אין תמונה
למה בני אדם עושים מזה כזה עניין?

אנחנו חיים בעולם עם הגדרות חברתיות נוקשות אבל אפילו פרויד טען שמיניות היא עניין גמיש, וההוכחה הכי טובה לכך מגיעה מעולם החי: יונקים, עופות ובעלי חיים - כולם מחזרים ומתרבים לפי חוקי הטבע המוזרים שמעידים שטבעי זה הכי סוטה.

אורגיות, חיזורים באמצעות מקלחות שתן או הטלת צואה, מלחמות עקובות מדם והצלפות - כל מה שנדמה לנו שהמצאנו, יש חיות שכבר שכחו מזמן.

דבורת הדבש: גמרנו וזבנג

תהליך הרבייה של הדבורים הוא מהמרתקים והמורכבים ביותר, אבל אנחנו אוהבים לגמור מהר אז נביא לכם את הענין בקצרה: בכל כוורת קיימת מלכה אחת, המופרית בתוך "תא מלכה" מיוחד וניזונה במשך חייה הבתוליים ממזון מלכות דבורים המכיל רכיב האחראי להביא אותה לבשלותה המינית. כשמגיעה העת, היא מקיימת מגע מיני עם תריסר זכרים נבחרים מתוך עשרות אלפי דבורים "רווקים" שחיים במושבה שלה.

דבורה (צילום: ויקיפדיה)
להתפוצץ מאהבה. דבורת הדבש | צילום: ויקיפדיה

נשמע מבטיח? כן ולא. למרות שלזכרים הבודדים הללו יש הזדמנות להעביר את הגנים שלהם הלאה, הם משלמים על כך מחיר כבד - אשכיהם מתפוצצים ותכולתם ניתזת בתוך המלכה.

זה אמנם נשמע מוזר, אבל יש בכך היגיון אבולוציוני: כשהם משאירים את האיבר והזרע שלהם בפנים, הם דוחקים את האחרים החוצה ומצמצים את הסיכוי שלהם להפרות את מלכת הדבורים על חשבונם. אסטרטגיית הרבייה הזו, אגב, נמצאת בשימוש גם אצל חרקים וזוחלים נוספים ומכאן נוכל ללמוד על מידת היעילות שלה. מצד שני, לכו תגידו את זה לחרק מסכן שהרגע התפוצצו לו האשכים שלו.

קוף הבונובו: סקס פותר הכול

במקום להשתמש באלימות כדי לפתור את המחלוקות ביניהם על נושאים כמו טריטוריה ואוכל, בוחרים קופי הבונובו לקיים יחסי מין - והמון. למעשה, כל המבנה החברתי שלהם מושתת על העיקרון הבסיסי של "אני מוכן אם את מוכנה", וכך הם משתמשים בסקס בתור ברכת שלום, כמתכון לפתרון סכסוכים או דרך להשיג טובות הנאה ומזון בלהקה.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

יחסי המין הממוסדים כוללים בין היתר נשיקות עם הלשון, מין אוראלי, אוננות הדדית ואפילו הצלבת איברי המין שלהם זה לזה תוך שפשוף ומשחק בהנאה.

לפי מחקר של ריצ'רד ורנגהם ודייל פיטרסון משנת 1996, "למרות שהשימפנזים וקופי הבונובו התפתחו מאותו אב קדמון שהוליד את בני האדם, הבונובו הוא אחד המינים השלווים והפחות תוקפניים של יונקים החיים כיום על פני כדור הארץ. ייתכן והם ההוכחה לכך שההתפתחות האבולוציונית האלימה של הגזע האנושי אינה בלתי נמנעת".

התולעת השטוחה: לצוד עם איבר המין

אצל קופי הבונובו הזכרנו את סיף הבולבולים כחלק מהמשחק המקדים שהם נוהגים לקיים, אבל אצל התולעים השטוחות מדובר בדבר האמיתי.  כמו כל שאר התולעים מסוגן, מדובר ביצורים הרמפרודיטיים (בעלי שני איברי רבייה - זכרי ונקבי. אלמנטרי, ווטסון). אבל החלק המפתיע באמת מתרחש בעת ההזדווגות, אז האיבר הזכרי מבין השניים מכפיל את גודלו.

הפין הזכרי של התולעים השטוחות לא משמש לרבייה בלבד, אלא גם כמעין פגיון חד עימו הם צדים את טרפם. לכן במחול הרבייה נאבקות ביניהן שתי תולעים חסרות זהות מינית מוגדרת על הזכות, או יותר נכון העול, של ההתעברות. כמו בסיף, הן מנסות לדקור אחת את השנייה ולהימנע מפציעה. הלוזר שנדקר וסופג את הזרע דרך רקמת העור נושא בנטל האימהות.

