עץ נדמה כיצור סולידי ופשוט מאוד בעבור מי שאינו אגרונום, אקולוג או יערן. עוד חלק בתפאורה או בנוף הטבעי. עצים וצמחים באופן כללי, נחשבים בתור היצורים הפחות מפותחים בטבע. עם זאת, כשמעמיקים ונכנסים לתוך העולם שלהם, מגלים שגם הוא יכול להיות מסעיר, מרתק, מעניין ואפילו קטלני (ולא מדובר בעץ שנפל על בנאדם).

להתפוצץ

היכולת של יצור בטבע להעמיד צאצאים, היא למעשה המדד הבסיסי ביותר להצלחה ביולוגית. לכן, זה לא מפתיע שהיצירתיות של הטבע בעניין הזה מגיעה לשיאים חדשים. יונקים ועופות משקיעים חלק גדול מאוד מהחיים שלהם במשחקי חיזור. אצל העצים, שלא יכולים לזוז ממקומם, המנגנונים רבים ומגוונים וכוללים שימוש בבעלי חיים, ברוח, בחום וכן, גם ביכולות שהם בנו לעצמם במהלך האבולוציה.

אחד המנגנונים המפותחים ביותר של עצים שרוצים להפיץ את הזרעים שלה בשטח הוא מנגנון ההתפוצצות. הרעיון חוזר על עצמו בכל הצמחים "המתפוצצים" – כשהפרי שמכיל את הזרעים מבשיל, הוא מתפוצץ. בחלק מהצמחים זה קורה באמצעות חום השמש, בחלק מהם הטריגר הוא מגע של בעלי חיים, אצל אחרים הרוח היא זו שתניע את התהליך.

אחת הדוגמאות הכי מפורסמות בעולם לעץ שמתרבה באופן הזה הוא עץ הסנדבוקס (Sandbox Tree). מדובר בעץ גדול מאוד שמתנשא לגובה של עד 60 מטר הנפוץ באזורים הטרופיים של צפון ודרום אמריקה, לרבות יערות האמזונס. את השם הלא רשמי שלו, "עץ הדינמיט", הוא קיבל הודות לפירות שלו שבעת הרבייה, מתפוצצים ומפיצים זרעים למרחק של כמאה מטרים במהירות של 250 קילומטר בשעה. כדי להשלים את המופע, הפיצוץ גורם לקולות נפץ עוצמתיים שמזכירים את הרעש של הדינמיט.   

היער, משחקי הכס צילומים
כל מה שלא ידעתם על עצים

לחצוב מערות

אחד הדברים שלא תמיד מבינים זה שלעתים, רוב העץ נמצא בכלל מתחת לפני האדמה, כלומר, יש יותר שורש מתחת לקרקע מאשר מה שנגלה מעל לפני הקרקע. תפקיד השורש הוא לשאוב מים ומינרלים מהאדמה ולספק אותם לכל חלקי הצמח. עם זאת, לא הרבה יודעים באיזה אופן הצמח משפיע על הקרקע.

יניקת המינרלים, יחד עם הפרשה של חומרים ששוחקים את הסלע (בעיקר סלעי גיר) וחלחול של מי גשמים שהחמיצו עם המגע בפחמן דו חמצני שוחקים את הסלע. כשהתנאים מתאימים, נוצרים חללים תת קרקעיים ותופעות מרשימות שנקראות תופעות קרסטיות (על שם אזור הקרסט ביוגוסלביה בו התופעות הללו נפוצות מאוד). בין התופעות האלו נמנות מערות נטיפים שנפערות לאורך מאות ואלפי שנים, אדמות טרשיות ועוד.

יער ראש העין, טיול יום ברכבת
לא סתם עוד חלק בנוף הטבעי | צילום: איל שפירא

להתאבד

לפעמים, כשיצור בטבע רוצה המשכיות, הוא יודע שהוא צריך להקריב את חייו למען המטרה. עצי האורן הם דוגמא טובה לעץ שכזה. כשהצנוברים, הזרעים של עץ האורן, מבשילים באצטרובל, כל מה שנותר, זה להפיץ אותם. לעתים, הם פשוט נושרים, אבל כדי שהם יעופו ממש טוב, הם צריכים להתפוצץ – מה שקורה רק כשהחום ממש גבוה.

