פרשת סופיה קוטסייר: הסטודנטית שנעלמה בלב הספארי

אומרים שסופיה יצאה לכמה דקות לשירותים, במרחק קצר מהחדר שבו שהתה בפארק הלאומי מורצ'יסון פולס. המדריך ניגש לחברותיה ושאל: "ראיתן את סופיה?". בתוך דקות התברר שהיא נעלמה – ומאז, איש לא ראה אותה שוב.

סופיה קוטסייר הייתה רק בת 21 כשנסעה לאוגנדה ב-2015. הסטודנטית לרפואה מאמסטרדם רצתה להתמחות בבית חולים בקמפלה. היא חלמה לעסוק ברפואה טרופית, והתלהבה מההזדמנות הנדירה שקיבלה. כשההתמחות הסתיימה, היא לא מיהרה לחזור לביתה. במקום זה, היא יצאה עם שתי חברות לטיול של שבועיים ברחבי המדינה האפריקאית. היא סיפרה להוריה עד כמה היא אהבה את האנשים ואת התרבות המקומית. אבל מהר מאוד, משהו בהתנהגות שלה התחיל להשתנות.

סופיה אובחנה בעבר עם הפרעה דו-קוטבית, והסימנים חזרו. ככל שהימים עברו, היא הפכה יותר ויותר מאנית. חברותיה הבחינו שהיא פועלת בפזיזות ולא ישנה כמעט. באחד הלילות היא פשוט נעלמה – ואז חזרה. היא סיפרה שבילתה חלק מהלילה במגדל תצפית בפארק חיות הבר. "שאלנו אותה למה היא עשתה את זה", סיפרה אחת החברות. "היא אמרה שהיה לה ערב ממש מגניב, ושהיא הציבה לעצמה סוג של משימה – זה היה אתגר לשרוד שם לילה".

הסטודנטית סיפרה בהמשך לבן זוגה בהולנד כי "היא מודאגת מחוסר השינה שלה ושיש יותר מדי גירויים... היא רק רצתה להיות לבד". הדפוס הזה – החיפוש אחר ריגוש – הלך והחריף. ואז הגיע היום שבו הכל נגמר. ב-28 באוקטובר 2015 הגיעו שלוש הבנות למורצ'יסון פולס. הן יצאו לשיט על נהר הנילוס, ובמהלכו התנהגותה של סופיה הפכה מוזרה עוד יותר. היא התעסקה בציוד, נעלמה לפרקי זמן ארוכים לשירותים, ונראתה מנותקת. בשלב מסוים היא התרחקה מהקבוצה ודיברה עם אם וילד מקומיים. "שאלנו אם היא חוזרת איתנו והיא אמרה שלא", נזכרו החברות. "הם עניינו אותה יותר, וזה הפך לסוג של עימות".

בערב, כשהגיעו למקום הלינה בפארק, נדמה היה שהמצב נרגע. זמן קצר לאחר מכן, לפני שירד החושך, סופיה יצאה לשירותים הסמוכים. זו הייתה הפעם האחרונה שמישהו ראה אותה. החברות התקשרו לאמה לאחר שסופיה נעדרה, ואז המדריך ניגש אליהן ושאל היכן היא. החיפושים החלו בתוך 15 דקות בלבד. שומרים, כלבנים, מסוקים ורחפנים סרקו את האזור בקדחתנות – אבל לא מצאו דבר.

בימים שלאחר מכן נמצאו הרמזים הראשונים ליד הנהר, במרחק של כ-600 מטרים מהמקום שבו נראתה בפעם האחרונה. בגדיה נמצאו קרועים לרצועות וקשורים לענפים, והתחתונים שלה נמצאו תלויים גבוה על עץ. לא היו סימני מאבק. לא דם, לא עקבות ולא סימני גרירה. לא הייתה שום עדות ברורה למה שקרה שם.

ככל שהחיפושים נמשכו, כך התעלומה רק העמיקה. ההשערה הראשונה הייתה שסופיה הותקפה על ידי חיית בר. אבל הממצאים לא תאמו את התרחיש הזה. גם האפשרות שנפלה לנהר או נגררה אליו לא הסבירה את מצב הבגדים. אפשרות אחרת הייתה שסופיה ירדה בעצמה לנהר וניסתה לשחות במהלך אפיזודה מאנית. אבל גם זה לא מסביר למה בגדיה נקשרו לעצים. ככל שעבר הזמן, עלתה גם אפשרות מטרידה יותר – שמישהו היה מעורב בהיעלמותה.

"הייתה לי תחושה חזקה שמשהו לא בסדר", אמרה אמה, מרייה סלייקרמן, בראיון בשנת 2023. "התחושה הזו נשארה איתי, עד היום". המשפחה החלה לחפש תשובות גם מחוץ לאוגנדה. בדיקות עצמאיות של הבגדים גילו פרופיל DNA של גבר שמעולם לא זוהה. "היינו בקשר עם כמה שוטרים הולנדים, שאמרו מיד שזה נראה כמו זירה מבוימת", סיפרה האם.

השאלה שנותרה פתוחה היא מה באמת קרה שם. האם סופיה הותקפה ונרצחה בלב השממה? האם טבעה ללא עקבות? או שאולי, באופן בלתי נתפס, היא עדיין בחיים. כבר יותר מעשור חלף, ועדיין אין תשובה. אין גופה, אין חשוד, ואין סוף לטרגדיה. רק נהר, כמה בגדים קשורים לענפים – ומשפחה שמסרבת לוותר.