הפרלמנט האירופאי הודיע בימים האחרונים באופן מפתיע כי הוא מבטל את תוכנית Daylight Saving Time והחל מ-2021 מדינות אירופה יפסיקו להעביר את השעונים פעמיים בשנה. משמעות הדבר היא שב-28 מדינות האיחוד האירופאי (ואולי גם בריטניה, אם תוכנית הברקסיט לא תצא לפועל והם ישארו באיחוד) כבר לא יעברו לשעון קיץ וחורף.

התוכנית עברה לאחר הצבעה שעברה ברוב של 410 קולות לעומת 192. שנתיים מהיום, מדינות יאלצו לבחור האם הן מעוניינות לפעול לאורך כל ימות השנה בשעון קיץ או בשעון חורף. אלו שיבחרו בשעון קיץ יכוונו את שעונם שעה אחת קדימה בפעם האחרונה ביום ראשון האחרון של מרץ 2021, לעומת אלו שיבחרו בשעון חורף ויאלצו להחזיר שעה אחורה בפעם האחרונה ביום ראשון האחרון של אוקטובר 2021.

ההחלטה עברה באיחוד האירופאי מהסיבה הפשוטה ששם המתכונת הזו עובדת כבר שנים. חשוב לציין שלא כך הדבר ברוב ממדינות העולם, שם התושבים פשוט חיים עם אותו שעון כל ימות השנה. בדרום אמריקה, לשני שליש מהמדינות יש שעון אחיד לכל השנה. באפריקה, רק ב-3 מדינות מתוך 54 יש שעון קיץ. אין אותו ברוסיה, או סין, או הודו, או בעצם ברוב מדינות אסיה חוץ משש - כולן במזה"ת, וישראל היא אחת מהן.

אז למה בכל זאת שעון קיץ?

View this post on Instagram

A post shared by Green Room (@solarij.greenroom) on

הרעיון המקורי של שעון קיץ בא מג'ורג' הדסון בשנת 1885. ג'ורג' היה אנטימולוג (כן, יש דבר כזה) בריטי שבעצם הציע את הרעיון רק כדי שיהיה לו יותר זמן לחפש חרקים באור יום. יותר איזוטרי מזה אין. ומסתבר שגם בני תקופתו חשבו ככה. אבל ב-1916 החליט מי שהחליט בגרמניה, שהגיע הזמן לנסות את הרעיון של ג'ורג' חובב החיות. הכוונה הייתה לחסוך בפחם כחלק מהמאמץ המלחמתי של גרמניה. מאז, ובמקביל לתיעוש ההולך וגובר של העולם המערבי, התחילו יותר ויותר מדינות להנהיג שעון קיץ.

בעולם שבו יותר ויותר אנשים עובדים במפעלים וחללים סגורים, הרעיון היה שככה לאנשים יהיו יותר שעות פנאי לבלות באור השמש עם משפחה וחברים, כולם יחסכו כסף על הארת הבתים והמפעלים שלהם, ולא פחות חשוב – תאונות דרכים רבות יימנעו, כי פחות אנשים ינהגו לעבודה והביתה בחושך. אבל מאז עברו כמה שנים, ואולי היום זה כבר לא רלוונטי יותר?

לשמחתנו, יש בארה"ב את אריזונה, והמדינה הנחמדה הזאת התגייסה כדי לעזור לנו לענות על השאלה מה היה קורה אם לא היינו מחליפים שעון אף פעם. האנשים הטובים של אריזונה החליטו שבניגוד לשאר ארה"ב, אצלם לא יהיה יותר שעון קיץ, והתוצאה? חיסכון כולל של 1% מכלל הוצאות החשמל במדינה. אחוז בודד אולי לא נראה לכם כמו הרבה, אבל תחשבו על זה כפול מיליוני בני אדם, והחסכונות מתחילים להצטבר.

איך נחסך הכסף? כי  בניגוד לימי מלחמת העולם הראשונה, כיום לרוב האנשים יש מזגן ואין נורות חשמל בזבזניות. כלומר, הכסף שאנחנו חוסכים בהפעלת האור בבית הוא כלום לעומת מה שאנחנו מוציאים על המזגנים שכל אחד מאיתנו מפעיל בנפרד כשהוא יושב בסלון. בואו נהיה כנים, רובנו ממש לא בהכרח מבלים כל שעת אור פנויה בחוץ. לא בקיץ הישראלי. אז אם לא היינו מחליפים שעון היינו חוסכים בכסף, וזה חשוב. אבל מצד שני, היינו נוהגים לעבודה בחושך, וזה בהחלט עלול להיות מדכא. לקום לעבודה בחושך זאת לא חוויה מעודדת במיוחדת, ורובנו היינו מעדיפים להשאיר אותה לרפתנים, למנקי הרחובות ולמחלקי העיתונים.

View this post on Instagram

A post shared by Vincero Watches (@vincerowatches) on

למה ישראל לא מיישרת קו עם אירופה ועוברת לשעון אחיד?

הזזת השעונים הוא עניין שיכול להיות מעט מורכב בישראל. בעבר, שעון קיץ ושעון חורף היו מותאמים לציבור הדתי והיו לכך השלכות פוליטיות. כזכור, רק לפני מספר כמה שנים הוארך שעון הקיץ הישראלי למורת רוחו של הציבור הדתי, אשר חלקו רצה ששעון החורף יהיה תקף תמיד עד סוף החגים כדי שהצום של יום כיפור יתחיל מוקדם ויסתיים מוקדם במקום שיתחיל מאוחר ויסתיים מאוחר. למרות זאת, הסוגיה האם לבטל או להישאר במתכונת Daylight Savings Time בישראל נידונה עוד בימינו.

