כבני אדם, אנחנו טועים לחשוב הרבה פעמים שאנחנו היצור ששולט בטבע, שאנחנו הכי אינטליגנטיים ושאנחנו מסוגלים להרבה יותר ממה שיצורים אחרים בטבע מסוגלים. אז זהו שלא ממש. דווקא החרקים, אלו שנראים לנו הכי פגיעים בסביבה, מסוגלים להרבה יותר מאתנו בלא מעט תחומים ולמען האמת, התחזיות צופות שהם יישארו פה הרבה אחרי שאנחנו נעלם.
השבוע אנחנו מביאים לכם חמש יכולות על של חרקים, יכולות שהאדם מנסה כבר שנים – ומשקיע מיליונים – כדי להשיג אותן בעצמו.
לרוץ על המים
הכירו את רצי המים, או כמו שקוראים להם בשכונה, "פשפשי ישו". מדובר בסוג של פשפש שיודע לנצל את מתח הפנים של המים כדי להלך על גביהם מבלי לשקוע ולטבוע. הוא מפזר את כל משקל הגוף שלו היטב על פני המים, כך שבאף נקודה הוא לא יהיה כבד מדי ובאמצעות תנועות סימטריות המחקות חתירה, הוא מתקדם על פני המים ואם צריך, הוא יודע גם לזנק מאוד יפה ולנחות מבלי לשקוע.
עוד פרט מעניין על הפשפש הזה: הוא אחד מבעלי החיים המהירים ביותר בעולם. הוא מסוגל לנוע בשנייה מרחק הגדול פי 100 מאורך הגוף שלו. אם לאדם הייתה האפשרות הזו, אדם ממוצע היה נע במהירות של 400 קמ"ש בכוחות עצמו.
כמו שניחשתם נכון, חוקרים בכל העולם מנסים לחקות את המנגנון הזה ולייצר רובוט שינוע על פני המים במהירות כזו.
ללכת על הקירות
כשנראה שיירת נמלים הולכת לנו על אחד הקירות בבית, זה יגרום לנו בעיקר להתעצבן ולרוץ לקרוא למדביר שיעשה עם זה משהו. ברב המקרים, אנחנו לא עוצרים לחשוב איך לעזאזל הן עושות את זה. כשחושבים על זה, כשנמלה יוצאת לטיפוס על קיר ממוצע של בית, זה בערך בסדר גודל של אדם שיצא לטיפוס על מגדלי עזריאלי, בלי חבל.
איך הן עושות את זה?
הרבה שנים חוקרים סברו שהחרקים מפעילים מנגנון של הידבקות או היצמדות למשטחים שהם מטפסים עליהם. לתיאוריה הזו היו לא מעט חורים, אבל לא הייתה כזו שתחליף אותה. עם הפיתוח של מיקרוסקופ האלקטרונים, חוקרים התבוננו על פיסת הרגל של החרק והופתעו לגלות שהיא מכוסה בזיזים ושיערות אחיזה זעירים. אותם זיזים ושיערות מתאימים את עצמם לפני השטח שהחרק צועד עליו כך שממש יוכלו להיאחז בכל חספוס, אפילו הקטן ביותר שיש בו.
לנטרל רעלים
כבר סיפרנו לכם על הטרמיטים שמסוגלים לאכול עץ וככה להחריב חורשות שלמות או למוטט בתי מגורים, גם הראינו לכם את הסרטון של זבוב החייל השחור שבזמן קצר מאוד יכול להפוך כל חומר אורגני שתתנו לו לערימת קומפוסט. אין ספק שאלו יכולות מרשימות מאוד, הפעם הרשו לנו להכיר לכם את נמלי האטה גוזרות העלים מיערות האמזונס בברזיל. אתם בטח שואלים את עצמכם למה הן נראות גוזרות ולא אוכלות, להלן ההסבר:
הנמלים האלו ניזונות מעלי עצים מקומיים, הרבה מהם מכילים חומרים שעשויים להיות רעילים בעבורם וכמעט כולם מכילים חומר שנקרא תאית – זהו למעשה החומר שמרכיב את הסיבים המעצבנים שאנחנו לא מצליחים לאכול באספרגוס הטרי, בתרמילי שעועית לסוגיה ובעוד כל מיני פירות. נחשו מה? גם הנמלים האלו לא מסוגלות לאכול את החומרים האלו. אז במקום לאכול את העלים, הן גוזרות אותם.
הנמלים מקיימות שיתוף פעולה עם פטריה מיוחדת שהן מגדלות בקן שלהן, באולם מיוחד שהן בונות במיוחד בשבילה. את כל העלים שהן גוזרות ביער, הן מביאות אל הפטריה שמנטרלת את כל החומרים הרעילים לנמלים, ומפרקת את התאית שהנמלים לא מסוגלות לאכול. הנמלה אוכלת בפועל את הפטריה עצמה. כשהנמלים הללו מחליטות לנדוד, המלכה של הקן לוקחת נבגים של הפטריה איתה אל הקן החדש. לידע כללי, הפטריה הזו לא יכולה להתקיים ללא הנמלים.
