אם אומנה הואשמה שהחליפה נערה בקוף – ולא תישלח לכלא

דויטש, תושבת וינפילד, הודתה ביוני בעבירת סיכון רווחתו של ילד מדרגה ראשונה. במסגרת הסדר הטיעון בוטלו שני אישומים נוספים של התעללות או הזנחת ילד, וב-3 בספטמבר גזר עליה השופט תומאס פראולי שבע שנות מאסר. למרות זאת, הוא השעה את ביצוע עונש המאסר, כל עוד תעמוד בתנאי תקופת המבחן שנקבעה לשלוש שנים.

הפרשה התפוצצה בפברואר 2025, לאחר ששוטר המוצב בבית ספר הבחין שהנערה שבטיפולה של דויטש אינה מגיעה ללימודים. החקירה הובילה את הרשויות לטקסס, שם נמצאה הנעדרת – כיום בת 17. לפי מסמכי החקירה, עדים מסרו גרסאות שונות באשר לסיבה שבגללה נשלחה לטקסס. אחד מהם טען שהשתיים פשוט לא הסתדרו, אך עדים אחרים סיפרו כי התבקשו להסיע את הילדה לביתו של אדם שאוסף חיות אקזוטיות – ולחזור למיזורי עם קוף.

בתה הביולוגית של דויטש, ברינה ג'ונסון, טענה בבית המשפט שיש בידיה התכתבות המתעדת את העסקה וכי מסרה אותה לחוקרים. היא גם הציגה לדבריה תמונה של אמה עם הקוף, ואמרה שדויטש החזיקה בשלב מסוים לפחות שבעה קופים.

הנערה נשלחה לבית בטקסס, שדויטש הודתה בבית המשפט כי כמעט לא ידעה עליו דבר. לפי דיווחים מהחקירה, התנאים במקום היו קשים והמבוגרים שחיו בו התקשו לטפל בילדה. לעתים היא נשארה ללא השגחה במשך ימים, ואף נאלצה לטפל בחיות אקזוטיות בעצמה. הרשויות בטקסס לקחו אותה לבסוף תחת חסות שירותי הרווחה.

החקירה חשפה גם טענות קשות על השנים שקדמו לכך. הנערה סיפרה לרשויות שכבר במשך כשלוש שנים היא סופגת לכאורה מכות, לרבות באמצעות משוט, וכי ראתה ילדים אחרים עוברים התעללות. דויטש לא הורשעה בטענות ההתעללות האלה, לאחר שהאישומים הנוגעים להן בוטלו במסגרת הסדר הטיעון.

הפרט שהסעיר במיוחד את בית המשפט היה היקף הבקרה – או היעדר הבקרה – של רשויות הרווחה עם המשפחה. דויטש שימשה אם אומנה במשך עשרות שנים וטיפלה ביותר מ-200 ילדים, ובאותה תקופה נרשמו יותר מ-200 שיחות לקו החם של מיזורי שבהן דווח על חשדות להתעללות או הזנחה בביתה. מייק ווד, התובע המחוזי, אמר בעבר שלמרות כמות הדיווחים, משרדו לא קיבל דוחות משטרה או בקשות להעמדה לדין שיאפשרו לו להתערב.

השופט פראולי מתח ביקורת חריפה על רשויות המדינה משום שגם לאחר כל זאת, רישיון האומנה של דויטש עדיין היה בתוקף. הוא ביטל אותו בעצמו באולם, הביט בקורבנות שנכחו בדיון והתנצל בפניהן על כך שהמערכת נכשלה. ג'ונסון, שהעידה גם היא על התעללות שלטענתה חוותה בילדותה, אמרה לאחר הדיון כי היא מתקשה לקבל את העובדה שאמה לא תישלח לכלא. מנגד, תומכיה של דויטש טענו מחוץ לבית המשפט כי היא מוצגת באופן לא הוגן וכי הקדישה שנים לטיפול בילדים נזקקים.

במסגרת תנאי תקופת המבחן של דויטש, נאסר עליה ליצור קשר עם הקורבן, והיא נדרשת לקבל טיפול בתחום בריאות הנפש. כמו כן, היא תידרש להשתתף בתוכנית התערבות התנהגותית. אם תפר את התנאים, ניתן יהיה להפעיל את עונש שבע שנות המאסר שהוטל עליה.