חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב בחנו תאי דם לבנים (מערכת החיסון) של 234 בני אדם מרקעים אתניים שונים: 84 ניגרים, 63 אמריקנים ממוצא מערב-אירופי, 44 יפנים ו-43 סינים, וגילו שאחוז אחד מכלל אוכלוסיית העולם מוגן טבעית מפני אנתרקס. (דיילי מייל)

חיסון (תמונת AVI: חדשות1 ערוץ 2)
האם אתם באחוז הבודד שיישאר בחיים? | תמונת AVI: חדשות1 ערוץ 2

אנתרקס (גחלת, בעברית) פוגעת בבני אדם ובבעלי חיים ומשמשת גם כנשק ביולוגי. המחלה עלולה לבוא לידי ביטוי בשלוש דרכים: כמחלת עור, כמחלה במערכת הנשימה וכמחלת מעי. נבגי החיידק עמידים מאוד ושורדים שנים באדמה או בפגרי חיות. נבגים אפילו שרדו 60 שנה באחסון בטמפרטורת החדר. כשנושמים את הנבגים הם גורמים לאלח דם, לדלקת קרום המוח, לאי ספיקה נשימתית קשה ולמוות. ובעולם מדווחים מדי שנה על כאלף מקרי גחלת עורית בבני אדם.

למרות שיש חיסונים יעילים נגד אנתרקס, החוקרים גילו כי הרגישות לרעלן היא תורשתית לאחר ששלושה מהנבדקים הציגו רגישות נמוכה מאוד לרעלן לעומת השאר שהיו רגישים פי כמה מאות. לממצאים עשויה להיות השפעה רבה ומיידית על הביטחון הלאומי מאחר וכעת ניתן לחשב כמה אנשים ייפגעו מיידית במקרה של מתקפה ביולוגית.

הגחלת הנשימתית אינה מדבקת והשפעתה מתחלקת לשני שלבים: השלב הראשון דומה לזיהום נגיפי ומתבטא בחום לא גבוה, חולשה, כאבי שרירים, שיעול ולחץ קל בחזה. לאחר כמה ימים חלה הקלה בתסמינים הראשוניים ואז מופיעה מצוקה נשימתית קשה, הזעה מרובה ותשישות. לעתים החולים סובלים גם מבצקת בחזה ובצוואר.

עורכי המחקר, שמומן על ידי מחלקת ההגנה של ממשלת ארה"ב, הדגישו את העובדה שמחלות רבות כמו צרעת, איידס, מלריה וצהבת מסתמכות על אינטראקציות עם גנים בגוף המארח כדי לשכפל את עצמן ולדבריהם, "אנחנו יודעים כבר שזיהום דומה יכול לבוא לידי ביטוי בצורה שונה אצל אנשים שונים אבל עד עכשיו היה קשה מאוד לקבוע האם השונות נובעת מגורמים גנטיים או סביבתיים".

החוקרים הסיקו שרגישות למחלות הללו היא תכונה תורשתית ואלה דווקא חדשות טובות. כעת ניתן לבחון דרכים יעילות ואסטרטגיות טיפול חדשניות לחסימת האינטראקציה בין הרעלן לקולטן. "זה אחד המחקרים הבודדים שזיהה בהצלחה גורם מולקולרי המשפיע על השונות בין בני האדם", הם מסכמים.