נכון, זו לא יכולת העל שהייתם מצפים שנספר עליה, יותר בכיוון המתוחכם של מקגייבר.
לייצר את החומר הכי חזק בעולם החי
עכבישים הם אמנם לא חרקים, אבל לא יכולנו שלא להכניס אותם לרשימה הזו, הם הרי עומדים מאחורי החומר הביולוגי הכי חזק בעולם, זה ששם בכיס הקטן הרבה חומרים אחרים כמו חומרים להרכבת מטוסים, חוטי לתפירת חתכים בעור וחוטים שמחזיקים גשרים ברחבי העולם – קורי עכביש.
הקורים האלו הם למעשה חוטים בעובי של כמה מיקרונים בודדים, שמידת החוזק והמתיחות שלהם עולה על מידת החוזק והמתיחות של חוט פלדה באותו העובי, מה שלמעשה הופך אותם לחומר הביולוגי הכי חזק בטבע, לשם המחשה, יותר מהעור שלנו ומהעצמות שלנו. חלק מהעכבישים טווים קורים שאף חזקים יותר מסיבי קוולאר שמשמשים לייצור קסדות ואפודי מגן.
איך הם עושים את זה? המקור של הקורים האלו הוא מחומר חלבוני שהם מפרידים במצב נוזלי מאחורי הגוף שלהם ושנקרש עם המגע עם האוויר. באמצעות טפרים שיש להם בקצה הרגליים, הם יוצרים חוטים דקיקים שמרכיבים רשתות ענק ביחס לגוף שלהם. בשל העובי המזערי שלהם, קורי העכביש מאוד קשים לזיהוי במהלך שעות הלילה וזה מה שהופך אותם למלכודת מוצלחת כל כך לתפיסת הטרף – החרקים.
אבל נראה שלמדנו משהו מהעכבישים. האדם השקיע שנים כדי לנסות לייצר חומר שיחקה את החוזק של קורי העכביש ולעתים זה היה נראה כאילו היעד הזה לא יושג לעולם, אך לפני כשלוש שנים, חוקרים מקוריאה הדרומית הצליחו לפתח סיב חזק פי 7 מקורי עכביש. על פי חישובים והערכות, הסיב הזה, שעשוי גם הוא מתרכובות אורגניות, יכול לשמש לבניית מעלית מכדור הארץ לחלל.
לזהות אוכל ממרחקים
נסו לדמיין את עצמכם בסוף יום עבודה והדבר העיקרי שאתם חשים הוא רעב מעיק. מאיזה מרחק תריחו את ארוחת הערב שלכם? סביר להניח שזה יתחיל בחדר המדרגות, או לכל היותר בחניית הבית, אלא אם אתם רווקים וארוחת הערב תהיה במרחק שיחת טלפון להזמנת פיצה או המרחק מהאף אל הטוסטר.
אצל יתושות, הסיפור הוא אחר לחלוטין – הן מריחות את ארוחת הערב שלהם, כלומר אותנו, ממרחק של 50 מטר. כשחושבים על זה ביחס לגודל שלה, זה שווה ערך לזה שתושב תל אביב יריח פיצה שנאפית בירושלים. הן עושות את זה על ידי זיהוי של הפחמן הדו חמצני שאנחנו פולטים בכל נשיפה שלנו.
עוד פרט מעניין על היתושות: הן יודעות לברור איזה דם יותר טוב להן ואיזה פחות. חוקרים באוניברסיטת פלורידה שערכו מחקר באשר להעדפות הגסטרונומיות של היתושה, מצאו שהיא קודם כל תעדיף דם שיכיל חומרי הזנה שיעשו את הביציות שלהן פוריות יותר. בין האנשים שהיא תעדיף יותר יהיו כאלו שעל העור שלהם היה ריכוז גדול יותר של סטרואידים וכולסטרול (קצת כמו שרובנו נימשך לדוכן צ'יפס לפני שנימשך לדוכן סלטים). אנחנו רק מבקשים להרגיע את אוכלוסיית הנעקצים ולהגיד שריכוז כולסטרול גבוה על העור מעיד על כך שהגוף מפרק כולסטרול יותר בקלות ופולט עודפים דרך תאי העור. במילים אחרות, שיהיה לבריאות ובתיאבון.
מילה לסיום – בפעם הבאה שתרגישו ניצחון כי הרגתם מקק, תזכרו שיש סביבכם עוד איזה עשרה שצוחקים כי פספסתם אותם.