מהכלב שחי באחוזה של מדונה ושווה חצי מיליארד דולר (לכאורה), דרך החתולה שירשה 200 מיליון ועד הכלבים של המלכה שהיו לסמל של הממלכה כולה: יש בעלי חיים שהפכו למכונת כסף עבור בעליהם, או שירשו מהם סכומי עתק. חלקם נולדו לתוך בתי העשירים, אחרים הגיעו מהמקלט או מהרחוב – אבל כולם הוכיחו שגם פרווה, זנב ופרצוף חמוד יכולים להפוך למותג של מיליונים

הם טסים במטוסים פרטיים, אוכלים ארוחות שמכינים להן שפים, ישנים על מיטות בעיצוב אישי ומצטלמים לקמפיינים שמגלגלים סכומי עתק. דרך אגב, הם הולכים על ארבע. כן, בעולם מסתובבים כמה וכמה בעלי חיים שהובטחה להן ירושה של עשרות מיליוני דולרים, או שהרוויחו את הסכומים האלה בעצמם. הם צברו מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות, מכרו ספרים והפכו לפנים של עסק משפחתי משגשג.
במובן המשפטי, אומנם הכסף נמצא בידי בני אדם, חברות או נאמנים, אך החיה היא המוטבת, הפרזנטורית או הסיבה שהכסף קיים מלכתחילה. כך או כך, להיות החתולה המאומצת של טיילור סוויפט או להיוולד ככלב בארמון בקינגהם מצריך כמויות אסטרונומיות של מזל שלא מזדמנות לכל גור. אלה חיות המחמד ששפר מזלן, ובגדול.
חיות המחמד שהפכו למפורסמות בזכות עצמן
גונתר השישי, הכלב ששווה חצי מיליארד דולר (לכאורה)
מעטים הסיפורים בעולם חיות המחמד שזכו לפרסום רחב כמו האגדה על גונתר. במשך עשרות שנים דווח כי רוזנת גרמנייה ושמה קרלוטה ליבנשטיין, שמתה בשנת 1992, הורישה כ-80 מיליון דולר לרועה הגרמני שלה. מנהלי הנאמנות, כך סופר, השקיעו את הכסף בהצלחה וההון עבר מדור לדור בין כלבים שנשאו את אותו שם. גונתר השישי, "היורש" הנוכחי, הוצג ככלב ששוויו 400–500 מיליון דולר. מדובר ברועה גרמני שחי בווילות באיטליה ובאיי בהאמה, נוסע במכוניות שרד, שט ביאכטות וטס במטוסים פרטיים. הוא סועד בשר משובח וקוויאר, נעזר בשף ובצוות גדול ומחזיק תיק השקעות של נכסי יוקרה, מועדוני ספורט וחברות בידור.
כך, למשל, בשנת 2000 רכשה Gunther Corporation, החברה המזוהה עם הכלב ונמצאת בבעלות איש העסקים האיטלקי מאוריציו מיאן, את ביתה לשעבר של מדונה במיאמי תמורת כ-7.5 מיליון דולר. גונתר עבר להתגורר באחוזה ששטחה 800 מ"ר וכללה תשעה חדרי שינה, נוף למפרץ ומזח פרטי. 21 שנה לאחר מכן פורסמה האחוזה למכירה, הפעם תמורת סכום של כמעט 32 מיליון דולר, וסוכני הנדל"ן סיפרו כי גונתר ישן בחדר השינה הקודם של מדונה, על מיטת קטיפה אדומה בעיצוב אישי.
אלא שהסיפור על הרוזנת והירושה לא תמיד עמד במבחן המציאות. הסדרה התיעודית של נטפליקס, "המיליונים של גונתר", עקבה אחר מיאן ומצאה שהכלב אמיתי, וכך גם הנכסים והכסף, אך מה שאינו אמיתי הוא הסיפור של הרוזנת הערירית שהורישה את כל הונה לכלבה. במהלך הצילומים התברר שלא נמצאו ראיות משכנעות לקיומה של הרוזנת כפי שתוארה, ומיאן הודה כי הסיפור נבדה, לפחות במידה רבה, עבור יחסי ציבור. גם ספר השיאים של גינס, שהכיר בעבר בכלב כ"עשיר בעולם", הסיר את התואר בשל מחסור בראיות.
