נער העיתונים שנעלם ללא עקבות: מה קרה לג'וני גוש

ב-5 בספטמבר 1982, ג'וני גוש בן ה-12 יצא לעבודתו בחלוקת עיתונים בעיר דה מוין, איווה. עדים ראו רכב כחול עוצר לידו, וכעשר דקות לאחר מכן אדם גבוה נצפה עוקב אחר הילד לאורך מסלולו. זמן קצר לאחר מכן, שני ילדים מצאו את עגלת העיתונים שלו נטושה, עם כל העיתונים שלא נמסרו. ג'וני נעלם.

הוריו, נורין וג'ון, הבינו שמשהו לא כשורה רק כשהמנויים החלו להתקשר לביתם ולשאול מדוע העיתונים לא הגיעו. בני הזוג התקשרו למשטרה ודיווחו על היעדרותו. היעלמותו של הנער נחשבת עוד בימינו לאחת התעלומות המטרידות ביותר בארצות הברית. חלק מאמינים שהוא נרצח, אולם לא נמצאו לכך ראיות.

אישה מאוקלהומה טענה שראתה את ג'וני חודשים לאחר היעלמותו, כשהוא מותש ומבקש עזרה, לפני ששני גברים לכדו אותו. נורין עצמה סיפרה בראיון ל-CNN ב-2023 שקיבלה שיחות טלפון ממישהו שקולו נשמע דומה לזה של בנה, שאמר בשקט: "אמא". דיווחים נוספים על תצפיות לכאורה של ג'וני הופיעו ברחבי המדינה, אך לא הביאו למידע חד-משמעי. גאי ג'נובזה, חוקר מטעם השריף במחוז ניוסס, אמר פעם: "אני מאמין שהנער חי ואני מאמין שאפשר למצוא אותו, אך אני לא יכול להגיד מתי או איך".

בשנת 1991, כמעט תשע שנים אחרי שנעלם, נורין קיבלה טלפון מחוקר פרטי מנברסקה. אסיר בכלא טען שהוא סייע בחטיפת ג'וני ואמר שיש לו הקלטות עם הודאתו. נורין הזמינה את החוקר כדי לשמוע את ההקלטות. החוקר, רוי סטיבנס, השמיע הקלטות של פול בונאצ'י, אז בן 23, שטען שבשנת 1982, הוא הצטרף לגבר בשם מייק ולגבר נוסף בשם אמיליו שחטפו את בנה. בביקור במלון בדה מוין האסיר אפילו הצביע על תמונה של ג'וני ואמר: "זה הוא".

בונאצ'י טען שג'וני נבחר בגלל "צבע השיער והעיניים שלו, כי הדבר יכול היה להניב להם יותר כסף". הוא הוסיף: "אמיליו לקח אותי לנסיעה קטנה. הוא איים עליי באקדח ואמר שאם לא אעשה זאת, הוא יפוצץ לי את המוח במקום". בונאצ'י תיאר כיצד פיתה את ג'וני להצטרף אליהם, לפני שטוני דחף את הילד למכונית וסימם אותו במטלית ספוגה בכלורופורם.

בהמשך, לפי בונאצ'י, ג'וני נלקח לבית, שם שהחוטפים כלאו אותו וכפו עליו לבצע אקטים מיניים. "הם צילמו הכל כדי למכור את זה", אמר. בהמשך סיפר שראה את ג'וני חודשים לאחר מכן בקולורדו, חי תחת שליטתו של גבר המכונה "הקולונל", בחווה עם מרחב תת-קרקעי "שבה החזיקו ילדים שגרמו לבעיות או התנהגו רע".

סיפורו של בונאצ'י עורר מחלוקות במשך שנים. חוקרי השריף טענו כי "אין ראיות שמאשרות כי גוש הוחזק שם". עם זאת, עדותו השאירה שביב של תקווה שג'וני עדיין חי וכלוא במקום כלשהו.

דפיקה בדלת באמצע הלילה: גרסתה של נורין גוש

בשנות ה-90, לאחר שנורין וג'ון התגרשו, התרחש מקרה יוצא דופן: נורין טענה כי באמצע הלילה שני גברים דפקו על דלתה, כשאחד מהם נראה בדיוק כמו בנה הנעדר. "זה אני, אמא", הוא אמר, "זה ג'וני". לפי תיאורה, ג'וני היה בן 27 באותו זמן: "העיניים לא משתנות", אמרה מאוחר יותר, וטענה שידעה מיד מי הוא. נורין גם סיפרה שהוא הראה לה את סימן הלידה על החזה שבצורת דרום אמריקה. הוא סירב לחשוף היכן היה או איפה חי, אך טען שנמלט מהאנשים שהחזיקו בו בניגוד לרצונו.

ג’וני הוסיף כי חשש לפגוש את אימו, לאחר שנאמר לו כי היא תירצח אם תנסה ליצור איתו קשר. לטענתו, הוא הועבר ממקום למקום ברחבי המדינה ונוצל מינית כדי לפגוע באנשי עסקים ובפוליטיקאים. ג’וני אף הזכיר דמות בשם "הקולונל" – בדומה לסיפורו של בונאצ’י.

נורין סיפרה כי כל הביקור נמשך כשעתיים, ולאחר מכן השניים עזבו. לדבריה, מאז אותו מפגש מסתורי היא לא ראתה שוב את האיש שטען כי הוא בנה. לאורך השנים רבים הטילו ספק בגרסתה, ויש שסברו כי המבקר היה מתחזה, אך נורין מעולם לא הפסיקה להאמין שג’וני עדיין חי. בעקבות המקרה שלו, הרשויות בארה"ב החלו לפרסם תמונות של ילדים נעדרים על קרטוני חלב.