בשמורת הטבע הגדולה ברוסיה יש ריכוז דובים מהגדולים בעולם - דוב אחד בממוצע לכל עשרה קמ"ר. בשנת 1931 נוסדה השמורה ביער קוניפר שבמחוז טבר, כ-360 קילומטרים מערבית למוסקבה, אחרי שבמשך מאות שנים הצמחייה הדחוסה והשטחים הנרחבים הגנו על החיות המפוארות הללו ושמרו עליהם מפני ההשפעה ההרסנית של בני האדם.
בחלק נידח של השמורה יש כפר נסתר, רחוק מכל דרך ראשית, שם לפני כעשרים שנה התיישבה משפחה של ביולוגים. המקום, שנקרא "צ'יסטי לס" (התחנה הביולוגית הנקייה ביער), הוא היחיד במרכז אירופה שמטפל בגורי דובים יתומים. ולנטין פזטנוב הקים את השמורה לפני כעשרים שנה והוא חי שם עם אישתו סבטלנה, בנו סרגיי ושני נכדיו.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
מדי בוקר יוצאים סרגיי ובנו ואסילי להאכיל את הגורים. הדובים מזהים בני אדם בעזרת הריח בלבד ולכן השניים תמיד לובשים את אותם הבגדים כשהם מאכילים אותם ולעולם לא משתמשים בבושם (בטוחים שזה בגלל הדובים?), ובדיוק כמו באגדה על זהבה - הדובים אוכלים דייסה.
לוקח לסרגיי ובנו שלושים שניות בלבד להאכיל אותם; הם כבר מכירים את הדובים אז הם יודעים שעליהם לפזר את האוכל במהירות ולהימלט מהמקום. כך הם נשארים בחיים וגם מרגילים את הדובים למצוא לבד את האוכל ולא לקבל אותו ישר לפה, מפני שבגיל שבעה חודשים הדובים חוזרים לטבע לדאוג לעצמם.
"הדובים לא צריכים להתרגל לריח של בני האדם - זו הדרך היחידה שלהם לשרוד בטבע", מסביר ולנטין. מאז שנת 1996 הם הצילו כ-200 גורי דובים ולפני כשנה נאסר ציד הדובים. לרוב הגורים מובאים אליהם על ידי ציידים ולדברי ולנטין, "מעבר לאנושיות שבדבר, הדוב הוא סמל רוסי ולכן זה הצעד הנכון".
(מקור)