היום הראשון של האביב, זה זמן מצוין לסכם את אחד החורפים הגשומים ביותר שחוותה ישראל בשנים האחרונות.

ברוב הארץ כמות הגשמים עברה את הממוצע השנתי. כך למשל, במצפה חרשים שבגליל העליון, אחד המקומות הגשומים בישראל, ירדו נכון ל-16 במרץ 1,077 מ״מ. מדובר בכמות משקעים העולה על הממוצע הרב שנתי לעונה כולה באזור זה (הכולל את גשמי האביב שעוד לפנינו), ושעומד על 959 מ״מ.

בצמח שליד הכנרת ירדו עד כה כ-40 אחוז יותר מהממוצע התקופתי ו-25 אחוז יותר מהממוצע לעונה כולה. מאידך, באזור ירושלים, הכמויות קרובות לממוצע, ובחלקים מהדרום, בבאר שבע, בשדה בוקר ואף בנגב המערבי (עם 67, 66 ו-53 אחוז מהמוצע העונתי בהתאמה)  חסרים עוד מילימטרים רבים מאוד כדי להגיע לממוצע. באילת כמות המשקעים עברה כבר את הממוצע השנתי, אך צריך לזכור שהממוצע השנתי באזור זה הוא 22 מ״מ, וביחס לממוצע ירדו רק 4 מ״מ יותר.

הכנרת בשיא

הגשם הרב שירד בחורף הנוכחי הביא לזרימה משמעותית בנחלי הצפון - כזאת שלא נראתה בחמש השנים האחרונות - ולעלייה משמעותית במפלס הכנרת אל 65 ס"מ מעל לקו האדום התחתון (נכון ל-18 במרץ). לגשמים הרבים שירדו היתה גם השפעה חיובית על מפלס מי התהום, שמושפעים לא רק מכמויות הגשם שיורדות, אלא גם מאופי המשקעים. כך, למשל, רצף של ימים גשומים הוא יעיל יותר מבחינת מילוי מאגרי מי התהום, משום שבגשם הראשון, או לאחר מספר ימים נטולי גשם, חלק ניכר מהגשם נדרש רק כדי להרטיב את הקרקע ולא מגיע למעשה למי התהום. לכן, אם אחרי אותו גשם "ראשון" לא יורדים גשמים נוספים, חלק ניכר מהמשקעים מתאדים בחזרה לאוויר ואובדים.

״חיזוי מזג אוויר לטווח של ימים ספורים קדימה נמצא בשיפור מהותי והתחזיות מצוינות״, מדגישה פרופ׳ הדס סערוני מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, אך מוסיפה שבכל מה שקשור ליכולת לחזות ברמה העונתית, הדיוק עודנו נמוך. ״המבנה הפנימי של כל עונת גשם מורכב מפרקי גשם וביניהם פרקי יובש, כאשר המהלך העונתי משתנה מאוד ויכולות להיות עונות בהן ראשית העונה גשומה והמשכה יבש, עונות הפוכות או עונות בהן הגשם מתפרש על פני כל העונה״. ואכן, החורף האחרון התחיל עם אירועי גשם ארוכים ומשמעותיים, והחודשים נובמבר ודצמבר היו גשומים מהרגיל. כך למשל, בכפר הירוק, בדצמבר בלבד ירדו מעל 300 מ״מ (!). אולם, אז הגיע חודש ינואר, ולפחות במרכז הארץ ובדרומה נראה היה שהגשם פחות או יותר נעלם, ושהחורף שהתחיל בסופות ברקים ורעמים מרשימות יסתיים בקול ענות חלושה. בכפר הירוק ירדו בחודש ינואר רק 55 מ״מ – 83 אחוז פחות ממה שירד בדצמבר. בפברואר המגמה שוב התהפכה. החורף חזר ואתו המשקעים המשמעותיים, הזרימה בנחלים והשטפונות. מגמה זו המשיכה גם לתוך חודש מרץ.

View this post on Instagram

A post shared by Szűcs Péter (@peterszucsphotography) on

החורף מתקצר

למרות מגמת ההתחממות והירידה בכמות המשקעים שהמודלים חוזים עבור מזרח אגן הים התיכון, וישראל בתוכו, תופעות כמו עונה גשומה מהרגיל עדיין יקרו מעת לעת, אבל האם עונה אחת, כמו זו שעתה מסתיימת כעת, מעידה על שינוי מגמה?

