לחיידק אי.קולי יש מוניטין רע, בעיקר בגלל האופי האלים של התסמינים להם הוא גורם, אבל קבוצת מדענים מהאוניברסיטה הסינית בהונג-קונג מצאו דרך לשפר את יחסי הציבור של החיידק. המדענים מצאו דרך להצפין מידע רב ב-DNA של הבקטריה בצורה כה יעילה שגרם אחד מספיק לאחסון 900 טרה-בייט.

ביו-אחסון: במקום אלפי כוננים – צלחת פטרי עם בקטריו
ביו-אחסון: במקום אלפי כוננים – צלחת פטרי עם בקטריות | צילום: popsci

המדע המפתיע הזה, העוסק באחסון מידע ביצורים חיים ונקרא ביו-אחסון (Biostorage), עדיין בחיתוליו אבל הוא לא חדש. ניסיונות קודמים, שנערכו בעשור האחרון, הוכיחו כי יש למה לחכות בעתיד. מדענים יפניים הצליחו, לפני כשלוש שנים, לקודד את תיאוריית היחסות של אלברט איינשטיין ב-DNA של בקטריה והוכיחו שזה אפשרי.

את פריצת הדרך המשמעותית ביצע הצוות מהונג-קונג שהוכיח כי אפשר לאחסן ביצורים חיים לא רק טקסט אלא גם תמונות, וידאו ומוזיקה. המדענים דחסו את המידע לקבוצות הניתנות למיקום בתאים שונים ובעזרת מיפוי פשוט הפכו את המידע הזה לנגיש. בנוסף, הם פיתחו מנגנון הגנה שמאפשר לאחסן את המידע באופן חסין לפריצה וכך להגן עליו מהאקרים.

בתיאוריה, מערכות ביו-אחסון יוכלו בעתיד לשמור כמויות מידע עצומות במרחב מאוד מאוד מצומצם, ומאחר שהבקטריה ממשיכה לשכפל את עצמה, המידע יכול להישמר לפרק זמן של עד אלף שנה.

אבל היישומים האפשריים לא נגמרים פה. המדענים בוחנים דרכים לקודד מידע בצמחים, פירות וירקות מהונדסים גנטית וכך ליצור ברקוד ביולוגי שיאפשר לאתר את מקור המזון מבלי לנבור במסמכי ההפצה של החקלאים. עם היישום הזה ניתן יהיה לבצע מחקרים מדויקים יותר ולהבין טוב יותר את תפוצת המזון בעולם, ובמקרה של התפרצות מחלה אפילו לאתר את מקורה במדויק.