אם רצף רעידות האדמה שפקדו את צפון הארץ בשבוע האחרון הלחיצו אתכם, אתם בהחלט לא לבד. חוץ מתושבי האזור המודאגים, פיקוד העורף הזדרז להוציא הנחיות חדשות שמבטלות במחי יד את הקודמות וקוראות לאזרחים לצאת כמה שיותר מהר לשטחים פתוחים, בעוד מומחים רבים באתרי האינטרנט מזהירים שזה כנראה לא ייגמר בזה.
נזכיר: בליל רביעי האחרון הורגש רעש בעוצמה של 4.5 דרגות, ביום חמישי הורגשו שתי רעידות בעוצמה של 3.2 דרגות, בליל שבת הורגשה רעידה בעוצמה 3.4 ואתמול (ראשון) הורגשו שתי רעידות נוספות בעוצמה של 3.2 ו-3.9, כאשר גם היום בבוקר (שני) דווח על רעידת אדמה נוספת בצפון. רעידות האדמה כולן הגיעו מאותו מוקד - כתשעה קילומטרים צפונית-מזרחית מטבריה, בעוד יוון חוטפת רעידות אדמה בעוצמה של 5.0 ביוון ממוקד שנמצא בים התיכון. או במילים אחרות של ראשי ממשלה מסוימים: everything is shake shake .
אז מה בדיוק קורה פה והאם צריך להתחיל לחשוש? קשה שלא להיגרר למחשבה של טפטופים ראשונים לקראת רעש אדמה גדול יותר, אבל מצד שני אולי זה בדיוק מה שצריך לעשות כדי להתכונן לתרחיש גרוע יותר. אז האם תתרחש בקרוב רעידת אדמה רצינית בישראל?, "מבחינה סטטיסטית זה ודאי, אך איש לא יודע להגיד מועד מדויק", אומר סרג'יו דב רוזן, מהנדס אזרחי רשום במדור מבנים, חבר לחיים באגודת המהנדסים האזרחיים האמריקאית, לשעבר ראש מחלקה וגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים בחקר ימים ואגמים, שעד לאחרונה שימש כיועץ למנהל ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות ישראל לרעידות אדמה בנושא צונאמי וגם חבר הוועד המנהל של מערך המוכנות והתרעה מצונאמי בחופי אירופה ובים התיכון של האו"ם. "סטטיסטית, כל 100 שנה מתרחשת רעידת אדמה גדולה בארץ, ובכל האזור שלנו אחת לכ-300 שנה. רעידת האדמה החזקה האחרונה בארץ הייתה בצפון ים המלח ב-11 ביולי 1927 (6.25 בסולם ריכטר), כלומר אנו קרובים 9 שנים למלאות 100 שנה מאז".
על איזו עוצמה של רעידת אדמה אנחנו מדברים, או יותר נכון - ממה חוששים?
"מוערך שרעידות חזקות מאוד אצלנו עלולות להגיע עד עוצמת מגניטודה מומנט (שינוי לעומת סולם ריכטר הישן, לביטוי מדויק יותר של האנרגיה שמשחררת רעידת האדמה). בין כל מספר שלם של סקלת מגניטודת מומנט לזה שאחריו, האנרגיה גדלה פי 32. לכן בין שתי דרגות, כלומר נגיד בין 4 עד 6 האנרגיה תגדל פי 32 כפול 32=1024. כך גם בין מגניטודה מומנט 5 ו-7. ובין מגניטודה מומנט 4 עד 7 היא תגדל פי 32768".
ובמלים אחרות?
"לפי הערכות של גיאולוגים וגיאופיזיקאים, צפויה ב-50 השנים הקרובות רעידת אדמה חזקה בין 6 ל-7 מגניטודת מומנט. בנוסף, לפי המנהל המדעי של המרכז הסיסמולוגי של יוון באתונה, באזור הקשת ההלנית (כרתים, יוון) צפויה בערך אחת ל-1,000 שנה רעידת אדמה במגניטודה בין 7.5 עד 8.5, שיש סיכוי רב כי תגרום גם לגלי צונאמי, אשר יביאו למפלסי מים בקו החוף בגובה של בין 5 עד 10 מטרים מעל פני הים".