כיום גונתר הוא יותר מותג מאשר יורש, ושוויו המוערך אינו ניתן לאימות. מבחינת אורח החיים, הוא אכן נהנה מתנאים שכל כלב היה אפילו מתקשה לדמיין: הוא מטופל בידי צוות נאמן, מתגורר בנכסים מפוארים, מקבל מזון איכותי ושירותי וטרינריה צמודה, ובעיקר, הוא קמע של בעליו ונכס שמניב הרבה, אבל הרבה מאוד כסף.
הכלבים של אופרה ווינפרי והשמועה על 30 מיליון הדולר
אופרה ווינפרי גידלה במהלך חייה יותר מ-20 כלבים, המוכרים שבהם היו הקוקר ספניאל סופי, הגולדן רטריבר לוק, הקוקר ספניאל סיידי וכלבות הספרינגר ספניאל לורן וסאני. סיידי, שווינפרי אימצה בשנת 2009, הייתה אחת החביבות עליה במיוחד, אך היא מתה ב-2025 בגיל 15 לאחר שסבלה ממחלת כליות. ווינפרי סיפרה לא אחת לאורך השנים על האבל העמוק שחוותה לאחר מות כלביה והציגה את הקשר איתם כחלק משמעותי מחייה. הכלבים שלה אולי לא מניבים הכנסות בעצמם, אבל הם חיים באחוזותיה המפוארות, מקבלים טיפול וטרינרי מתקדם ומטיילים עמה ברחבי העולם.
כבר שנים נפוצה שמועה שלפיה ווינפרי הקימה קרן נאמנות בשווי 30 מיליון דולר שתממן את חיי כלביה במקרה שתמות לפניהם. עם זאת, ווינפרי מעולם לא אישרה בפומבי את הסכום והסיפור מיוחס למקור אנונימי ששוחח עם מגזין אוסטרלי, ולא לצוואה שפורסמה או להצהרה מפורשת. עם זאת, סביר להניח שהיא כן ערכה תכנון מסודר לטיפול בהם, בהתחשב בהונה העצום ובעובדה שאין לה ילדים.

כבר שנים נפוצה שמועה שלפיה אופרה ווינפרי הקימה קרן נאמנות בשווי 30 מיליון דולר שתממן את חיי כלביה במקרה שתמות לפניהם. עם זאת, היא מעולם לא אישרה בפומבי את הסכום
קרן נאמנות לחיית מחמד היא מנגנון משפטי מוכר בארצות הברית. במסגרת זו בעל החיים אינו מקבל את הכסף כמובן, אך נאמן מנהל אותו בעבורו ומשלם למטפל על מזון, טיפוח, טיפול רפואי, דיור והוצאות אחרות. ההסכם יכול לקבוע מי יגור עם הכלב, באיזה בית, לאיזה וטרינר יפנה בעת הצורך, איזה מזון יגיש לו ומה יעשה בכסף שנשאר לאחר מותו. במקרה של הכלבים של אופרה, סכום של 30 מיליון דולר גדול בהרבה מההוצאות הסבירות על שניים או שלושה כלבים, וייתכן שהוא נועד לכלול גם תחזוקת נכס, אבטחה והוצאות נלוות, או שהדיווח פשוט נופח לאורך השנים.
החתולה נאלה: מצער בעלי חיים למדפים
נאלה (Nala) נולדה ב-2010 והגיעה למקלט של עמותת בעלי חיים בקליפורניה כשהייתה גורה. אישה ושמה ואריסירי "פוקי" מתצ'יטיפן, יזמית תאילנדית המתגוררת בארה"ב, אימצה אותה ב-2011 והפכה אותה לסיפור הצלחה. מדובר בחתולה מעורבת בעלת מאפיינים סיאמיים, עיניים כחולות גדולות והבעה מעט מופתעת שמחזיקה כיום ב-4.2 מיליון עוקבים בחשבון האינסטגרם שלה.
