מחאה הודית: החקלאים שקועים במים עד הצוואר כבר שבועיים
עשרות חקלאים מאזור כפרי במדינת מאדהיה פראדש שבהודו שקועים במי הנהר במחאה על החלטת השלטונות להגביה את מפלס המים ולהציף את שדותיהם. הם מוכנים לטבוע שם למוות אם המפלס ימשיך לעלות אבל הממשלה לא ממש מתרגשת
עשרות חקלאים באזור קהנדווה שבהודו לא מוכנים לוותר על מה שהם מכנים "המאבק הסופי" על אדמותיהם. כפות ידייה ורגליה של אחת המפגינות, גירג'אבאי שיברס בת ה-60, כבר מלאות קמטים מהשהות במים אך למרות בריאותה המדרדרת היא נחושה כמו חבריה להמשיך במחאה.
חקלאים מהכפרים גהוגל, אוואן, בילוואה, באדה קאילווה, סוקייה, קמנקהדה ועוד מוחים על החלטת ממשלת במאדהיה פראדש להגביה את מפלס המים בסכרים, מה שמביא לאיבוד הדרגתי של השדות שלהם.
האישה המבוגרת מהכפר קמנקהדה נאבקת לשמור על ראשה מעל המים אבל היא יודעת מי אשם במצבה: "הממשלה מוזמנת לירות בנו לפני שזה יהפוך לקבר הימי שלנו", היא אומרת. שטח של כארבעה קמ"ר כבר שקע במים וכשישים כפרים עלולים למצוא עצמם גם במי הנהר אם סכר אומקרשוואר יוצף.
"הממשלה לא רוצה לשמוע אותנו", אומרת גירג'אבאי שאיבדה יותר ממחצית שדותיה. "אם אף גורם רשמי לא יבקר פה, איך הם יבינו מה עובר עלינו? קיומנו תלוי בחוות שלנו ונמות בלעדיהן. למרות פסיקת בית המשפט העליון, הממשלה לא מקשיבה לנו ומנסה לטרפד את המאבק שלנו - כל מה שאנחנו רוצים זה פיצוי בהתאם לחוק".
מפגינה נוספת בשנות השישים לחייה מאשימה את הממשלה בהעלאת מפלס המים למרות שהם ידעו שהמפגינים עומדים במים עד הצוואר. "יש לי שלושה ילדים ואף אחד מהם לא יודע קרוא-וכתוב", אומרת לילבאי. "הם תלויים לחלוטין בחקלאות - לאן הם יילכו אם האדמות יילקחו מאיתנו?".
מפגינה אחרת ששקועה במים עד הצוואר עלולה לאבד את אדמתה לחלוטין אם מפלס המים ימשיך לעלות. "הממשלה משטה בנו", אמרה סוקהלבאי בזעם. "הם מציעים לנו סכומים מגוחכים". עד כה נציג אחד ביקר בנהר והבטיח לבדוק מה אפשר לעשות.