עלי המחט שהאורן מנשיר, יחד עם השרף הדליק שהוא מטפטף על הקרקע והקרינה החזקה של השמש - מבעירים שנה אחר שנה יערות אורן בעולם כולו. בעוד שמבחינת האדם מדובר באסונות, מבחינת הטבע, הוא מתחדש. עצי האורן הזקנים נשרפים (הגדמים שלהם לא מתחדשים), האצטרובלים מתפוצצים והצנוברים מופצים לכל עבר לקראת נביטה באתרים חדשים. האפר של העצים שנשרפו משמש כדשן לדור האורנים הבא. דור הולך ודור בא. גרסת הצומח.

פולין 2, יערות מזורים
יכולים אפילו לרקוד. פולין

להצמיח שורשים מהענפים

צמחים הם מהיצורים הכי סגלתניים בטבע. הם מסוגלים להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים, עם לחות, יובש, קרקע קשה, קרקע רכה ועוד. בין השאר, הם יודעים להתמודד עם מצב שבו לחלק מהעץ, מסיבה לא ברורה, לא מגיעים מספיק מים או מינרלים על ידי הצמחה של שורשים חדשים ממקומות לא צפויים.

המודל שמוכר לרב האנשים הוא מודל של שורש-גזע-ענפים-עלים. בפועל הדברים מורכבים יותר – בתנאים הנכונים, עץ יכול להוציא שורשים מעוד מקומות. עץ פיקוס לדוגמא, בתנאי לחות מספקים, מסוגל להוציא שורש שיצמח לאט-לאט עד שיגיע לקרקע ואז יתחיל לספק לענף חומרי הזנה מהקרקע ללא תלות בגזע. עוד דרך שבה אפשר לראות את התופעה הזו היא בהשרשה של ייחורים – שתילה של ענף בקרקע כדי שיגדל להיות צמח בפני עצמו. הענף מסוגל להצמיח לעצמו שורשים לתוך המים ולהתקיים בלי להיות תלוי בצמח המקורי.

מדגסקר, יערות מוזרים, קרדיט אימג'בנק טינסטוק
מסוגלים ליותר ממה שהעלנו על דעתנו. מדגסקר | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

להחזיק שכירי חרב

כל חקלאי יודע כמה צמחים יכולים להיות פגיעים. פגעי מזג אוויר, חרקים מזיקים, מחלות בצמחים, בעלי חיים צמחוניים ואוכלי כל ובני האדם יכולים לחרוץ את גורלו של הצמח – לחיים או למוות. במהלך השנים, צמחים שונים בטבע פיתחו מערכות הגנה שונות – מעטה מר או שמנוני שדוחה מזיקים, קוצים, הפרשת חומרים רעילים ועוד. אחת ממערכות ההגנה המפותחות ביותר היא שיתוף פעולה עם בעלי חיים שישמשו כצבא שכר בעבור הצמח.

עץ השיטה הוא אחד מהצמחים שהשכילו לעשות את זה במהלך האבולוציה. בבתי גידול שונים בהם צומחים עצי שיטה, מתקיימות מושבות נמלים גדולות ומפותחות בתוך ועל גבי העצים. העץ, מצדו מעניק לנמלים הגנה פאסיבית, מזון ומים. הנמלים מצדן, מעניקות לעץ הגנה אקטיבית מפני בעלי חיים שעשויים להזיק לו באמצעות עקיצות ונשיכות. לעתים, הן יכולות להיות כל כך נחושות להגן על העץ עד כדי הרחקה של פיל.

תמונות פנורמיות, עצים
פיצחו את הנוסחא שהאדם מנסה לפצח כבר שנים | צילום: Randy Scott Slavin

לזכור וללמוד

בעבר נהוג היה לחשוב שתאומים זהים, הם בעלי אותם סיכויי הישרות בפני מחלות. מחקרים מאוחרים יותר מצאו שיכולת הגוף להגן על עצמו מפני מחלות אינה מושפעת רק מהמטען הגנטי, אלא גם ממה שעבר עליו במהלך השנים – חיסונים, תזונה, אורח חיים ועוד. במקרה של צמחים, היה נהוג להאמין שגם צמחים בעלי אותו מטען גנטי יהיו בעלי אותו כושר הישרדות בתנאים שונים. מחקר של אוניברסיטת טורונטו גילה שכמו גוף האדם, גם לצמח יש זיכרון שמשפיע על כושר ההישרדות וההגנה שלו.