פוקי לא יצאה מהבית באותו היום כדי לאמץ חתול. היא הגיעה למקלט במקרה, ראתה את נאלה, הגורה האחרונה שנותרה בכלוב לאחר שאחיה אומצו, וכשהרימה אותה נאלה ליקקה את פניה. "באותו הרגע ידעתי שהיא חוזרת איתי הביתה", סיפרה לימים. החשבון של נאלה באינסטגרם נולד בכלל כאלבום אישי כשנה אחרי שאומצה. פוקי רצתה לשתף חברים וקרובים מתאילנד בתמונות שלה, אך מספר העוקבים גדל במהירות. ב-2017 הוכרה נאלה בידי ספר השיאים של גינס כחתולה בעלת מספר העוקבים הגדול ביותר באינסטגרם, אז רק עם 3.3 מיליון עוקבים.
אלא שההצלחה לא נשארה רק ברשת. נאלה הופיעה באירועים, בסרטונים ובפרסומות, וספר המגולל את סיפורה אף יצא לאור. המהלך העסקי החשוב היה הקמת Love, Nala, מותג מזון ותוספים לחתולים. ההערכות הן שהיא שווה כיום 100 מיליון דולר, אך אין באמת דוחות ציבוריים שמוכיחים זאת. החברה פרטית ולכן לא ידועים הכנסותיה, רווחיה או חלוקת הבעלות בה.

מה שכן ניתן לומר הוא שדווקא סיפור הסינדרלה של נאלה כחיית מקלט שהפכה לכוכבת, הפך אותה לנכס מניב במיוחד לבעליה. לזכותה של פוקי ייאמר שהיא משתמשת בחשיפה של נאלה גם לקידום אימוץ ולגיוס תרומות לבעלי חיים. כיום נאלה בת 16, מה שנחשב גיל מבוגר לחתולה, ונשאלת כבר השאלה מה יעלה בגורל העסק לאחר מותה.
ג'יפפום, הכלב שהלך על שתיים כל הדרך לבנק
ג'יפפום (Jiffpom) הוא פומרניאן זעיר שנראה כבובת דוב קטנה ומטופחת. הוא מצטלם בבגדים מלאי סטייל ובאביזרים ושומר על נוכחות שמנוהלת בקפידה בידי בעליו, ששמרו במשך שנים על פרטיות יחסית. הפריצה שלו לא התבססה רק על המראה, אלא גם על השיאים המרשימים שקבע: ב-2014 רשם הישג בדמות הליכה של עשרה מטרים על הרגליים האחוריות ב-6.56 שניות, והליכה של חמישה מטרים על הרגליים הקדמיות ב-7.76 שניות. השיאים סיפקו לו לסיקור חדשותי נרחב ובכך הבדילו אותו מאלפי כלבים חמודים אחרים. ב-2019 הוא הפך לכלב בעל מספר העוקבים הגבוה ביותר באינסטגרם בשעתו: יותר מ-8 מיליון עוקבים.
ג'יפפום השתתף בקליפים (Dark Horse של קייטי פרי), פרסומות (למותג האיפור CoverGirl) וכן בתוכניות טלוויזיה, אירועי שטיח אדום וקמפיינים שונים. הערכות ישנות טוענות שפוסט בחשבונו עשוי להיות שווה עשרות אלפי דולרים, אך אין נתונים מבוקרים על הכנסתו הכוללת. כמו אצל נאלה, "שוויו" הוא למעשה הערכה של כוח הפרסום של חשבון האינסטגרם ושל הזכויות סביב דמותו. כמו נאלה, גם הוא כבר מבוגר, וסביר להניח שאלה שנות חייו האחרונות.

ג'יפפום הפך לכלב בעל מספר העוקבים הגבוה ביותר באינסטגרם בשעתו: יותר מ-8 מיליון עוקבים, בין היתר בזכות השיאים שרשם: הליכה של עשרה מטרים על הרגליים האחוריות ב-6.56 שניות, והליכה של חמישה מטרים על הרגליים הקדמיות ב-7.76 שניות
טאקר בודזין, הגולדן רטריבר שמכניס שבע ספרות
טאקר הוא גולדן רטריבר שנולד ב-2018 וחי במישיגן עם הבעלים האנונימיים קורטני ומייק בודזין. בהיותו גור בן 8 שבועות פתחה קורטני חשבון יוטיוב על שמו, ואחד הסרטונים הראשונים שלו, שבו הגיב לקוביית קרח, הפך ויראלי. מכאן והלאה החלה קריירה בתור כוכב רשת לכל דבר, והסרטונים שלו, ארוכים יחסית ומופקים בקפידה, הניבו לו הכנסות נאות מפרסומות.
