בפועל בזמן הטיפוס. השופט קבע כי היה עליו להחליט על נסיגה מוקדמת, מאחר שלא היה לגורטנר מספיק ניסיון טיפוס בתנאי חורף קשים.
השופט נורברט הופר, מטפס מנוסה בעצמו, אמר כי פלמברגר הוא אלפיניסט מצוין, ובת זוגו הייתה "שנות אור מאחוריו" ביכולות. עם זאת הוא הבהיר: "אני לא רואה בך רוצח, אני לא רואה בך אדם חסר לב". לדבריו, לא הוכח כי עזב אותה במכוון כדי שתמות.
במהלך הדיון העידה בת זוג לשעבר של פלמברגר כי כבר ב-2023 הותיר אותה לבדה בטיפוס דומה. היא סיפרה כי חשה סחרחורת, פנס הראש שלה כבה והיא בכתה וצעקה כשהוא המשיך קדימה. העדות חיזקה את טענת התביעה כי מדובר בדפוס התנהגות חוזר ומסוכן.
צוותי החילוץ מצאו את גופתה של גורטנר ב-19 בינואר 2025 כשהיא תלויה הפוך מצוק סלעי. אחד המחלצים סיפר כי הוא ועמיתיו הופתעו מכך שהיא נותרה במקומה, והזהיר כי אם הרוח הייתה מתחזקת מעט היא הייתה נופלת לתהום. באותו לילה גורלי נרשמו רוחות של עד 74 קמ"ש, והטמפרטורה צנחה למינוס 8 מעלות.
התביעה טענה כי כמטפס המנוסה יותר, פלמברגר היה המטפס המוביל והאחראי על המסלול. לדברי הפרקליטות, הוא לא פנה לאחור בזמן ולא הזעיק עזרה כאשר מסוק משטרתי חלף מעליהם. השופט ציין כי לא נשלחו אותות מצוקה.
ההגנה טענה כי בשלב ההוא השניים הרגישו טוב והיו סמוכים לפסגה. לדבריהם, המצב הידרדר לפתע כאשר גורטנר התעייפה סמוך לפסגה – שמתנשאת לגובה של 3,798 מטרים. הסנגור אמר כי גורטנר בעצמה ביקשה ממרשו לרדת ולהזעיק עזרה.
פלמברגר התקשר למשטרת ההרים האוסטרית (Alpinpolizei) בשעה 00:35, אך תוכן השיחה שנוי במחלוקת. התביעה טוענת כי הוא לא הגדיר את הסיטואציה כמצב חירום, בעוד ההגנה מכחישה זאת. בשעה 02:00, כך לפי האישום, הוא הותיר את גורטנר מאחור והמשיך למטה לבדו.
המשפט עורר דיון ציבורי רחב באוסטריה ומחוצה לה. רבים שאלו מתי שיקול דעת מוטעה וסיכון אישי הופכים לאחריות פלילית. פסק הדין נתון לערעור, והדיון סביב גבולות האחריות בהרים עוד רחוק מסיום.
