הכירו את הכוכב עם הפה הכי מטונף בממלכת הזוחלים - צב סיני רך-שריון בשם פלודיסקוס סיננסיס שמצא דרך מקורית במיוחד לשרוד בסביבה עוינת. חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור הבחינו שהצבים רכי-השיריון האלה טומנים את ראשם בשלולית ומנענעים את לשונם אך הם אינם שותים.

פלודיסקוס סיננסיס  (צילום: discovermagazine.com)
פויה | צילום: discovermagazine.com

הם ידעו שלצבים האלה יש איבר דמוי זימים בתוך הפה ועד כה הם שיערו שהוא מסייע להם לנשום, למרות שהאיבר הזה לא ממש מתפקד כמו זימים. כדי לוודא את תפקודו של האיבר הם החזיקו כמה צבים במים במשך שישה ימים וגילו שרק שישה אחוזים מהשתנן - המרכיב העיקרי בשתן מלבד מים - נפלט מהחלק האחורי של הצבים.

לאחר שהחוקרים הוציאו את הזוחלים מהמים והניחו אותם ליד שלולית, הצבים טבלו את ראשם והשתמשו בשלולית כמרקקה - שטפו את פיהם וירקו פי 50 יותר שתנן ממה שהם באמת השתינו. השתנן מגיע לפה שלהם דרך מחזור הדם כך שמבחינה טכנית זה לא מתן שתן, אבל אין מה לדקדק עד כדי כך כשמדובר בעדות הראשונה לבעל חיים שעושה זאת.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

החוקרים גילו שלצב יש גן המייצר חלבון מיוחד המסייע לפלוט את השתנן מהגוף והחלבון הזה מצוי בפיהם ולא בכליות. אם מנתחים את זה מנקודת מבט אבולוציונית מדובר בתרגיל מתוחכם לחסוך בנוזלים. הצבים האלה חיים במים מליחים וכדי לא להתייבש מהר הם חוסכים את המים שהיו נפלטים בשתן בצורה המסורתית ומשתמשים במים סביבתם כמתווכים.

אם הצב לא היה מצליח למצוא דרך לחסוך בנוזלי גוף, הוא היה נאלץ לשתות יותר מים מליחים ומפני שזוחלים לא מסוגלים לפלוט מלח באמצעות השתן שלהם, בסופו של דבר שתיית המים המליחים הייתה מתגלית כקטלנית. "היכולת להפריש שתנן דרך הפה במקום דרך הכליות כנראה סייעה לצבים רכי-שריון לפלוש לסביבות מחייה עם ריכוזי מלח גבוהים יותר", אמרו החוקרים.

לדברי החוקרים, לממצאים יכולים גם להיות השלכות לגבי טיפול בבני אדם הסובלים מאי-ספיקת כליות. "באופן היפותטי, אם ניתן לפתח מנגנון חלופי להפרשת שתן במקרה של אי-ספיקת כליות, לא צריך דיאליזה ואפשר להטיל שתן באמצעות שטיפת הפה עם מים בדיוק כמו הצבים". אבל מה הסיכוי שמישהו אי פעם יסכים להיות המטופל הראשון שמשתין מהפה?

(מקור 1, מקור 2)