תמיד אמא: השימפנזה שגוריה נלקחו ממנה אימצה בובות טרול

לפעמים זה ממש מביש להיות בני אדם: פוקסי השימפנזה חיה כל חייה כשפן ניסויים במעבדות רפואה. כל הגורים שילדה במהלך שהותה שם נלקחו ממנה ימים ספורים לאחר לידתם. כיום, בגיל 39, היא שוחררה ובמקלט לבעלי חיים בו היא חיה היא אימצה תחליפים לילדים שנקרעו ממנה – שתי בובות טרול ובובת דורה.

במקלט לבעלי חיים "נורת'ווסט" שבוושינגטון, היא מתרגלת אימהות על בובות הפלסטיק, ומסרבת לשחרר אותן אפילו לרגע אחד. דיאנה גודריך, מנהלת המקלט, מספרת כי פוקסי אוהבת את הבובות יותר מכל דבר אחר בעולם, מה שמוכיח שהיא הייתה יכולה להיות אימא נהדרת אם לא נלקחו ממנה גוריה.

למרות רגעי החסד להם זוכה פוקסי כעת, היא כנראה לא לא תצליח לגמרי להשתקם מהטראומה אותה חוותה כשפן ניסויים. התנהגותה במקלט מגלה כי היא לא מתקשה לשמוח בחייה החדשים. "למרות שזה מחמם את הלב לראות אותה מחבקת ומטפלת בבובות, זו גם תזכורת כואבת שפוקסי מעולם לא הורשתה לשמור את ילדיה. היו מרדימים אותה, וכשהייתה מתעוררת הייתה מגלה שהתינוקות נלקחו ממנה".

גם הגורים שנלקחו ממנה "זכו" לגורל דומה עם חיים בין כותלי המעבדות, אחד מהם אף נפטר. אך כעת שלושת הנותרים נמצאים כבר מספר שנים במקלטים ובתי גידול לשימפנזים.

"היא לא נהנית מפינוקים אלא אם כן זה בשביל בובותיה, היא לא ישנה עם שמיכה כמו שאר השימפנזות. היא סובלת ממצוקה פסיכולוגית ברורה", מספרת גודריך. "היא סלחנית במיוחד, למרות מה שבני האדם עוללו לה כל חייה, היא מאוד אנרגטית ותקשורתית עם אנשים. היא יכולה לגרום לכל אחד לצחוק". ב-2008, לאחר 12 שנים באותו מתקן רפואי, לאחר שלפני כן העבירו אותה ממעבדה אחת לשנייה, היא סוף סוף השתחררה ממעגל הניסויים והועברה למקלט לחיות בוושינגטון. כיום היא מעבירה את זמנה בדאגה לבובות במרחבים הגדולים שיש למקלט להציע לה. 

(מקור)