״מאפייני עונת הגשם השנה, או בכל שנה נתונה, אינם מעידים דבר על אופיין של העונות הבאות״, אומרת סערוני. ״ייתכנו רצפים של שנים גשומות או רצפים של עונות יבשות״. לדבריה בעבר, בישראל ראינו גם רצפים של שלוש עונות גשומות ואחריהן עונות יבשות מהממוצע.

״המודלים האקלימיים חוזים הפחתה בשכיחות שקעים קפריסאיים (שקעים חורפיים) באזורנו, שהם התורמים לעיקר הגשם (אחראיים על כ-90 אחוז מהמשקעים בצפון ובמרכז)״, מדגישה סערוני. הפחתה זו צפויה לגרום לכך שנראה ירידה בכמויות הגשם, ולא פחות חשוב, גם במספר ימי הגשם בעונה.

מדד הבצורת - "חורף גשום מהרגיל"

כאשר משווים בין מפות מדד הבצורת של השנים 2018 (חורף 2018-2017) ו-2019 (חורף 2019-2018) ניתן לראות הבדלים משמעותיים. בעוד שחורף 2018 התאפיין בכך שברוב שטחה של ישראל מדד הבצורת (מדד שבוחן את כמויות המשקעים בשנה מסוימת ביחס לממוצע) הראה שכמות המשקעים היתה לרוב סביב הממוצעים מלבד באזור המרכז ובאצבע הגליל שם היה יבש מעט מהרגיל, הרי שבחורף הנוכחי, 2019, מקו קריית גת צפונה, מדד הבצורת הוא חיובי מה שמצביע על מצב של חורף גשום מהרגיל - עד גשום מאוד. מאידך, בדרום הארץ בין קו חברון ושדה בוקר המדד הוא שלילי, מה שמצביע על חורף "יבש מהרגיל" באזורים אלו.

View this post on Instagram

A post shared by Sisyfos (@sensastone) on

 

סערוני מוסיפה שהתקופה שבה השקעים החורפיים יפקדו את אזורנו צפויה להתקצר. המשמעות היא פגיעה בשולי עונת החורף, והתקצרות עונת החורף באזורנו.

ואכן, כבר כיום ניתן להרגיש את ההשפעה של שינוי האקלים באזורנו, ״לאורך שלושים השנים האחרונות ראינו מגמת הפחתה בולטת יותר בעונת האביב, בעיקר בחודש מרץ", אומרת סערוני. מגמת ההפחתה במשקעים בולטת במיוחד בצפון ישראל, ואף על פי שהמגמות עדיין אינן מובהקות סטטיסטית, מדובר בנתונים מדאיגים, ואסור לתת לעונה גשומה אחת לבלבל אותנו.

תוספת של מיליוני קובים לחקלאים

לפני כמה חודשים פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף על התנהלות משק המים בישראל. המבקר התריע על מצבם החמור של מרבית המאגרים, שמפלסיהם מתחת לקו האדום או קרובים אליו במידה מדאיגה. בתוך כך, יצא מנהל רשות המים בהצהרה בתחילת החורף שהקיצוצים בהקצאות המים לחקלאות יוותרו על כנם גם אם החורף יהיה גשום. והנה, חלפו רק כמה חודשים אחרי אותן הצהרות ורשות המים מודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. אך לא רק מים לחקלאות (הענף שסבל במידה הגדולה ביותר בשנים האחרונות בעקבות התמעטות המשקעים), גם חלק ניכר מהמגבלות על הגינון הציבורי הוסרו. בהקשר זה כדאי לציין שגם בעבר, ההחלטות על הקמת מתקני התפלה שנתקבלו אחרי רצף עונות יבשות בוטלו כלאחר יד אחרי שנה אחת גשומה. בנוסף, כך לפי המבקר, ההפקה ממתקני ההתפלה צומצמה כל עת שירדו גשמים מעל הממוצע, וזאת, לדבריו אחת הסיבות למצב המשברי אליו התגלגל משק המים בישראל.

יש לקוות שבעתיד הקרוב ההחלטות שיתקבלו יתבססו על תחזיות מדעיות שיובילו לתכנון ארוך טווח של משק המים ולא ישתנו על פי מידת הרטיבות של המטריה של קובעי המדיניות באותה השנה.

View this post on Instagram

A post shared by 根本亂影 (@gumbanluanying) on

הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".