אפשר לראות את החומה הסינית מהחלל
לא לא. מצטער, אבל אתם לא תראו את החומה הגדולה של סין מהחלל, כנראה שמדובר על אחד הסלוגנים הכי טובים שנוצרו בהיסטוריה כאשר איש שיווק מהמאה ה-5 לפני הספירה הגה את המשפט בשביל להאדיר את גודלה. אבל אם נבחן את זה רגע אז נגלה שאומנם אורכה של החומה עולה מעל 6,000 קילומטר שזה הישג מדהים, אבל גובהה מגיע סך הכל ל-8 מטרים ורוחבה מגיע ל-5 מטרים, מה שהופך אותה ללא יותר גדולה מבית של שלוש קומות בממוצע ועוד לא גדול במיוחד. אז כמו שאתם לא יכולים לראות את שיכוני העובדים בפריפריות מהחלל, כך כנראה שלא תראו את החומה הסינית.
ברק לא יכה באותו מקום פעמיים לעולם
נתחיל בעובדה מדעית: בניין האמפייר סטייט בניו יורק מוכה על ידי ברק בממוצע כ-25 פעמים בשנה. כשברק רוצה לשחרר את האנרגיה החשמלית האדירה שבו הוא לא בדיוק בודק ברשימות היכן תורו לפגוע היום. לרוב הדבר הגבוה, הבולט והמוליך ביותר על פני השטח ממש יקרא לברק לפגוע בו. אז אם זו אנטנה גבוהה, בניין או אפילו מטבע בראש של עץ באמצע שדה נטוש. הברק יוליך עצמו למוליך לפני שהוא סתם יפרוק עצמו על הקרקע באופן אקראי. אז במקרה שקיבלתם מכת ברק ישירה באמצע סופה, תתכוננו, יש סיכוי, קטן ככל שיהיה, שעוד אחת בדרך.
אם נחשוף את עצמנו לחלל החיצון אנחנו נתפוצץ!
האמת היחידה שאפשר לומר על המיתוס הזה הוא שאתם בהחלט רואים סרטים הוליוודיים. במציאות כנראה שלא תתפוצצו. במקרה שאדם ייחשף לחלל החיצון הדבר המרכזי שישפיע עליו הוא הפרש הלחצים כי בחלל יש ואקום ואנחנו, בני האדם אוגרים בתוכנו הרבה מאוד גזים אז מה שיקרה הוא שכל האוויר מהגוף שלנו יתחיל לברוח החוצה מכל חור אפשרי בשביל לנסות להגיע להשוואת לחצים וזה יביא בסופו של דבר (הערכות אומרות בין 30 שניות לדקה) לחנק והפסקת פעולת הלב. האמת שמקרה מצער דומה כבר קרה ב-1971 כאשר 3 קוסמונאוטים סובייטים חזרו חזרה בקפסולת חלל מיוחדת ובעודם בדרך לכדור הארץ הייתה תקלה וחלק מהקפסולה נפתח. הפרש הלחצים גבה את מחירו והשלושה נמצאו בשלמותם אך ללא רוח חיים על האדמה.
אכילת תרד תגרום לכם להיות חזקים כמו פופאי
כולנו גדלנו על דמותו של פופאי המלח שהיה אוכל תרד והופך לגיבור היום, כי זה ידוע שיש בתרד כל כך הרבה ברזל שעוזר לגוף לגדול ולהתחזק. או שאולי זה לא כל כך ידוע: לפני קרוב ל-150 שנה המדען הגרמני אריק פון וולף החליט לערוך ניסוי בו הוא מודד את כמות הברזל שישנו במאכלים שונים. כימיה הייתה הדבר הכי מדליק אז, ואת תוצאות הניסוי הוא רשם במסודר במחברתו, כשהוא מדד את התרד הוא גילה שיש 3.5 מיליגרם ברזל ב-100 גרם של תרד, הגיוני, רק שהוא התבלבל מעט כאשר העתיק למחברתו את הנתונים ומיקם את הנקודה העשרונית שלא במקום, כך שהיה כתוב שהוא מצא שיש בתרד 35 מיליגרם ברזל על כל 100 גרם! שזה המון! לאחר שסטודנטים שיחזרו את הניסויים של פון וולף הם גילו את הטעות שחוזרת על עצמה כל פעם מחדש, אבל זה לא מפריע לרובנו לחיות עד היום בתודעה הכוזבת הזו.