מעבר להשפעות על חגים והציבור הדתי, לשעון קיץ יש גם השפעות כלכליות - האמינו או לא. הטיעונים בעד ההארכה היו פחות שעות שימוש בחשמל, יותר צרכנים שמנצלים את שעות האור ומוציאים מכספם לבעלי עסקים כאלה ואחרים (מה שכמובן חשוב למשל בתקופת החגים) ועוד. מה שמעניין כמובן הוא שמומחים אומרים שאם מראש לא היינו מזיזים את השון לקיץ (או חורף), היינו חוסכים כסף.

השפעה נוספת, ואולי קצת יותר אפלה של חילופי השעון, הוא ההשפעות הבריאותיות - וספציפית על אחוז התקפי הלב. על פי מחקר של אוניברסיטת מישיגן נמצא שביום המעבר משעון חורף לשעון קיץ אחוז התקפי הלב עולה בעשרות אחוזים. במבט ראשון נראה שביטול שעון הקיץ יכול ממש להציל חיים. אלא שבדיקה של כל השבוע הראשון שלאחר החלפת השעון מגלה שבראייה שבועית כמות התקפי הלב רגילה לחלוטין. זאת אומרת ששעון הקיץ אולי מקדים כמה התקפי לב בכמה ימים, אבל לא יותר מזה. ולמה זה קורה? את זה עדיין לא הצליחו לפענח. כמו כן, יש להתייחס גם להשפעות על המצב הנפשי של התושבים.

אם היינו חיים בשעון חורף תמידי, וכולנו היינו מתעוררים כל יום רק בחשיכה, יכול מאוד להיות שלראשונה היו מתחילים לחוות בישראל את דכאון החורף שחברינו האיסלנדים מכירים כל כך טוב. אחרי הכל, מה שנקרא בטעות "החורף הישראלי" הוא לא בדיוק חוויה מכוננת - עם קצת יותר משבועיים של גשם וטמפרטורות שמעל האפס. למרות זאת, אם היינו צריכים לקום יום אחרי יום לאפלה מוחלטת, זה לגמרי יכול היה להשפיע על מצב הרוח של מדינה שלמה. לחילופין, בדיוק כמו שהחום הישראלי והלחות הקשה משפיעים על מצב הרוח שלנו. 

View this post on Instagram

A post shared by Matteo Del Balzo (@matteodlb) on

מעבר להשפעות הפוליטיות, כלכליות, בריאותיות ונפשיות שיש להזזת השעונים בישראל, יש את הבלאגן הפוטנציאלי שהוא יוצר בשני ימי עבודה במהלך השנה. הזזת השעון היא לא תופעה אוניברסלית ובימינו אנחנו מסתמכים על מכשירים דיגיטליים שיחסכו לנו את העבודה של "לקום בחצות ולשנות את השעה". לעיתים, הטכנולוגיה בוגדת בנו והשעונים לא תמיד מתעדכנים בכוחות עצמם. התוצאה הרבה פעמים היא בלבול מדיני (מאחרים לעבודה, מקדימים לבית הספר, קרה לכולנו) שיוצר גם בלבול מול מדינות אחרות - שהרי מי שמתנהל בקשרי חוץ רוצה לדעת שהוא עושה שיחה לניו יורק בשבע בבוקר ולא בשש. זאת אומרת, אם לא היינו מחליפים יותר את השעון, כל הבילבולים שיכולים לנבוע מהחלפת השעון היו יוצאים מחיינו אחת ולתמיד. אבל כמובן שיש גם השפעות פשוטות יותר ואפילו סיפמטיות.

נקודת יתרון אחת משמעותית נרשמת כאשר כולנו מרוויחים שעת שינה אחת בשנה (אומנם אנחנו גם מפסידים, אבל בואו נשכח מהתענוג הזה לרגע). הרווח הגדול ביותר לתופעה ככל הנראה נזקף לזכותם של הורים צעירים, שזוכים לעוד שעת שינה וקיצה טבעית מאוחרת לתינוק שלהם. פעוטות הרבה פעמים נוטים להתעורר עם אור השמש, לפי השעון הביולוגי שלהם, ולא בהתאם לשעון כזה או אחר שהפעלתם כדי לקום בזמן לעבודה ולסידורים היומיים שלכם - לידיעתכם.

***

בסופו של דבר, נראה שאם היינו מבטלים את שעון הקיץ היינו חוסכים לא מעט כסף על חשמל (אלא אם אנחנו במקרה בעלי מפעל שצריכים להאיר אותו בשעות החושך לעיתים קרובות), היינו אולי שמחים קצת פחות (אבל ההורים הצעירים שבינינו היו ישנים קצת יותר בשבת), ובכל מה שקשור לבריאות שלנו כנראה שבסך הכל הכללי הכל היה נשאר אותו הדבר - אז האם אנחנו בדרך להיכנס לסירה עם שאר מדינות האיחוד ולבטל את שעון הקיץ והחורף? נאלץ לתת לזמן להחליט (הבנתם?! זמן?).

*כדי שלא תתבלבלו בדרך - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על הזזת השעונים בסמארטפונים.

* סייעו בהכנת הכתבה: ד"ר שחר דולב, מנהל המחקר בפורום הישראלי לאנרגיה ומגזין "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".