בחודשים האחרונים תפסה התפרצות מחלת החצבת בישראל, עם מעל 2,000 חולים, את הכותרות הראשיות, ובצדק. מובן שזו לא הפעם הראשונה שחשש מהתפשטות מגפה מסוכנת ניצב במרכז הדיון הציבורי. ב-2013  אותרו נגיפי בר של פוליו בדרום ישראל, זאת אחרי שמשנת 1989 לא היתה תחלואה בנגיף בישראל. ההתמודדות המוצלחת עם חזרת המחלה לישראל מתוארת במאמר שפורסם בעיתון המדעי היוקרתי  The Lancet ב-2015. הראשונים לזהות את חזרתה של המחלה המסוכנת הזאת לא היו רופאים בבית החולים, אלא הצוות של המרכז הארצי לנגיפים בסביבה.

המרכז הארצי לנגיפים בסביבה היא אחת משמונה היחידות הנמצאות תחת המעבדה המרכזית לנגיפים, השייכת למשרד הבריאות. המרכז הארצי עוסק בניטור הדבקה באוכלוסייה בנגיפי פוליו והפטיטיס A בעזרת דגימות השפכים. הניטור חשוב ביותר לנקיטת צעדים מקדימים לפני שהנגיפים יתפשטו לאתרים נוספים ותופיע תחלואה באוכלוסייה.

נגיף, לא חיידק

נגיף (וירוס) הוא למעשה חומר גנטי שעטוף במעטפת של חלבונים. הנגיף כשלעצמו אינו מקיים את מה שמוגדר כמאפייני החיים (שמירה על סביבה פנימית יציבה, תגובה לגירויים, חילוף חומרים, יכולת התרבות, התפתחות וגדילה), אלא זקוק לתא חי כדי להתרבות. הנגיף הוא טפיל, המשתלט על הפעילות של התא החי שאליו הוא חודר, משתמש במשאבי התא על מנת להשתכפל , פוגע בפעילותו התקינה של התא, ולעיתים אף גורם למותו. לכן נגיפים הם מחוללי מחלות, אך בניגוד לחיידקים, שהם יצורים חיים, אנטיביוטיקה לא משפיעה עליהם, ולכן ניתן למנוע את התפשטות הנגיף רק על ידי חיסון ושמירה על היגיינה ותברואה.

התפקיד של המרכז הארצי לנגיפים בסביבה הוא לאתר את הנגיפים עוד בטרם הם מתפשטים וגורמים למחלות. אם תרצו, אפשר להסתכל על הנגיפים מחוללי המחלות כמו על פושעים מבוקשים, שאחריהם בולשים צוות היחידה באמצעות מיקרוסקופים ודגימות. "המארבים" מתבצעים לרוב על ידי מעבדה ניידת שאוספת דגימות ממקורות מים שונים וממערכת מי הביוב והשפכים, שבהן נבדקת נוכחות נגיפים, כדוגמת נגיף הפוליו (הגורם למחלת שיתוק ילדים).

View this post on Instagram

A post shared by Jan Miklošek (@jan_miklosek) on

"ביוב סניטרי מכיל נגיפים רבים, שחלקם גורמי מחלות. מתקני הטיפול בשפכים מתוכננים להפחתה של ריכוז הנגיפים אך הבקרה על יעילות הרחקת מיקרואורגניזמים, נעשית בשגרה בעזרת בקרה על חיידקי קולי צואתי", אומרים במרכז הארצי לנגיפים בסביבה. "לכן, מדי חודש נשלחות למרכז הארצי לנגיפים בסביבה דגימות שפכים ממגוון מתקני טיפול בשפכים, שם דגימות אלו עוברות תהליך ריכוז הנגיפים לצורך העלאת יכולת הזיהוי של נגיפים העמידים בשפכים. מכאן, שקיים יתרון לבדיקה בשפכים היות והנגיפים ניתנים לגילוי בריכוזים נמוכים ובדיקה יחידה יכולה לעזור בגילוי המצאות תחלואה בציבור גדול".

בשפכים ניתן לבדוק נגיפים המופרשים מאדם (או בעלי חיים) שיש להם יכולת הישרדות גבוהה בסביבה החיצונית. מאידך, נגיפים שיש להם מעטפת רגישה מתפרקים בשפכים כתוצאה מדטרגנטים וכימיקלים שונים הנמצאים בהם, ולכן אותם לא ניתן לאתר בבדיקת הדגימה.

במשרד הבריאות מבהירים שלמרות נוכחות נגיפים בשפכים, לא קיימת סכנה לבריאות הציבור: "סיכון לציבור עלול להיווצר רק במגע עם השפכים או בקולחים שלא טופלו כראוי והשבתם נעשתה שלא על פי התנאים שמשרד הבריאות קובע ומאשר".

"הווירוסים מופרשים על ידי בני אדם לביוב, דרך השתן והצואה, אך הם אינם מתרבים בביוב. 'צלחת הפטרי' של הווירוסים הללו הם בני האדם בלבד", מסביר ד"ר איתי בר אור, מנהל המרכז הארצי לנגיפים בסביבה.