קורטני סיפרה בשנת 2023 כי חבילת תוכן ממומן ביוטיוב של טאקר יכולה לשלשל לכיסה 40–60 אלף דולר, וכי סדרה של שלושה עד שמונה סטוריז באינסטגרם עשויה להכניס לכיסה כ-20 אלף דולר. לפי דיווחים שהתבססו על דבריה, העסק סביב טאקר עבר הכנסה שנתית של מיליון דולר, אבל גם כאן חשוב להבחין בין הכנסות למחזור ולרווח. מהכסף משולמים מסים, שכר של צוות הפקה, עובדים, הוצאות ציוד, נסיעות, ביטוח ועוד. גם כאן, ההכנסה אינה הונחה בקערה על שמו של טאקר, אף שהוא פני המותג.
בתחילת החודש שעבר, מת טאקר בגיל 8 לאחר שחלה בסרטן. ״הוא היה חלק מהנשמה שלי. אני מרגישה כאילו איבדתי איבר בגופי״, ספדה לו קורטני בודזין, בעליו בסרטון הפרידה ממנו, שהגיע ל-32 מיליון צפיות.
החיות של הסלבס שהפכו לחלק מהמותג
שופט, החתולה של קארל לגרפלד
שופט (Choupette) היא חתולה לבנה, כחולת עיניים, מגזע בירמן שנולדה ב-2011. בתוך שנים ספורות הפכה מחיית המחמד של המעצב האיקוני קארל לגרפלד לחלק בלתי נפרד מהמיתולוגיה של עולם האופנה.
שופט הייתה שייכת במקור לדוגמן הצרפתי בפטיסט ג'יאביקוני, שהשאיר אותה אצל לגרפלד בזמן נסיעה. מעצב-העל נקשר אליה וביקש להשאירה אצלו, וכך החלה מערכת יחסים שתוארה לעתים במונחים השמורים לבת זוג או לילדה אהובה (ללגרפלד עצמו לא היו ילדים).
שופט לא חיה כמו חתולה רגילה: לפני מותו של לגרפלד בשנת 2019 היא סעדה לצדו ליד השולחן, טסה עמו במטוסים פרטיים, ליוותה את נסיעותיו בעולם וקיבלה טיפול צמוד. לגרפלד סיפר שהיא אינה אוהבת להיות לבדה, ושכשהיה צריך לעזוב אותה לכמה ימים מטעמי עבודה, נכתבו עבורו יומנים יומיים שבהם תועדו התנהגותה, הארוחות שלה ומצב רוחה.
שופט השתתפה בצילומים ובקמפיינים, למשל למותג הקוסמטיקה היפני Shu Uemura, שלו היא שימשה בתור הפנים ומקור השראה. הקולקציה נקראה Shupette – משחק מילים בין שם המותג לשמה. באותה שנה גם הצטלמה לקמפיין של מכוניות אופל קורסה בגרמניה, והצילומים נעשו בידי לגרפלד עצמו.
לגרפלד טען כי שופט הרוויחה מיליוני אירו מהשתתפות בקמפיינים וכי סירב להצעות שלא התאימו לדימויה. למשל, הוא לא הסכים שתצטלם לפרסומות למזון חתולים מפני שטען ש"היא מתוחכמת מדי לכך". לצד הקמפיינים יצאו ספרים, אביזרים וקולקציות שנשענו על דמותה.
כשלגרפלד נפטר בפברואר 2019 התפרסמו דיווחים ולפיהם חלק מהונו יועבר לחתולה. לגרפלד עצמו אמר לפני מותו כי דאג לה, וכי "אינה צריכה לחשוש לעתידה". מכאן נולד הסיפור המיתולוגי על "החתולה שירשה 200 מיליון דולר" – אלא שבפועל המצב מורכב בהרבה. החוק הצרפתי אינו מאפשר לחיית מחמד לרשת כסף ישירות, וכדי לדאוג לחתולה נדרש בן אדם או גוף משפטי שיהיה אמון על הטיפול בה.
