פיסת צואה אנושית בת 1,300 שנה נמצאה ב"מערת הילדים המתים" במקסיקו
חוקרים ניתחו דגימות של צואה אנושית עתיקה שהתגלו במערה במקסיקו. כעת, הממצאים החדשים מאפשרים להבין יותר על האופן שבו חיו בני האדם הקדומים, שהיו ידועים בחיים כפריים – ובפרקטיקה של הקרבת ילדים
מדענים שחקרו צואה אנושית בת 1,300 שנה "ממערת הילדים המתים" שבמקסיקו, כפי שמדווח מגזין Live Science, גילו כי בני אדם התמודדו עם זיהומים קשים כבר לפני יותר מאלף שנה – ממצא שמשנה את האופן שבו מדענים תופסים את הציוויליזציה הקדומה.
החוקר הראשי דרו קאפונה ועמיתיו השתמשו בניתוח מולקולרי כדי לבדוק עשר דגימות של צואה עתיקה מיובשת, "צואה פליאוליתית", שהתגלו במערה בעמק ריו זאפה שבקרבת העיר דוראנגו שבמקסיקו. הדגימות מתוארכות לשנים 725 עד 920 לספירה, והממצאים פורסמו בסוף השבוע שעבר בכתב העת PLOS One.
החוקרים חילצו DNA מעשר הדגימות וגילו כי בכל אחת מהן נמצאו לפחות פתוגן (גורם מחלה) אחד או חיידק מעי. הנפוצים ביותר היו בלסטוציסטיס, טפיל שעלול לגרום לבעיות במערכת העיכול, ומספר זנים של חיידק אי-קולי (אשריכיה קולי), שנמצא ב-70 אחוז מהדגימות. המשמעות: הניתוח החדש חשף DNA של פתוגנים שלא נמצאו בעבר בצואה עתיקה מיובשת, בהם בלסטוציסטיס ושיגלה (חיידקים), כפי שדווח.
הכמותהמפתיעה של מיקרובים שנמצאה בצואה העתיקה מצביעה על תנאי תברואה ירודים בתרבות הפרהיסטורית לומה סן גבריאל שבצפון מערב מקסיקו, ומרמזת כי אנשים כנראה בלעו את המיקרובים דרך מי שתייה, אדמה או מזון מזוהמים בצואה.
בשנות ה-50 חשפו ארכיאולוגים שחפרו במערת "ילדי המתים" עצמות אדם ובעלי חיים, שרידי צמחים, וכן צואה אנושית ולא-אנושית. האתר, שימש את תרבות סן גבריאל הפרהיסטורית, שהייתה ידועה בחקלאות בקנה מידה קטן, בכלי החרס הייחודיים שלה, בחיי הכפר - ובפרקטיקה של הקרבת ילדים.
המחקר מתבסס על מחקרים קודמים של צואה פליאוליתית מאותה מערה - שבה התגלו תולעי קרס, תולעי שוט, תולעי סיכה והביצים שלהן - מה שמרמז כי האנשים הקדומים שהותירו את צואתם במקום היו נגועים במגוון רחב של טפילים.
במחקר החדש, שהממצאים שלו יאפשרו למדענים לחקור דרכים חדשות על האופן שבו חיו בני האדם הקדומים וכיצד פתוגנים השפיעו על בריאותם, השתמשו המדענים בטכניקות מולקולריות מתקדמות כדי לזהות מיקרובים נוספים בצואה העתיקה, מעשר "התרוקנויות נפרדות", כפי שדווח. זאת במטרה להעמיק את ההבנה של מחלות בקרב אנשי הלומה.
בהצהרה שמסר החוקר הראשי קאפונה הוא אמר: "העבודה עם הדגימות העתיקות הללו הייתה כמו לפתוח קפסולת זמן ביולוגית, כאשר כל אחת מהן חושפת תובנות על בריאות האדם וחיי היומיום". שותפו למחקר, ג’ו בראון, פרופסור למדעי הסביבה מאוניברסיטת צפון קרוליינה שבצ’אפל היל, הוסיף: "קיים פוטנציאל עצום ביישום שיטות מולקולריות מודרניות כדי להעשיר את המחקר על העבר".