כוס התה האחרונה: תעלומת מותה של הדוויגה גוליק

הדוויגה גוליק נמצאה מתה בדירתה בזאגרב, קרואטיה, ב-2008. לפי חוקרי המשטרה היא מתה כבר בשנות ה-60 והייתה שם במשך יותר מארבעה עשורים. שרידיה החנוטים נמצאו על מיטתה, עטופים בשמיכות, ולצידה כוס תה שהתייבשה במקום – ככל הנראה אחרי שהונחה רגעים ספורים לפני מותה.

עבור החוקרים, מותה של גוליק הפך לתעלומה קשה לפענוח: מה קרה לאחות המתבודדת ברגעיה האחרונים? איך ייתכן שאיש לא שם לב לכך שגופתה נשארה בדירה במשך 42 שנה?

אין הרבה מידע על חייה המוקדמים של גוליק. לפי דיווחים בקרואטיה, היא נולדה ברייקה בשנת 1924, כשעוד הייתה חלק מאיטליה. בבגרותה עבדה כאחות במרכז הבריאות טרשנייבקה בזאגרב, שהייתה אז חלק מיוגוסלביה. היא התגוררה בדירת גג קטנה של חדר אחד ברחוב מדבצ'אק 77. לפי אתר חדשות מקומי, הדירה ניתנה לה על ידי בן זוגה לשעבר והיא עברה להתגורר בה בסביבות 1961.

לא ברור מה קרה לגוליק ולבן זוגה לשעבר. דבר אחד בטוח: היא גרה בדירתו לבד ולא הייתה בקשר עם משפחתה. גורמים המעורים בפרטי החקירה סיפרו שבצעירותה היא הסתכסכה עם אחותה, מה שהוביל לנתק עם שאר בני המשפחה. למרות בדידותה, השכנים הכירו אותה. חלקם תיארו אותה כאישה מתבודדת, ואחרים כמי שהייתה בלתי צפויה ואף תוקפנית. לפי העדויות, היא נהגה לצעוק לעיתים, ופעם אחת גם נראתה רצה ברחוב. חלק מהשכנים אף שיערו כי היא סבלה מסכיזופרניה.

קטיקה קריץ', אחת השכנות של גוליק, סיפרה מאוחר יותר לתקשורת המקומית כי האחות כמעט לא יצאה מהדירה. "היא הייתה מעבירה לי דרך החלון שקית עם כסף ורשימה של מצרכים", סיפרה קריץ'. "הייתי קונה לה הכל ומניחה לה בדלי עם חבל, אותו היא הייתה מעלה לדירה. כמעט לא היה לי קשר ישיר אליה".

בשנות ה-60 החלו להישמע שמועות כי גוליק מתכננת לעזוב את המקום. חלק מהשכנים סיפרו ששמעו כי היא עדת יהוה, ואחרים טענו כי בכוונתה להצטרף לכת כלשהי. הפעם האחרונה שבה נראתה הייתה בשנת 1966. בשנת 1973 אף דווח למשטרה על היעלמותה, אך לא ננקטו צעדים משמעותיים לגבי הדיווח. במשך עשרות השנים הבאות, אירופה השתנתה כולה והיעלמותה נשכחה.

ב-1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה מיוגוסלביה, ומדינות האזור פתחו במלחמה עקובה מדם. בזמן הזה, דירת הגג ברחוב מדבצ'אק 77 נשארה כפי שהייתה, סגורה ונטושה. רק במאי 2008, כאשר הבניין עבר שיפוץ, פרצו לדירתה של גוליק כדי לפתור את סוגיית הבעלות. שם הם מצאו את מה שנותר מבעלת הבית – ואת כוס התה האחרונה שלה.

השאלה הגדולה הייתה: כיצד איש לא הבחין בכך? גופה בדרך כלל הייתה מדיפה צחנה איומה במשך חודשים. חוקרים העלו שגוליק אולי מתה בחורף, וכך הקור הפחית את ריח הריקבון – במיוחד אם החלונות היו פתוחים, כפי שהיה אצלה. בנוסף, דיירי הבניין נמנעו מלהיכנס לדירה בשל שלט שהוצב על הדלת. בשלט נכתב: "על פי חוקי הירושה, אין בעלות על הדירה עד להסדרת הזכויות, וכל ניסיון להשתמש בה הוא עבירה פלילית". עם זאת, לפי ההערכות מדובר היה בשלט לא רשמי. באשר לחשבון החשמל? לפי הדיווחים בתקשורת הקרואטית, החשבונות שולמו על ידי האדריכל המקורי של הבניין, שהתגורר גם הוא בזאגרב. הוא מת שלושה חודשים בלבד לפני שגופתה של גוליק נמצאה.

ההערכה המרכזית היא כי גוליק מתה מסיבות טבעיות סביב 1966. אולם, אי אפשר היה לקבוע זאת בוודאות. מה שברור הוא שמותה נעלם מעיני כולם במשך עשרות שנים, והדירה שלה הפכה עם הזמן למעין קפסולת זמן מאובקת.

עד היום לא ברור בדיוק איך היא מתה. השאלה הגדולה יותר היא: איך ייתכן שאדם מת בדירת מגורים בלב עיר גדולה, ואף אחד לא שם לב לכך במשך יותר מ-40 שנה? עם השנים עלו גם תיאוריות באינטרנט על קונספירציה מצד שכנים או אפילו רצח, אך ייתכן שהתשובה פשוטה ומטרידה יותר: אדישות מוחלטת, שגרמה לכך שאישה נעלמה מהעולם מבלי שאיש הבחין בכך.