ואכן, פרנסואז קאקוט, מנהלת משק הבית לשעבר של לגרפלד ומי שהייתה חלק מהמעגל הקרוב ביותר של המעצב, מטפלת בה כיום בדירתה בפריז. את עבודות הפרסום של החתולה מנהל לצדה סוכן החיות לוקאס ברולייה. עם 285 אלף עוקבים בחשבון האינסטגרם שלה, שופט עדיין מקבלת עבודות מזדמנות, אך על פי מנהליה, ההכנסות כיום צנועות יותר מאלה שהתקבלו כשגרפלד היה בחיים. בשנת 2023 היא הוזמנה באופן סמלי לנשף המט גאלה שהוקדש ללגרפלד, אך נשארה בבית. כמה מהאורחים, ובהם ג'ארד לטו ודוג'ה קאט, הגיעו לבושים בתחפושת חתולה כמחווה.


אוליביה בנסון, החתולה של טיילור סוויפט
אוליביה בנסון היא חתולה מזן סקוטיש פולד שטיילור סוויפט אימצה ביוני 2014. היא נקראה על שם דמותה של מרישקה הרגיטאי בסדרה "חוק וסדר: מדור מיוחד", והצטרפה לטיילור ולחתולה מרדית' גריי (על שם הדמות מ"האנטומיה של גריי"). בהמשך אימצה סוויפט גם את בנג'מין באטן (על שם הדמות מהסרט "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן"), חתול רגדול שפגשה בצילומי קליפ.
מרגע שאומצה, שולבה אוליביה מיד במכונת הפופ המשומנת של סוויפט. היא הופיעה בפרסומת של דיאט קולה, שבה כל לגימה של סוויפט ממלאת את החדר בעוד ועוד חתולים. היא הופיעה בקמפיין של חברת Keds וגם בקליפים "Blank Space", "ME!" ו"Karma" של בעליה. בנוסף, היא כיכבה בסרט התיעודי על אודות סוויפט, "Miss Americana". צלליתה משמשת גם בלוגו של Taylor Swift Productions, חברת ההפקה של הזמרת.
על פי הערכה שפורסמה באתר חובבי החתולים All About Cats, הונה של החתולה מוערך בכ-97 מיליון דולר. באתר מסבירים שהחישוב כולל את מספר העוקבים ברשתות החברתיות, ההופעות בפרסומות ופרויקטים מסחריים אחרים. אלא שבניגוד לנאלה או ג'יפפום, אין לה מותג מזון על שמה, וההצלחה שלה נובעת מכך שהיא חלק מאחד ממותגי הבידור הגדולים בעולם. כשהיא מופיעה בפרסומת, בקליפ או על מוצר, היא מוסיפה אינטימיות לדמותה של סוויפט, ויוצרת תחושה שהמעריצים מכירים גם את המשפחה הפרטית שלה, ומכאן הערך השיווקי העצום שלה עבור הזמרת.
אוליביה בנסון חיה עם סוויפט, נוסעת עמה במטוסים פרטיים ומטופלת במסגרת משק הבית שלה. עם זאת, יש גם צד בעייתי לפרסום: סקוטיש פולד נולדים עם מוטציה בסחוס היוצרת את האוזניים המקופלות ושעלולה לגרום למחלת מפרקים מכאיבה. ארגוני וטרינרים בבריטניה קראו להגביל את גידול הגזע, בין היתר לאחר שסוויפט תרמה לעלייה בביקוש לו.
טינקרבל, הצ'יוואווה של פריס הילטון שהפכה לסמל סטטוס
עוד לפני החיות עם חשבון האינסטגרם הייתה פה טינקרבל, הצ'יוואווה של פריס הילטון שהפכה בתחילת שנות האלפיים לחלק בלתי נפרד מהדימוי הציבורי של הכוכבת הגדולה של השנים ההן. כזכור, הילטון היא יורשת רשת המלונות העולמית, כוכבת ריאליטי ואשת עסקים. לכל מקום שהיא הלכה אליו, טינקרבל נצפתה יישובה על זרועה או מציצה מתיקי המעצבים שלה, כולל במסיבות, תצוגות אופנה ושטיחים אדומים.

