סירבה לארוחה האחרונה: כריסטה פייק, האישה היחידה שנידונה למוות בטנסי, תוצא היום להורג

אסירים הנידונים למוות בטנסי רשאים בדרך כלל לבקש ארוחה מיוחדת אחרונה במסגרת הכללים שקובעת המדינה. אולם, כריסטה פייק הודיעה כי אינה מעוניינת לבחור אחת. הוצאתה להורג נקבעה להיום בשעה 10:00, שעון מקומי (18:00 בזמן ישראל), בבית הסוהר "ריברבנד" (Riverbend) בנאשוויל. עד כה לא נכנס לתוקף צו בית משפט שעוצר את ההליך.

פייק נידונה למוות לאחר שהורשעה ברצח של קולין סלמר בת ה-19 בשנת 1995. השתיים למדו יחד בנוקסוויל - העיר השלישית בגודלה במדינת טנסי. בליל ה-12 בינואר היא, טדריל שיפ – בן זוגה דאז – וסטודנטית נוספת בשם שדולה פיטרסון הובילו את סלמר לאזור מבודד בקמפוס החקלאי של אוניברסיטת טנסי. לפי הראיות שהוצגו במשפט, הם אמרו לה שבכוונתם לעשן מריחואנה וכך פיתו אותה לבוא איתם.

כשהגיעו למקום תקפו אותה השלושה במשך כחצי שעה לפחות. היא הוכתה בכל חלקי גופה, נדקרה ובמהלך התקיפה פייק חרטה על החזה שלה את סמל הפנטגרם. לפי נתיחת הגופה, חבלות הראש הן שגרמו למותה. לאחר מכן פייק לקחה חתיכה מגולגולתה של סלמר כמזכרת. החלק נמצא מאוחר יותר בכיס של מעיל שהיה שייך לה והוצג כראיה במשפט.

הפרשה קיבלה תחילה סיקור נרחב בכלי התקשורת, משום שחוקרים סברו שיש לה קשר לפולחן שטני. עם זאת, החוקרים הגיעו למסקנה שפייק רצחה את סלמר כי חשבה שהיא מנסה להתקרב לשיפ, שהיה רק בן 17 בזמן התקרית. פייק גם התפארה ברצח בפני אנשים שהכירה זמן קצר לאחר מכן, והמשטרה השיגה ממנה הודאה מפורטת.

ב-1996 פייק הורשעה ברצח מדרגה ראשונה ובקשירת קשר לביצוע רצח, ונידונה למוות. שיפ, שהיה קטין בזמן הרצח, לא היה כשיר לעונש מוות, ונידון למאסר עולם עם אפשרות לשחרור על תנאי. פיטרסון, שהייתה בת 19 בזמן הרצח, שיתפה פעולה עם התביעה והעידה נגד השניים. היא נידונה לשש שנות מאסר על תנאי.

שנותיה של פייק בכלא לא עברו בשקט. ב-2001 היא חנקה אסירה באמצעות שרוך עד שאיבדה את הכרתה, ולאחר מכן הורשעה בניסיון לרצח מדרגה ראשונה ונידונה ל-25 שנות מאסר נוספות, במקביל לעונש המוות. ב-2012 חשפו הרשויות בטנסי מזימה להבריח אותה מהכלא, שבמסגרתה נעצרו סוהר לשעבר ומכר של פייק מניו ג'רזי. פייק עצמה לא הואשמה בפרשה.

בשלושת העשורים שחלפו מאז גזר הדין, הגישו עורכי דינה שורה ארוכה של ערעורים. בשבועות האחרונים התמקד המאבק המשפטי בין היתר בגילה הצעיר בזמן הרצח ובמצבה הנפשי. עורכי דינה אומרים שפייק גדלה בצל הזנחה והתעללות מינית קשה ומתמשכת, ושהיא אובחנה בהפרעה דו-קוטבית (BD) והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) לאחר שנכלאה. הם טענו שאילו חבר המושבעים היה מקבל בזמן המשפט תמונה מלאה של עברה ושל מצבה הנפשי, ייתכן שלא היה מטיל עליה עונש מוות. המדינה טענה לאורך השנים שהנסיבות האלה אינן מבטלות את אחריותה לרצח.

עורכי דינה ביקשו מהמושל ביל לי להמיר את עונשה במאסר עולם ללא אפשרות לשחרור, בין היתר בטענה שהיא האדם היחיד שטנסי צפויה להוציא להורג בעידן המודרני על פשע שביצעה בגיל 18. לי דחה את בקשת החנינה ב-28 בספטמבר ואמר כי לאחר שבחן את התיק החליט שלא להתערב בגזר הדין.

גם משפחתה של סלמר התנגדה למתן חנינה. אמה, מיי מרטינז, אמרה כי היא מכירה בכך שפייק עברה ילדות קשה, אך אינה סבורה שהדבר מצדיק את מה שעשתה לבתה. על פי הדיווחים, בכוונתה להיות נוכחת בהוצאה להורג בהמשך היום.

הניסיון המשפטי האחרון לעצור את ההוצאה להורג הגיע לבית המשפט העליון של ארה"ב, זאת לאחר שבית המשפט העליון של טנסי דחה הבקשה לעכב את ההליך ב-23 בספטמבר. עורכי הדין ביקשו לעצור את ההוצאה להורג בין היתר עד לבירור טענותיהם נגד פרוטוקול הזריקה הקטלנית של המדינה. ב-29 בספטמבר דחה גם בית המשפט העליון של ארה"ב את בקשתה לעכב את ההוצאה להורג ואת העתירה שהגישה.

אם ההוצאה להורג אכן תתבצע, פייק תהיה האישה הראשונה שטנסי מוציאה להורג זה יותר מ-200 שנה. הוצאות להורג של נשים הן נדירות מאוד גם ברמה הארצית. מאז שבית המשפט העליון האמריקני התיר מחדש את עונש המוות בשנות ה-70, רק 18 נשים הוצאו להורג בארה"ב.