לרגל ליקוי החמה שיתקיים ביום שישי הקרוב קיבצנו 7 שאלות שאנחנו לא תמיד יודעים כיצד לענות עליהן ולעיתים אף נבוכים להודות בכך. מומחים מסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וממכון ויצמן למדע עושים לנו סדר בבלגן.
למה כדור הארץ עגול?
או, במילותיו של חנוך לוין במערכון "שוסטר": אם כדור הארץ עגול, איך ייתכן שהאנשים החיים בצד השני של הכדור הולכים עם הראש למטה והרגליים למעלה ולא נופלים לשמים?
ד"ר דוד פולישוק, מומחה לחקר אסטרואידים ממכון ויצמן למדע עונה: כדור הארץ מספיק גדול והמסה שלו מספיק גדולה, כדי שכוח המשיכה שלו ימשוך בעוצמה כלפי המרכז את כל החומר המרכיב אותו. מאחר וכל מקום על פני השטח של הכוכב מרגיש במשיכה באופן זהה, הכוכב הופך עגול – שכן זו הצורה שבה המרחק מההיקף למרכז הוא השווה והקצר ביותר. זו הסיבה שכוכבים וכוכבי לכת הם עגולים אבל אסטרואידים, שהם קטנים יותר, לא.
מה ההבדל בין כוכבים לכוכבי לכת?
מנחם קידרון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע עונה: כוכבי לכת הם כוכבים שהמרכז שלהם הוא השמש והם סובבים במסלולים ידועים תמיד סביב לשמש, כמו כדור הארץ. חלק מהכוכבים משלימים את הסיבוב שלהם סביב השמש מהר יותר מאחרים. לצד כדור הארץ, במערכת השמש שלנו שבעה כוכבי לכת נוספים - חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. תהליכי היתוך גרעיניים הם שהופכים את הכוכבים, בשונה מכוכבי הלכת, למקור של אור וחום.
היכן הזמן עוצר מלכת?
פרופ' יצחק בן-ישראל יו"ר סוכנות החלל הישראלית משיב: נתאר לעצמנו שאנו נוסעים על חללית מהירה מאוד. ככל שניסע מהר יותר, ייראה לנו העולם שונה יותר. מה יקרה אם ניסע במהירות האור עצמה? כיצד יוכל אז האור להגיע אלינו מרחוק אם "נברח" ממנו במהירות האור? לפי תורת היחסות, כאשר נצפה במישהו הנוסע במהירות האור השעון שלו יאיט עד לעצירה מוחלטת. רוצים לדעת עוד? לחצו כאן.
מדוע מתחלפות עונות השנה?
ד"ר לב פוסטילניק מהמרכז לקרינה קוסמית של סוכנות החלל הישראלית מסביר: הציר של סיבוב כדור הארץ אינו ניצב למסלול ההקפה סביב השמש אלא מצוי בזווית קבועה. הציר נוטה ב-17 מעלות ולכן במהלך הקפת השמש, חלקים שונים בכדור הארץ זוכים לכמות שונה של קרינה מהשמש. הבדלים אלו הם שיוצרים את עונות השנה. אם ציר הסיבוב של כדור הארץ היה מצוי ב-90 מעלות, בכל מקום בכדור הארץ היה נשמר אותו מזג האוויר במהלך השנה כולה.
אם ליקוי חמה מתרחש כל מולד ירח, מדוע אנחנו לא רואים את הליקוי מדי חודש?
ד"ר יגאל פתאל יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה מסביר: ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח עובר בין כדור הארץ לבין השמש ומסתיר חלק מהשמש, או את כל השמש, מצופים המצויים על כדור הארץ. הירח בתנועתו סביב כדור הארץ אינו חג בדיוק במישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש אלא במישור שיוצר זווית של כ-5 מעלות עם מישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש. לכן, כדי שיהיה ליקוי לא די שהירח יהיה במולדו, אלא גם סמוך מאוד למישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש. ביום שישי הקרוב יתקיים ליקוי חמה מלא שיראה באופן חלקי מישראל, לראשונה מזה שנתיים. לרגל המאורע, יהיו המצפים הציבוריים פתוחים ללא תשלום לקהל הרחב לתצפית ולהסברים מ-10:30 עד 13:00.
למה השמש מאירה?
כדי ליצור בעירה דרוש חום, חמצן, וחומר בעירה, אבל החלל הוא די קר ואין בו חמצן, אז איך השמש מפיצה אור? כפי שמוסבר באתר סוכנות החלל הישראלית, התשובה המיידית והפשוטה היא: משום שהשמש אינה בוערת, היא מתפוצצת. בשל הלחץ האדיר בליבת השמש, אטומי מימן מותכים זה אל זה בתהליך של היתוך גרעיני, ומשחררים אנרגיה בדומה לזו שמשתחררת בפצצת מימן. למעשה, אם היינו מפוצצים בבת אחת כשני מיליון פצצות מימן מהסוג העצמתי ביותר שהאנושות יצרה בהיסטוריה, היינו מגיעים לפיצוץ ממוצע המתרחש בליבת השמש כל שניה.
איך נולד כוכב?
ד"ר ערן אופק ממכון ויצמן למדע משיב: כוכבים נולדים כאשר עננים חמים של גז ואבק הפזורים בחלל מתקררים אט אט כתוצאה מפליטת קרינה. כאשר הטמפרטורה של הענן יורדת לכ-100 מעלות מעל האפס המוחלט, הכבידה העצמית של הענן יכולה להתגבר על תנועת הפרודות והענן קורס. הקריסה מעלה את הלחץ במרכז הענן, ועל כן הטמפרטורה עולה. כאשר הטמפרטורת בליבת ה"אב-כוכב" עולה לכ-8 מיליון מעלות ניצתות תגובות ראשונות של מיזוג גרעיני שבהן מימן הופך להליום, תוך כדי פליטת אנרגיה – שחלקה מתבטא בהמשך בקרינת הכוכב.