"אם את באמת אוהבת אותי, את תעשי את זה בשבילי": האב ששכנע את בתו לרצוח את אמה החורגת

הירייה הראשונה פילחה את השקט של הלילה. הכרית שהצמידה לאקדח לא הצליחה להשתיק את הכל. כמה שניות אחר כך, ירייה שנייה סיימה את הסיפור. הקורבן הייתה לינדה בראון, אם צעירה, שנורתה במיטתה ב-1985. מעליה עמדה בתה החורגת, סינמון (Cinnamon), בת 14 בלבד. מאחורי הקלעים, מי שהוביל את הכל היה אביה.

כשגופתה של לינדה נמצאה, סינמון לא היססה. היא הודתה ברצח כמעט מיד. אביה, דייוויד בראון, סיפר לשוטרים שיצא מהבית כדי להתרחק מוויכוחים אין-סופיים. הסיפור נראה פשוט. נערה כועסת, מתחים בבית, רצח בתוך המשפחה. אבל זה היה רק החלק הגלוי.

משפחת בראון נראתה מבחוץ כמו משפחה אמריקאית רגילה. דייוויד ניהל עסק מצליח, לינדה הייתה רק בת 23, ולזוג הייתה תינוקת קטנה. סינמון ופאטי, הבנות של דייוויד מנישואים קודמים, עברו לגור איתם בשלב מסוים. למשך תקופה הכל היה טוב, אלא שאז משהו השתנה. בתוך הבית הזה, משהו התחיל להתפרק.

במשך שנתיים, דייוויד שטף לבנות את המוח. הוא שכנע אותן שלינדה מתכננת להרוג אותו כדי להשתלט לו על העסק. הוא אמר להן שהדרך היחידה להציל אותו היא להרוג אותה קודם, וטען שאין לו את הכוח לעשות את זה בעצמו. סינמון, לדבריו, הייתה היחידה שיכולה. "אם את באמת אוהבת אותי, את תעשי את זה בשבילי", חזר ואמר לה שוב ושוב.

דייוויד גם הבטיח לסינמון הגנה. בגלל גילה, כך טען, היא לא תלך לכלא. היא רק תישלח לטיפול פסיכולוגי ותחזור הביתה. במקביל, היה לו מניע נוסף. הוא רכש כמה פוליסות ביטוח חיים על שמה של אשתו בסך של כמעט מיליון דולר. מעבר לזה, הייתה לו גם מערכת יחסים סודית עם פאטי. "פשוט חשבתי שככה זה בבית רגיל", העידה פאטי מאוחר יותר. היא האמינה שהוא נתן לה הכל. ולכן, גם היא הייתה מוכנה להשתתף.

בלילה של ה-19 במרץ 1985, הכל יצא לפועל. דייוויד העיר את הבנות ואמר: "בנות, זה חייב לקרות הלילה". הוא הגיש לסינמון אקדח טעון, וגם כדורים שתיקח לאחר מכן כדי לזייף ניסיון התאבדות. אז הוא יצא מהבית כדי לבנות לעצמו אליבי. בתוך הבית, סינמון עמדה מעל המיטה של לינדה. פאטי החזיקה את התינוקת בצד. היריות נורו, והסיפור נגמר.

כמה שעות אחרי הרצח, השוטרים מצאו את סינמון. היא שכבה בחצר במלונה של הכלב, מקיאה, עם פתק ביד. "אלוהים, סלח לי. לא התכוונתי לפגוע בה". היא שרדה. אבל לא את מה שיבוא אחר כך. ב-1986 נגזרו עליה 27 שנות מאסר עד עולם. בינתיים, אביה המשיך הלאה. הוא קיבל את כספי הביטוח, קנה בית ומכוניות. מאוחר יותר הוא התחתן עם פאטי בסתר.

רק בכלא סינמון התחילה להבין מה קרה. היא גילתה על כספי הביטוח ושמעה על הקשר של אביה עם פאטי. השקר הגדול התברר והיא החליטה לדבר. סינמון התחילה לשתף פעולה עם החוקרים ואפילו הסכימה להקליט את אביה בסתר. זה לא לקח הרבה זמן. דייוויד הפליל את עצמו בשיחות עם בתו והודה שהכין את תערובת הכדורים שהיא בלעה באותו לילה גורלי. כמו כן, הוא אמר לה שלא תספר את האמת כי חשש שלא ישרוד בכלא.

כשהמשטרה עצרה אותו, דייוויד הכחיש הכל. כשהתברר לו ששיחותיו עם סינמון הוקלטו, הוא ניסה לעשות הכל כדי לחמוק מעונש. לפי התביעה, הוא אפילו ניסה לשכור רוצח שיחסל עדים. זה לא עבד. במשפט ב-1990, האמת נחשפה. סינמון ופאטי העידו נגדו. דייוויד בראון הורשע ונידון למאסר עולם ללא אפשרות שחרור.

סינמון בסופו של דבר שוחררה אחרי שריצתה שבע שנים. במהלך המשפט, היא ניסתה להסביר: "אהבתי אותו. לא רציתי לאבד את אבא שלי. למה שהוא יבקש ממני לעשות משהו שלא בסדר?". הסיפור של סינמון בראון הוא לא רק על רצח. הוא על מניפולציה עמוקה, על שליטה ועל אמון עיוור. ועל ילדה אחת, שהאמינה לאדם הלא נכון – ושילמה את המחיר.