מיתוסים קדומים רבים קישרו את הסלמנדרה לאש. יש שסיפרו איך הסלמנדרה נולדת מתוך אש שבוערת במשך שבע שנים ברציפות. יש גם שתיארו שהסלמנדרה חסינה מפני הלהבות. גם היום, כשידוע שאין לסלמנדרה כל קשר לאש, מתברר שחומר שבו נעשה שימוש בשעת שריפה משפיע על אוכלוסיית הסלמנדרות. מחקר חדש חושף שחומרים מעכבי בערה שבהם משתמשים בעת כיבוי שריפות פוגעים קשות בבעל החיים הייחודי הזה, שנמצא כיום בסכנת הכחדה בישראל.
הורגים מעל מחצית מהסלמנדרות
המחקר, שבוצע במסגרת עבודת המאסטר של ליטל עוזרי מאוניברסיטת חיפה ומהמכון לחקר ימים ואגמים, תחת הנחייתם של פרופ' ליאון בלאושטיין וד"ר אייל רהב, והוצג לאחרונה בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2018, עסק בסלמנדרה המצויה (Salamandra infraimmaculata), מין שחי בצפון המזרח התיכון. בישראל ניתן למצוא את הסלמנדרות הללו בצפון הארץ: בכרמל, בגליל ובחרמון.
הסלמנדרות הן דו-חי, כלומר הן מתחילות את חייהן כראשן, שחי במים בלבד, וכשהן הופכות לבוגרות הן עוברות לחיות על היבשה. הסלמנדרות הבוגרות מסוגלות להגיע לגודל של עד 30 סנטימטר, ועורן השחור מכוסה בכתמים צהובים-כתומים, שתבניתם ייחודית לכל פרט, בדומה לטביעות האצבע באדם.
סלמנדרה, מין מוגן בישראל, נמצאת בסכנת הכחדה עקב ייבוש מקורות המים שבהם היא מתרבה וקיטוע בתי הגידול שלה. בעקבות השריפה הגדולה בחיפה בנובמבר 2016 אף עלה חשש שהסלמנדרות נכחדו מן הכרמל, אך לאחרונה התגלו באזור כמה עשרות פרטים, אך אוכלוסיות הסלמנדרות בישראל עדיין מצומצמות מאוד.
מעכבי בערה הם חומרים שמפוזרים מן האוויר במהלך שריפות כדי למנוע את התפשטותן ולהנמיך את עוצמת הבערה. מעכב הבערה שנמצא בשימוש על ידי שירותי הכבאות בישראל הוא FR CROS P134, שמרכיבו העיקרי הוא המלח אמוניום פוספט. גשם עלול לגרום למעכבי הבערה להתרכז בגופי מים, שבהם חיים כאמור ראשני הסלמנדרות.
עוזרי מצאה שמעכבי בערה בריכוז שבו נעשה שימוש כיום הורגים מעל מחצית מראשני הסלמנדרות שנחשפים אליהם. תמותת סלמנדרות נצפתה גם כשהמים הכילו ריכוזים נמוכים יותר של מעכב בערה, והסלמנדרות שכן שרדו התפתחו לאט יותר, והפכו מראשנים לבוגרים בשלב מאוחר יותר. להאטה זו השלכות משמעותיות: בישראל, ראשני הסלמנדרות חיים בעיקר בבתי גידול שמתייבשים לקראת הקיץ, כמו בריכות חורף. הראשנים כאמור אינם מסוגלים לשרוד מחוץ למים, כך שאם בית הגידול שלהם יתייבש לפני שהם יספיקו להפוך לבוגרים, הם ימותו.
כשעוזרי בחנה מקרוב ראשני סלמנדרות שחיים בתוך מים עם מעכבי בערה, היא הבחינה בירידה משמעותית ברמת הפעילות שלהם. "הם הגיבו ושחו הרבה יותר לאט," אומרת עוזרי. "בדרך כלל כשמתקרבים לקופסה שבה נמצאת סלמנדרה היא מנסה לברוח, אבל הפרטים שהיו בתוך מעכב הבערה עשו טובה אם הם בכלל זזו. הייתי צריכה לגעת בהם כדי לוודא שהם חיים". הסלמנדרות שנחשפו למעכב הבערה גם אכלו משמעותית פחות מאלה שלא נחשפו אליהם.
מדוע, בעצם, מעכבי הבערה פוגעים בסלמנדרות? ייתכן שהתשובה טמונה באמוניה שהם מכילים. מחקרים מצאו שחומר זה פגע במיני דגים שונים שנחשפו למעכבי בערה.
אגב, לצד הפגיעה בסלמנדרות, למעכבי הבערה השפעה חיובית על בעל חיים הרבה פחות סימפטי: עוזרי מצאה שיתושות העדיפו להטיל את ביציהן במים שהכילו מעכבי בערה. יתכן שהסיבה לכך היתה האצות הרבות שצמחו במים בעקבות האמוניה שבמעכב הבערה (שהחנקן שבה מהווה חומר מזון עבור אצות), אצות שאותן זחיל היתושים יכלו לאכול בשפע.
לשמור מרחק ממקורות מים
כיום, השימוש במעכבי בערה הופך לנפוץ יותר ויותר, בין השאר בעקבות העלייה בכמות השריפות (ואירועי מזג אוויר קיצוניים אחרים) בעקבות שינוי האקלים ובשל פיתוח ופעילות אנושית שמובילה לעתים להצתת שריפות כתוצאה מרשלנות או בכוונת מכוון, מה שמדגיש את הצורך להתייחס לסוגיית השפעת החומרים על הסלמנדרות.
בארצות אחרות הנושא זכה כבר להתייחסות נרחבת. בדו"ח שפורסם ב-2011 על ידי מחלקת החקלאות האמריקאית, ויצא בהמשך להנחיות שפורסמו כבר בשנת 2000, נאסר הפיזור של מעכבי בערה במרחק של פחות מ-90 מטר ממקווי מים. בישראל לא קיימת הנחייה דומה, ועוזרי, שנמצאת בקשר רציף עם גורמים מרשות הטבע והגנים בנושא, מקווה שהמצב ישתנה בעתיד.
עם זאת, חשוב לעוזרי להדגיש שהיא לא מציעה להפסיק לחלוטין את השימוש במעכבי הבערה, שמקלים על כיבוי שריפות. "חשוב לפעול למען רווחתן של מערכות אקולוגיות, אבל אין ספק שהחומר הזה מציל חיים", היא אומרת.
עוזרי מציעה לבצע הערכת סיכונים בזמנים שבהם אין שריפות, וכך להבין על איזה אזורים שבהם יש סלמנדרות אפשר יהיה לדלג בפיזור מעכבי הבערה – מבלי שזה יפגע ביעילות כיבוי השריפה, שהיא כמובן הדבר החשוב ביותר. "לחימה באש זה תחום מדעי לגמרי", היא אומרת. "יתכן שיהיו מקרים שבהם בזמן שריפה יהיה חשוב לפזר מעכבי בערה באזורים שבהם חיות סלמנדרות על מנת לכבות את השריפה, אבל יכול גם להיות שאם המטוס ידלג על מעיין מסוים זה כן יהיה בסדר. את זה נדע רק אם תיעשה הערכה בנושא זה לפני השריפה", היא מסכמת.