טקסי ההזדווגות המוזרים
האחרון בהיריון - התולעים השטוחות

נחש הבירית האדום: על אחת כמה וכמה

טקס ההזדווגות השנתי של נחש הבירית כל כך יוצא דופן, שהוא אומץ כאטרקציה תיירותית מרכזית בעיר מניטובה שבקנדה, שם ניתן למצוא אותם בשפע. כשהנקבה נכנסת לעונת הייחום היא משחררת פרומון (מולקולה המאותת שהיא מוכנה להזדווג), וכך מושכת אליה מאות זכרים היוצרים יחד במהירות כדור עצום של נחשים רוחשים באורגיה המונית.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

הסיכוי להפרות כך את הנקבה היחידה נשמע כמעט בלתי אפשרי, ולכן הטבע צייד את הזכר בשני פינים - אחד בכל צד של גופו, המאפשרים לו גמישות לא משנה היכן הוא ממוקם ביחס למתחרים. ואם שני אלו לא מוזרים מספיק, מתברר שגם קיימים סוג של נחשה גברית (מעין ליידיבוי עם קשקשים) בעלת יכולת לשחרר פרומונים בדיוק כמו הנקבה, ולמשוך עליה מאות זכרים. לפי חוקרים, הסיבה לכך ככל הנראה היא לספק לה חום והגנה במצב כזה מפני התקפות של זכרים אחרים.  

הצבוע: סקס זה עניין של כבוד וכוח

במשפחת הצבועים הנקבות לובשות את המכנסיים: הן גדולות, חזקות ובהחלט אסרטיביות יותר מהזכרים. אולי היא כזו כי יש לה כמעט פין לכל דבר, ממנו היא סובלת לא מעט בחייה.

לנקבה אין נרתיק, אלא מעין דגדגן מוגדל אותו היא יכולה לזקוף בעת הצורך לשם הזדווגות. דגדגן גדול עלול להישמע מאוד נעים ברגע הראשון, אבל לא כשאותה חיה נאלצת להזדווג, ללדת ולהטיל שתן בדיוק מאותו פין. אאוצ'.

טקסי ההזדווגות המוזרים
יש לה ביצים. נקבת הצבוע
הביולוג לורנס פרנק הצביע על תופעה אחרת, המתקשרת לאינטרקציה של הצבועים: כשהם נפגשים לאחר פרידה של כמה שעות, הם מברכים זה את זה לשלום בכך שהם מרימים את רגליהם וחושפים את הפסאדו-פין כדי שיוכלו לרחרח. 

"זו תצוגה יוצאת דופן שטמונים בה סיכונים", מסביר פרנק. "כשהנקבה מציגה את איברי הרבייה שלה כך היא מעמידה אותם בסכנה מול הלסתות החזקות של הצבועים, במקרים בהם התוקפנות מסלימה הדבר עלול להביא לפגיעה ביכולת הפריון".

עם זאת, הנקבה נוטה לבחור בדרך כלל בזכרים לא אגריסיביים אלא באלו שניחנו בסבלנות. החיזור יכול לקחת עד שנה במהלכה הזכר מכרכר סביב הנקבה, ולפני ההזדווגת נערך בין השנים "טקס השתחוות" בו הוא קד לבת זוגו פעמיים, ורק אז היא מחליטה האם ברצונה לתת לו אור ירוק כדי להתחיל את העניינים.

הפנדה הענק: פורנו לשיפור האווירה

תקופות ארוכות התקשו פקחים בגני חיות סביב העולם להביא את דובי הפנדה שחיים בשבי לרצות להתרבות. הן הזכרים והן הנקבות הפגינו עניין מועט מאוד ביחסי מין, עד שבסין החליטו להרים את הכפפה, ושאלו למה בעצם לא להראות לפנדות את הדבר האמיתי כדי להדליק אותם? וכך התחילו להקרין להם סרטי פורנו.

המכון לחקר הפנדה הענק, הממוקם במחוז סצ'ואן בסין, מחכה כעת שדיירי המקום המצויים בסכנת הכחדה בטבע יגיעו לבשלות מינית, ואז מקרין להם שלל סרטי זימה של אחיהם החופשיים מזדווגים בטבע, ומניחים להם לנפשם בתקווה שצעד זה ינחל הצלחה ויבטיח את הישרדותה של החיה הנכחדת.

