כמו סינים רבים, גם הו סונג-וון ללא הצליח לעמוד בעלויות טיפולי הדיאליזה שלו. אחרי שכילה את כל כספו על הוצאות בריאות, הוא נאלץ לגייס פתרון יצירתי כדי לשרוד ויצר לעצמו ערכה ביתית שתחדש את הדם שלו בדיוק כמו המכונה בבית החולים, אבל לא בדיוק. בינתיים הוא חי בזכותה ההמצאה שלו כבר 13 שנה.
שלוש פעמים בשבוע יושב הו על האסלה בביתו שבכפר במזרח סין ומדליק את המכשיר, אותו הרכיב מערימת כלי מטבח ישנים שמצא בביתו. הוא אובחן כחולה כליות לראשונה בשנת 1993, ובמשך שש השנים הראשונות שילם על טיפולי הדיאליזה עד שאזלו חסכונותיו. בשלב הזה הוא החליט לבנות מכונה אישית לשימוש ביתי, שתפעול בודד שלה יעלה רק 12 אחוזים מעלות הטיפול במרכז רפואי.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
המכונה פועלת כמו זוג כליות חיצוניות והיא מורכבת משני תאים נפרדים שביניהם מחבר קרום דק, המאפשר מעבר חלקי של נוזלים. הדם נשאב לאגף אחד ואילו נוזל הדיאליזה, אותו מכין סונג-וון בעצמו, נשאב מהאגף השני.
שני הצינורות מוחדרים לזרועו, כשצינור אחד שואב את הדם למכונה והשני מחזיר את הדם לגוף לאחר הסינון. כך מובטח שאותן כמויות גבוהות של אשלגן ונתרן, מהם סובלים חולי הכליות, יסוננו מהגוף והוא יהנה מדם נקי.
יש לציין שסונג-וון מסור מאוד לשימוש במכונה שלו, וגם לאחר שראה את שני חבריו בונים מכונות דומות ומתים לאחר השימוש בהן, הוא לא נרתע. בשלב מסוים, הוא אפילו סירב להצעה ממשלתית לסבסוד טיפולי הדיאליזה שלו, בטענה שבתי החולים צפופים מדי ומרוחקים ממקום מגוריו.
(מקור)