View this post on Instagram

A post shared by Rocío (@rocioantonaillanes) on

פוליו בביוב של רהט

היחידה הוקמה ב-1989. בשנה זו תועד גם המקרה האחרון של מגיפת הפוליו בישראל. אולם בשנת 2013, במהלך בדיקה שגרתית של היחידה המרכז הארצי לנגיפים בסביבה במערך הביוב של העיר רהט, נמצאה נוכחות של נגיף הפוליו. בהמשך, דגימות שנאספו ממערכות ביוב ברחבי הארץ העידו על התפשטותו של נגיף הפוליו גם אל מרכז הארץ. חשוב להדגיש כי לא אותרו חולי פוליו, אלא רק נוכחות של הווירוס במערכת הביוב, אולם הגילוי הזה הספיק כדי לגרום למשרד הבריאות לצאת בהכרזה על מבצע חיסונים נרחב לכלל הילדים באוכלוסייה מתחת לגיל 9. במבצע זה ניתן חיסון שהכיל נגיפי פוליו מוחלשים, וזאת בניגוד לחיסון שניתן בשגרה שהכיל את הנגיף המומת.

"עם מתן החיסון של הנגיף המוחלש נצפתה ירידה באוכלוסיית נגיפי הפוליו במערכות הביוב בישראל, ועד אפריל 2014 כבר לא נמצאה נוכחות שלו בביוב", אומר בר אור, ומוסיף כי "בשנת 2016 ארגון הבריאות העולמי הכריז רשמית שישראל נקייה לחלוטין מנגיף הפוליו". כלומר, מתן החיסון מנע תחלואה במחלת הפוליו.

זו הייתה הפעם הראשונה שבה התגלה גורם אפידמי במקור סביבתי. אלמלא המרכז הארצי לנגיפים בסביבה, נגיף הפוליו היה מזוהה רק כשהיה מתועד מקרה קליני של תחלואה.

View this post on Instagram

A post shared by Martyn B. Lorbiecki (@m3rtyn) on

צהבת באזור תל אביב

בסוף שנת 2016 הוכרזה באירופה התפרצות של וירוס צהבת A מסוג HAV, שלא פסחה גם על ישראל. בניגוד למקרה הפוליו שבו הנגיף התגלה רק על ידי המרכז הארצי לנגיפים בסביבה, כאן כבר היו מספר מקרים קליניים. אולם לדברי ד"ר בר אור בכנס המים בטכניון, בו הציג את המאמר שפירסמו בנושא , נמצא דמיון בין ההימצאות הגיאוגרפית של נגיף ה-HAV בדגימות שנלקחו מהביוב לבין המקרים הקליניים שהתגלו. "וכך שילוב של הממצאים הקליניים יחד עם הממצאים האקולוגיים סייע בניטור אזור מקור ההתפרצות של המחלה בארץ, שמסתבר שמרכזה היה באזור תל אביב", הוא מסביר.

לקראת סוף 2017 ממצאים סביבתיים בדומה לממצאים הקלינים הראו את סיום התפרצות הצהבת בישראל.

בחודש נובמבר הציג בר און בכנס המים הבינלאומי בטכניון ממצאים מתוך שני מחקרים שהתקיימו בין השנים 2013-2014 ובין השנים 2016-2017. במחקרים נמצא דמיון בין ההימצאות הגיאוגרפית של נגיף הצהבת A (HAV) בדגימות שנלקחו מהביוב לבין המקרים הקליניים שהתגלו. "וכך שילוב של הממצאים הקליניים יחד עם הממצאים הסביבתיים סייע בזיהוי אזור מקור ההתפרצות של המחלה בארץ, שמסתבר שהייתה באזור ת"א", הסביר בר און.

חשוב לציין כי עד היום לא הצליחו בשום מקום בעולם להגיע למקור המדויק (הנשא). כלומר, לא הצליחו להגיע אל אותו אדם הנושא את הנגיף, שהופץ בשתן או בצואה שלו למערכת הביוב. אם היה ניתן לאתר את מיקומו המדויק של מקור הנגיף, אז לגורמי הבריאות הייתה אפשרות טובה יותר לצמצם את התפשטות הנגיף.

כמו עם הפוליו גם במקרה של הצהבת, חלה ירידה בהתפשטות כאשר משרד הבריאות החל במתן החיסון המוחלש.

View this post on Instagram

A post shared by Vlaotchose ! (@daplein2chose) on

 

ומה עם החצבת?

אז מה לגבי נגיף החצבת, האם גם אותו ניתן לאתר בביוב? ממשרד הבריאות נמסר כי "נגיף החצבת נחשב לנגיף שאינו עמיד בתנאי הסביבה השוררים בביוב, לכן, לא ניתן לאתרם בדגימות ממי הביוב, ולכן גם אין טעם לבדוק אותו מלכתחילה, אי הימצאותו בשפכים לא תספק מידע על הימצאותו באוכלוסייה".

הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".