האם נפתרה סוף סוף תעלומת הסלעים הזזים בעמק המוות?
אמונות שהתפתחו סביב התופעה גורסות שלאבנים יש תכונות מאגיות, אבל ככל הנראה הסלעים הענקיים נעים למרחק של עשרות מטרים בשל שכבת קרח שאף אחד לא זכה לתעד
הקרקע היבשה והסדוקה של עמק מוות בקליפורניה (ארה"ב) היא ביתם של האבנים המתגלגלות המסתוריות (לא הלהקה, כן?) שנעות בכוחות עצמן על פני המדבר. חלק מהאבנים מגיעות למשקל של יותר מ-300 קילוגרמים ומלבד סימני הגרירה המפורסמים, לא ברור איך זה קורה.
העמק ממוקם על הגבול שבין קליפורניה לנוואדה והוא קיבל את שמו בזכות הטמפרטורות הקיצוניות השוררות בו - כ-50 מעלות צלזיוס בקיץ. חלק מהסלעים נחים במקומם כבר מיליוני שנים ואילו אחרים נעים בחופשיות.
למרות שחלק מסימני הגרירה מגיעים לאורך של יותר מ-180 מטרים, הכוח המניע של האבנים נותר כתעלומה עבור מדענים קרוב למאה שנה. ההשערות נעו מכוחות מגנטיים לרוח חזקה, אך כעת טוען גיאולוג של נאס"א שהוא סוף סוף מצא את התשובה.
לפי הדיווח, לורנץ פיתח את התאוריה שלו בתום ניסוי פשוט על השיש במטבח: הוא הקפיא סלע אבן קטנה, הפך אותה על פיה והניח אותה בבריכת מים קטנה עם חול בתחתית.
פרופסור ראלף לורנץ מאמין שהסלעים הניידים נעטפים בשכבת קרח בחורף וכשהקיץ מגיע והאזור מפשיר, הקרקע הופכת לבוצית ושכבת הקרח הנמסה סביב הסלעים מאפשרת להם להחליק בקלות יחסית למרחקים בתמיכת הרוחות העזות.
למעשה, לפי התיאוריה של ד"ר לורנץ הסלעים יכולים לנוע גם עם רוח קלה משום שהקרח מפחית באופן משמעותי את החיכוך עם הקרקע. עד היום אף מדען לא הצליח לתעד את התנועה עצמה של הסלעים וההערכה היא שאף אחד גם לא חזה בתופעה הזו אף פעם במו עיניו.
(מקור)