במהלך המחקר, נלקחו ענפים מעצי צפצפה בעלי מטען גנטי זהה שצמחו בחלקים שונים של קנדה – באלברטה ובססקצ'ואן. הענפים שימשו כייחורים (קטע של ענף הנושא את תכונות הצמח המקורי ומסוגל בשל כך להתפתח לצמח חדש), וגודלו מחדש בתנאי אקלים מבוקרים על אותו סוג קרקע במשק ניסיוני בטורונטו. חצי מהייחורים, גודל בתנאי יובש והחצי הנותר קיבל השקיה. החוקרים ציפו שכל הייחורים יגיבו באותו והאופן לתנאי היובש. בפועל, הם הופתעו לגלות שהם הגיבו באופן שונה לחלוטין זה מזה.

בבדיקה מולקולרית שערכו לצמחים השונים, מצאו שבאלו שהובאו מאלברטה, סט אחד של גנים בא לידי ביטוי בתגובת הצמח ושבאלו שהובאו מססקצ'ואן באו לידי ביטוי גנים אחרים לחלוטין. מהניסוי הזה, הסיקו החוקרים שלצמחיה יש יכולת ללמוד את הקרקע ואת האקלים ולפתח זיכרון מולקולרי. כנראה שהאדם הוא לא היצור התבוני היחיד בטבע. 

נמביה, יערות מוזרים, קרדיט אימג'בנק טינסטוק
יש גם עצים כאלה. נמביה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

לייצר לעצמם דשן

בעוד שמשקים חקלאיים נדרשים במשך כל שנה, לאורך כל השנה, לטפח ולטפל בצמחיה ולדשן את הקרקע, חורשים טבעיים מצליחים לשרוד מאות ואלפי שנים ללא כל התערבות ומגע יד אדם. אחת הסיבות לכך, היא שהם מסוגלים לספק לעצמם חומרי הזנה לאורך שנים ובטווח הארוך.

איך הם עושים את זה? בכמה דרכים. דרך אחת, הפשוטה ביותר היא הנשרת עלי שלכת. עלי השלכת שנופלים על הקרקע עוברים תהליכי פירוק על ידי בעלי חיים, חיידקים בקרקע ופטריות. תוצרי הפירוק, מעשירים את הקרקע וחוזרים אל הצמח בשעת הצורך כאשר השורשים יונקים אותם. דרך נוספת שבה הצמח מספק לעצמו דשן הוא באמצעות הפירות שלו שמושכים בעלי חיים כדי שיאכלו אותם, יטילו את הצרכים שלהם בסביבת הצמח וגם אלו ישמשו כחומרי הזנה לצמח מאוחר יותר.

יער הגשם בסורינאם
הם עוד ישתלטו על העולם. סורינאם | צילום: טרונד לארסן / discovery.com

לחיות לנצח

אין מדינה אחת בעולם שאין לה לפחות עץ אחד עתיק, בן מאות או אלפי שנים להתגאות בו. באגן הים התיכון, לדוגמא, מאוד אוהבים להתגאות בעצי זית עתיקים שנקשרו סביבם אגדות, אמונות וסגולות רבות. בניו זילנד, עץ קאורי ענק בצפון המדינה הפך לאבן שואבת לאלפי מבקרים בשנה, ברזיל מתגאה בעץ קרנינה לגליס אימתני שבולט מעל לג'ונגל כולו והרשימה עוד ארוכה.

הצמחים הצליחו לעשות את מה שאף יצור אחר בעולם לא הצליח לעשות. לחיות אלפי שנים, לחיות חיי נצח, לעמוד בפני כל פגע ולשרוד הכל. הם פיצחו את הנוסחא שהאדם מנסה לפצח כבר שנים.

(מקור1, מקור2, מקור3)