היא השתתפה בקמפיינים לצד הילטון, בין היתר לחברת האופנה Guess. עוד היא כיכבה בריאליטי "החיים הפשוטים" לצד הילטון וניקול ריצ'י, וגם לצדה של הילטון במערכונים בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב". בשנת 2004 נעלמה טינקרבל, והילטון הציעה פרס של 5,000 דולר למי שימצא אותה. הכלבה הוחזרה לאחר כמה ימים, והאירוע רק חיזק את מעמדה כסלבריטאית. מאוחר יותר יצא גם הספר The Tinkerbell Hilton Diaries, שנכתב כביכול מנקודת מבטה.
טינקרבל מתה בשנת 2015 והיא בת 14. אחרי מותה כתבה הילטון פוסט מרגש ובו תיארה אותה כבת משפחה: "הלב שלי שבור. אני כל כך עצובה והרוסה. התינוקת שלי טינקרבל מתה מזקנה". בשנים שחלפו מאז המשיכה הילטון לגדל בעלי חיים אחרים ולאחרונה אף בנתה לכלביה בית דו-קומתי של כ-28 מ"ר עם מיזוג, חימום, מדרגות, מרפסת ורהיטי מעצבים.
הקורגים של המלכה אליזבת' השנייה
קשה לחשוב על חיות בית שחיו קרוב יותר למוקדי כוח ועושר מכלביה של מלכת אנגליה. אהבתה של אליזבת' לכלבי קורגי החלה בילדותה, ואביה, המלך ג'ורג' השישי, הביא למשפחה את כלבה הראשון, דוקי, כבר ב-1933. ביום הולדתה ה-18, בשנת 1944, קיבלה אליזבת' השנייה את סוזן, שליוותה אותה גם בירח הדבש שלה. מסוזן נוצרה שושלת של קורגים שנמשכה כ-14 דורות, ובסך הכל גידלה המלכה במהלך חייה יותר מ-30 כלבים, רובם קורגים מסוג פמברוק וולשי. היא גם גידלה "דורגים", הכלאה בין קורגי לתחש, לאחר שאחד הקורגים הזדווג עם התחש של אחותה, הנסיכה מרגרט.
בארמונות היה להולכים על ארבע חדר משלהם, "חדר הקורגים". צוות הארמון טיפל בשגרת יומם, אך המלכה עצמה הייתה מעורבת מאוד בגידולם. האוכל שלהם הוכן במטבח המלכותי, ולפי עדויות טבחים ועובדי ארמון לשעבר, הבשר נחתך בקפידה ונבדק היטב כדי לוודא שלא נשארו בו עצמות. המלכה נהגה להאכיל את הכלבים בעצמה כשהתאפשר לה והוציאה אותם לטיולים בתחומי ארמונות ווינדזור, סנדרינגהאם ובלמורל.
הכלבים המתינו לה בפגישות פרטיות ואף הופיעו פעמים רבות לצדה בצילומים רשמיים. במערכון שצולם לרגל פתיחת אולימפיאדת לונדון ב-2012 הם נראו לצד המלכה ודניאל קרייג בדמותו של ג'יימס בונד. הם הופיעו על מזכרות, בולים, איורים וצעצועים, והפכו לסמל המלוכה הבריטית.

במהלך חייה גידלה המלכה יותר מ-30 כלבים, רובם קורגים מסוג פמברוק וולשי. היא גם גידלה "דורגים", הכלאה בין קורגי לתחש לאחר שאחד הקורגים הזדווג עם התחש של אחותה, הנסיכה מרגרט
אלא שהחיים בארמון לא היו נטולי תקריות: הקורגים נודעו כאסרטיביים, ובעיתונות הבריטית דווח כי לעתים הם נשכו עובדים ואורחים. רוג'ר מוגפורד, מומחה התנהגות לכלבים, הוזמן לסייע באילופם, והמלכה הכירה את אישיותו של כל כלב וניהלה בעצמה חלק ניכר מהיחסים בתוך הלהקה.
