לווייתנים מסוג קטלן שנמצאים בסי וורלד (עולם המים) שבאורלנדו, פלורידה, נידונים ל"חיים של יאוש שקט, והתוצאות יכולות להוביל להתנהגות אלימה והתקפות קטלניות", כך טוען ג'ון הארגרוב (49), מאמן שעבד במקום.

פעילים למען זכויות בעלי חיים פועלים כבר במשך שנים למען שחרור הלווייתנים מפארק השעשועים הפופולארי. ב-2016 הודיעה הנהלת הפארק שהיא לא תביא אליה קטלנים חדשים, אבל "תשאיר אצלה את הקיימים כדי להמשיך לספק למבקרים את חוויית הפארק שהם מצפים לה".

לאחר שעזר את עבודתו בפארק הצטרף הארגרוב למאבק למען שחרורם מהשבי וכדי שיקבלו תנאי מחיה טובים יותר. ב-2013 אף יצא סרט תיעודי בשם Blackfish, שבו כיכב המאמן, ודיבר על חייהם של היונקים הענקיים: "הנזק הפיזי והנפשי שנגרם להם על ידי השובים שלהם מתועד היטב".  

 

 

 

המאמן עבד במקום כ-14 שנה, ולדבריו הוא ראה מקרוב את הסבל שעוברים בעלי החיים במקום, "הלווייתנים, הדולפינים וחיות ימיות אחרות, חוו את אותה טראומה פיזית ופסיכולוגית בכל פארקי השעשועים מהסוג הזה. רק תנסו לדמיין את עצמכם לכודים כל הזמן באותו מקום קטן וסגור". ב-2019 יצא מאמן נוסף, ג'פרי ונטרה, נגד הפארק ותיאר כיצד יונקי הים האדירים עוברים התעללות יומיומית במתחם הפארק. 

ב-2010 תקף לוויתן קטלן בשם טיליקום, שאורכו שישה מטרים ומשקלו מעל חמישה טונות, את המאמנת שלו, דון בראנשו. על פי עדי ראיה הוא תפס אותה בזרועה וגרר אותה בתוך המים. לפי דיווחים שונים, טיליקום גרם למותם של שני מאמנים נוספים במהלך השנים. ב-1991 הרג הלוויתן מאמן באירוע דומה בפארק מים בקנדה. לאחר מכן, הוא נמכר לסי וורלד, וב-1999 נמצאה במיכלו גופה עירומה של גבר צעיר, שככל הנראה התגנב לפארק והותקף על ידי הלוויתן. עובד הפארק לשעבר ציין, כי לפי הוראות הבטיחות בפארק, יש להחזיק את הלוויתן במיכל מבודד, הרחק מהמאמנים ומיתר הלוויתנים.

 

 

"טיליקום הוא לא הנבל הסיפור הזה", ציין הארגרוב, "והוא גם לא הקטלן היחיד שתקף עובד במקום. היו לנו אינספור פציעות ואנשים שכמעט נהרגו בגלל תקיפה של לווייתנים. הכליאה גורמת לא רק לבעיות בריאות כרוניות אלא גם ללחץ קיצוני שמוביל להתנהגות אלימה ולהתקפות קטלניות".

לדבריו, יותר מ-40 קטלנים ו-300 דולפינים מתו בפארק המים "מדלקות, זיהומים, פציעות ועוד מחלות שנגרמות להם בגלל התנאים הקשים שבהם הם נמצאים ובגלל שהם שבויים במקום". החיות הימיות, הוא אומר, שוברות את שיניהן כיוון שהן לועסות את הבטון ומטיחות את ראשן בקירות בניסיונות לצאת החוצה.

ואכן, במהלך השנים נרשמו לא מעט מקרים של לווייתנים שניסו לברוח מפארקים מהסוג הזה. ב-2016 צולמה לווייתנית בסי וורלד בטנריף עולה מן הבריכה אל רצפת הבטון ושוהה מחוץ למים במשך 10 דקות כשהמבקרים והעובדים התעלמו מכך. כמה חודשים לפני הוא צולמה כשהיא דופקת את ראשה שוב ושוב בשער ברזל בניסיון להימלט. לפני שנה לווייתנית אחרת נהרגה בהיותה בת 6 שנים בלבד - וזאת למרות שתוחלת החיים הממוצעת של נקבות האורקה החיות בטבע היא 50 שנה, כשחלקן יכולות להגיע אף לגיל 90. המקרים עוררו מחאה ברשת, הקוראת לשחרורה של הלווייתנים חזרה אל הטבע.

ובזמן שבאתר של עולם המים נכתב כי המבקרים מוזמנים "להתחבר בדרך חדשה ומעוררת השראה עם הטורף החזק של האוקיינוס", פעילים בבריטניה למען יחס מוסרי לבעלי חיים קוראים למבקרים מהמדינה להחרים את המקום ולא לבקר שם. גם חברות טיולים כמו Tripadvisor קוראות למטיילים לא להגיע לפארק. וגם אנחנו.