כולנו זוכרים איך ציירנו את השמש בגן - גדולה צהובה ולפעמים עם קרניים כתומות, אבל האם התפיסה התרבותית הפופולרית הזו של השמש מייצג אותה נאמנה? קודם כל חשוב להבהיר שהשמש היא מקור האור על כדור הארץ ולכן צבעה הוא למעשה לבן. רק כשקרני האור חודרים לאטמוספרה של הפלנטה שלנו הם נשברים בצורה כזו המעניקה לה את הגוון המוכר. (מקור)
לכל כוכב (שמש) יש צבע - מננסים וענקים אדומים עד סופר-שמשות כחולות - והצבע הזה נגזר מטמפרטורת הכוכב. כשפוטונים נמלטים מכוכב לחלל יש להם רמה שונה של אנרגיה ושמש מסוגלת לפלוט אור בטווחים של אינפרה-אדום, אדום, כחול ואולטרה-סגול במקביל ואפילו קרני רנטגן וקרני גאמה.
אם הכוכב קר יחסית (עד 3,226 מעלות צלזיוס) הוא יפלוט אור אדום וככל שהטמפרטורה שלו עולה כך הצבע משתנה לכיוון הכחול (מעל 9,726 מעלות צלזיוס). הטמפרטורה של פני השמש שלנו היא בסביבות 5,500 מעלות צלזיוס וצבעה כאמור לבן, מפני שאנחנו רואים את כל אורכי הגל המגיעים ממנה בבת אחת.
אז למה מאיפה שאנחנו עומדים השמש נראית צהובה? האטמוספרה של כדור הארץ מפזרת את קרני האור וחוסמת את הגלים הקצרים (UV; אולטרה-סגול וכחול) וברגע שמורידים את הצבעים האלה מהספקטרום, הצהוב הופך לדומיננטי יותר. אם הייתם יכולים לטוס לחלל ולהביט ישירות לכיוון השמש שלנו, לבן זה הצבע שהייתם רואים.