15 שנים אחרי היעלמותה: ארוסה לשעבר של מישל פארקר מואשם ברצח

כשמישל פארקר הגיעה ב-17 בנובמבר 2011 לבניין שבו התגורר ארוסה לשעבר, דייל סמית ג'וניור, היא הביאה את התאומים שלהם, שהיו אז בני 3. זמן קצר לאחר מכן היא נעלמה. מאז איש לא שמע ממנה וגופתה מעולם לא נמצאה. כמעט 15 שנה חלפו עד שהפרשה קיבלה תפנית משמעותית.

סמית נעצר והואשם ברצח מדרגה שנייה. מסמכי המעצר, הכוללים תצהיר בן 46 עמודים, שוחררו לפרסום בהוראת השופט וחושפים את הראיות והעדויות שעליהן מתבסס התיק נגדו. מופיעות בהן הודעות טקסט שמציגות מערכת יחסים שהלכה והידרדרה בשבועות שלפני היעלמותה של פארקר – שהייתה אז בת 33. כמו כן, לפי התצהיר, חבר לשעבר של סמית סיפר באפריל האחרון לחוקרים כי כשבועיים לפני היעלמותה של פארקר, סמית, שהיה אז בן 40, אמר לו מחוץ לדירתו: "הלוואי שמישהו יהרוג את הכלבה הזאת".

ב-10 בנובמבר 2011, שבוע בדיוק לפני היעלמותה, הציע סמית לפארקר 2,000 דולר בתמורה לכך שתשכב איתו, כך לפי התצהיר. "חשבתי על ההצעה שלך... ואצטרך לסרב", השיבה לו פארקר. "אני מעדיפה הלוואה אישית חוקית מאשר להרגיש כמו זונה. אני לא יכולה לעשות את זה. אני לא אעשה את זה. זה לא מוסרי וזה לא נכון". סמית השיב כי לא ניסה לגרום לה להרגיש כך וכי הוא פשוט רצה להיות איתה "עוד פעם אחת". פארקר דחתה גם את ההסבר הזה: "לקיים יחסי מין בתמורה לכסף הופך אותי לזונה יקרה. אני לא יכולה לעשות את זה בשביל הכסף, זה מנוגד לערכים שלי". שבוע לאחר ההתכתבות הזאת היא נעלמה.

באותו יום שודר פרק של תוכנית הטלוויזיה "The People's Court", שבו הופיעו פארקר וסמית חודשים קודם לכן בעקבות סכסוך ביניהם על טבעת האירוסים שלהם. סמית טען שפארקר זרקה את הטבעת וביקש ממנה להחזיר לו את שווייה, שהוערך בכ-5,000 דולר. השופטת קבעה בסופו של דבר שפארקר תשלם לו 2,500 דולר.

כ-40 דקות לפני שידור הפרק, סמית שלח לפארקר הודעה שבה כתב כי הוא "מתוסכל מינית". היא האשימה אותו שהמצב הוא באשמתו. לדבריה, גם כשהיו יחד הוא קיים יחסי מין עם נשים אחרות. קצת יותר משעתיים לאחר מכן, פארקר הגיעה למתחם המגורים שלו והביאה אליו את ילדיהם. מאז לא נראתה שוב.

לפי גרסת החוקרים, סמית חנק את פארקר למוות במהלך התקף זעם ולאחר מכן השליך את גופתה במקום כלשהו באזור אורלנדו. בתמונות שצולמו יום לאחר היעלמותה נראו, לפי מסמכי בית המשפט, שריטות באזור פיו ושפתיו של סמית. הייתה גם חבורה באמתו ושפשופים במרפקיו. החוקרים סבורים שמדובר בפציעות שנגרמו בזמן שפארקר ניסתה להיאבק בו ולהגן על עצמה. לפי המקור, לא ברור מדוע הרשויות לא המשיכו אז בחקירת מקור הפציעות.

מוקדם יותר השנה סיפרה לחוקרים ארוסה לשעבר אחרת של סמית כי במהלך מערכת היחסים ביניהם הוא נהג לחנוק אותה בידיו או באמצעות חגורה עד שאיבדה את הכרתה. לדבריה, זה קרה גם בזמן יחסי מין וגם במהלך ויכוחים. היא טענה גם כי איים "לגרום לה להיעלם".

יום לאחר היעלמותה של פארקר, ב-18 בנובמבר 2011, סיפר סמית למשטרה כי ארוסתו לשעבר הגיעה לדירתו ונשארה שם במשך עשר דקות בלבד. הסתירות בגרסה שמסר על לוח הזמנים שלו ביום היעלמותה עוררו לאורך השנים חשדות נגדו. אלא שניתוח מחודש של נתוני הטלפונים סיפק לחוקרים מידע נוסף על מה שקרה באותו יום, ולדבריהם סייע להם להגיש כתב אישום ברצח מדרגה שנייה. לפי הנתונים, פארקר הגיעה לביתו של סמית בשעה 15:16 ונשארה שם יותר משעה. בשעה 16:18, כך נטען, שני הטלפונים שלהם החלו לנוע יחד מערבה, לכיוון אגם קונווי.

צוותי צלילה איתרו בהמשך את הטלפון של פארקר באגם והוציאו אותו מהמים. בדיקה דיגיטלית של המכשיר העלתה, לפי התצהיר, שכל הודעות הטקסט שהיו בו עד השעה 16:27 ב-17 בנובמבר נמחקו באופן ידני. פרט נוסף שמשך את תשומת לב החוקרים היה כי לאחר היעלמותה, סמית לא התקשר לפארקר ולא שלח לה אפילו הודעה אחת. זאת אף שאמר לחוקרים כי הוא מקווה שהיא פשוט "נעלמת לזמן מה" וכי הוא מחפש אותה.

במשך כמעט 15 שנה נותרה היעלמותה של מישל פארקר ללא פתרון, וגופתה עדיין לא נמצאה. כעת טוענים החוקרים כי הטכנולוגיה שלא עמדה לרשותם ב-2011 אפשרה להם לבנות תיק נגד האדם שהיה בין האחרונים שראו אותה.

סמית עומד כעת בפני אישום ברצח מדרגה שנייה, והטענות נגדו יצטרכו להתברר בבית המשפט. אך גם אחרי המעצר, השאלה שמלווה את משפחתה של פארקר מאז אותו יום בנובמבר 2011 עדיין נותרה ללא תשובה: היכן נמצאת מישל?