הציפורניים והשיער ממשיכים לגדול אחרי שאנחנו מתים
מיתוס נפוץ בקרב רבים מאיתנו ששמעו אותו לראשונה באיזו מדורת לילה מפחידה ומאז זה פשוט נתקע לנו בראש, אבל מה ההיגיון בדבר? צר לי לאכזב את המתים, אבל המוות לא ידגדג לכם את הציפורן. המיתוס הזה רץ כמה מימי קדם אבל כאשר הוא נבדק פעם אחת בצורה מדעית גילו שההסבר הרבה יותר פשוט, כשאנחנו מתים לאט לאט אנחנו מתייבשים, כיאה לפרי רקוב החוזר לאימא טבע, העור שלנו הוא בין האיברים הראשונים שסובלים מחוסר הלחות והוא מתכווץ, זה כולל את העור בקצות האצבעות ועל הקרקפת מה שגורם לאפקט שכאילו הציפורניים והשיער שלנו גדלו עוד למרות שסך הכל העור התכווץ לו, מה גם שמדובר בהבדלים כמעט ובלתי מורגשים.
עטלפים הם עיוורים
אתם אולי הולכים בצורה עיוורת אחרי שיעורי הטבע מהיסודי אבל העטלפים רואים טוב מאוד מה שקורה סביבם, זה שיש להם גם את ערכת הסונאר המופלאה שעוזרת להם לנתב אפילו טוב יותר בתוך מערות חשוכות לא אומרת שהם עיוורים. הם רואים בדיוק כמו שאתם רואים, אבל אם לכם היה חוש כל כך מיוחד, לא הייתם משתמשים בו גם כן? תחשבו על הכלב שלכם שמריח כל דבר ונותן לחוטם שלו להוביל אותו, האם זה אומר שהוא עיוור?
אם לא תלבשו מעיל בחורף, תצטננו
אני הולך לשבור לכמה אימהות פולניות את השקפת העולם כרגע, אבל לא נורא. כולנו מבינים שבשביל להיות מצונן אנחנו ממש צריכים שהווירוס ייקלט בגוף שלנו ויתפתח. עכשיו זה אולי יישמע מוזר אבל מזג אוויר קר לא יוצר יש מאין וירוסים כך שכנראה במזג אוויר קר הדבר היחידי שתוכלו לחטוף הוא צמרמורת מהקור. אבל למה באמת חולים יותר בחורף? פשוט מאוד, כשקר בחוץ בני האדם נוטים להתקבץ יותר יחד במקומות סגורים ואז אתם בעצם מעלים את הסיכוי שמישהו שכבר חולה ידביק אתכם כי כולם נושמים את אותו האוויר, מה גם שהאקלים הקריר נותן יותר זמן שרידות לוירוסים באוויר מאשר השמש היוקדת של אמצע יוני (או נובמבר במקרה שלנו השנה). אבל דבר אחד בטוח: אם תצאו החוצה ללא מעיל, זו לא תהייה הסיבה שתגרום לכם לחלות.
אפשר לאכול מזון שנפל לרצפה בתנאי שהרמתם אותו תוך שלוש שניות
חוק השלוש שניות הוא אחד המפורסמים בעולם. הוא יכול להתארך לחמש שניות אם רק שטפתם, או להתארך אפילו עוד ל"עד שיעבור חד הקרן הוורוד הבלתי נראה" במקרה ואתם באיזו עמדת שמירה נטושה בצה"ל. החוק הוא שגרת חיים לרבים מאיתנו, רק שלצערכם אין בה שום הגיון. על הרצפה שלנו יש בקטריות, והן נדבקות למזון בלי קשר למשך זמן המגע. כמו שתפילו חתיכת צ'יפס לפח של צבע – נגעת-נסעת. אז אמנם ככל שהמזון יהיה יבש יותר כנראה שיידבקו אליו פחות בקטריות, אבל אין ספק שלספור עד 3 בטוח לא יגרום לבקטריות להימנע מלהיתפס על המזון שלכם. ראו הוזהרתם.