טקסי ההזדווגות המוזרים
"אמרתי לך שכוכב הקופים זה סרט מחרמן לאללה"
 

הדורבנים: כשאתה באמת חרמן - מקלחת זהב

דורבן (צילום: Thinkstock)
בחור זהב | צילום: Thinkstock

 הדורבן מזדווג באחת הצורות המוזרות ביותר, אבל לפני הכול, חשוב לציין שהזיווג עצמו בכלל לא מובן מאליו אצל הדורבנים: הנקבה מגלה בכך עניין רק בתקופה הנדירה שאורכת 8-12 שעות בשנה. אם הזכר מזהה נקבה פוטנציאלית להרבעה, הוא רוכן לפניה כשאחוריו מקדימה ומתיז עליה זרם ענק של שתן ממרחק של שישה מטרים לפחות. את המסר היא תתקשה לפספס.

אם היא לא התרשמה ממנו במיוחד, הנקבה תצרח ותנער מעליה את טיפות השתן. אם היא מחליטה לתת לזה צ'אנס, היא תתכופף כדי לחשוף את הבטן התחתונה שלה ותיתן לזכר לטפס עליה מאחור.  מאותו הרגע, הנקבה הופכת מאדישה מינית לכזו שלא יודעת שובע ומבקשת להזדווג עם הזכר פעמים רבות ככל האפשר עד שהיא מתישה אותו לחלוטין. אם הוא מתעייף מהר, היא תעזוב אותו ותעבור לדורבן אחר.

התמנון: שגר ושכח

תמנון הארגונאוט הוא זן מוזר של תמנון, וזה בא לידי ביטוי בהבדלים בין מידות הגוף של הנקבה לעומת הזכר הקטן ממנה ב-80 אחוזים. או במספרים - אורך הזכר שני סנטימטרים לעומת הנקבה שמגיעה לאורך של עד עשרה סנטימטרים.

אבל זו לא הסיבה שהתמנון הזה נמצא ברשימה. מתברר שהזכר מייצר תאי זרע הטמונים בכדור הזרע שלו הנקרא הקטוקוטילוס. כשהוא פוגש תמנונה שווה בה הוא חושק, אותו כדור (להלן איבר המין שלו) נושר, מתנתק ושוחה בעצמו אליה.

טקסי ההזדווגות המוזרים
מתנות לא מחזירים. צילום: ברנד הופמן, מתוך ויקיפדיה

הלטאות: שיבוט זה הכי אחותי

איך לטאת ה-Whiptail מקיימת יחסי מין? זאת שאלה מכשילה, משום שאין שם בכלל זכרים. כן, כל הלטאות הן נקבות ולכן לא יכולות לקיים יחסי מין כלל, לכן הן פשוט משכפלות את עצמן.

טקסי ההזדווגות המוזרים
"הלו בובה, בא לך להשתבט ביחד?"

בחייה המוזרים של הלטאה הזו, הרבייה מתרחשת על ידי תהליך הקרוי בשפה המקצועית "Pseudocopulation" - תהליך הדומה ליחסי מין אך כזה שאינו מחייב מגע מיני ומתרחש גם אצל צפרדעים אפריקניות גמדיות.

בדומה לדרך בה אבקן מנסה להפרות פרח, ההזרעה העצמית מתבצעת על ידי גירוי מיני הגורם לשחרור כימיקלים. הלטאות מתחככות זו על גבה של זו ומפרישות את החומר שמעודד את ייצור הביצים בכל אחת מהן. הצאצאיות יתגלו כשיבוט מדויק של האם.

ברווז אגמים ארגנטיני: כי יש דבר כזה פין גדול מידי

לרוב העופות הזכרים אין פין, אבל בטבע תמיד אפשר למצוא יוצאי דופן שאם הם לא היו קיימים - אף אחד לא היה מסוגל לדמיין אותם. אחד מהם הוא ברווז האגמים הארגנטיני שאורך הפין שלו יגרום לכל גבר לקנא.

טקסי ההזדווגות המוזרים
לא פראייר. ברווז אגמים ארגנטיני

מהראש ועד לזנב אורכו של הברווז הממוצע מגיע ל-17 סנטימטרים, שזה ממש במקרה גם אורכו של איבר המין שלו. כשהוא מתוח לחלוטין מחוץ לגפו ניתן לראות את הדמיון בינו ובין חולץ פקקים, כשבקצה הפין יש לו מעין חלק רך המזכיר מכחול שמגעו נעים.

המטרה היא לטאטא ולהבריש החוצה את תאי הזרע שהותיר המחזר הקודם בגוף הנקבה, ובמקרים שהנקבות מנסות לברוח, הזכרים כופים את עצמם עליהן, מה שמביא את החוקרים לחשוב שאולי הפין התארך במטרה לשמש מעין לאסו איתו לוכדים את הנקבה.

(מקור 1, מקור 2)