אבל לפני שאתם מתחילים להכין את ביתכם לצונאמי ולטפס למקום הכי גבוה בארץ, אתם יכולים להירגע קצת משום שרוזן מדגיש שלמרות שמתישהו זה אמור לקרות, לא כל רעידה קטנה משמעותה שצונאמי יגיע אחריה. "לא כל רעידת אדמה יוצרת גלי צונאמי, אך ככל שהעוצמה עולה מעל מגניטודת מומנט 6, עולה הסיכוי להיווצרות צונאמי עקב תזוזת הפלטות הטקטוניות. רעידת אדמה חזקה בבקע ים המלח (חלק מקומי מהשבר הסורי אפריקאי) עלולה לגרום לגלישת גוש קרקעית במדרון היבשת שלנו, או של שכנינו מצפון, ולגרום גם לגלי צונאמי. בגלל קרבת מיקום היצירה, הם יגיעו לחוף שמולו הייתה הגלישה בתוך כמה דקות ולחופים רחוקים בתוך כ-20 דקות".
מה שצריך לקחת בחשבון - ולא כולם יודעים זאת - זה שהחשש הוא לא רק מצונאמי שמגיע מהים התיכון, אלא דווקא ממקורות מים גדולים בתוך הארץ. "רעידת אדמה מקומית חזקה עלולה לגרום לגלי צונאמי גם בכנרת ובים המלח או אפילו במפרץ אילת. מהיבט זה, אם תהיה רעידה חזקה בחודשים הקרובים, המצב של הכנרת הריקה יחסית יכול למנוע הצפת חופי האגם באירוע כזה. כך או כך, בשני המקרים מדובר באסון, אך אם האירוע משלב רעידת אדמה מקומית וצונאמי מקומי, זה גרוע יותר לדעתי מאשר רעידת אדמה מרוחקת וצונאמי חזק יותר רק באזור החוף. מה יבוא קודם? אין לי מושג".
כמה קורבנות עתידים לאבד את חייהם בתרחיש כזה?
"איש לא יודע בביטחון ואני האחרון שאנקוב במספר, כי הוא מפחיד. נדמה לי שבעיתונות ציטטו את פרופ' אבי שפירא, עם אומדן פיקוד העורף של כ-20,000 הרוגים. להערכתי, בגלל מצב הבנייה הלא טוב בארץ, התקן שלא מחמיר ובגלל שכלל אין דרישה לתכנן לעמידות לצונאמי בתקינה בארץ עד עכשיו (ולמען האמת יאמר שגם לא באירופה עדיין), אני מעריך שהמספר יהיה גדול בהרבה. הלוואי ואתבדה".
באיזה אזור בארץ הכי צריכים לחשוש מהתרחיש הזה?
"הגליל, בית שאן, אזור חיפה ובמיוחד מפרץ חיפה, שמהווה ביצה מיובשת, שבה הגלים הסיסמיים יוגברו עקב תהודה בדפנות 'הביצה' הקשים. לכן יש סיכון לפגיעה בכל המפעלים הפטרוכימיים שם, כולל מיכלים וצינורות, שיכולים להוביל גם לשרפות וזיהום כבד באזור חיפה, נשר, הקריות וטבעון. גם כל הישובים הקרובים לבקע ים המלח ולשבר יגור, המהווה שלוחה אל הים, דרך נווה שאנן והעיר התחתית בחיפה".
מהם באמת נזקי התשתית שעתידים להיגרם במדינה מעבר לנזקי רכוש פרטיים?
"הסיכונים העיקריים שמדאיגים אותי הם הרס ראשי היניקה של מתקני ההתפלה (שניתן למגנם) ופגיעה פוטנציאלית בטורבינות תחנות הכח החופיות. כמו כן, גם נזקים למזחי הפחם בחדרה ואשקלון, למסילות הרכבת ולמבנים בקרבת שפת הים במקרה של צונאמי, וגם לנמלים. גם גריפת החול מהחופים לים וחשיפת התשתית החרסיתית כורכרית, וגם הצפות דרך הנקזים והנחלים הם גורם לדאגה".
למרות התפתחות הטכנולוגיה, אין מספיק עזרים טובים שיכולים תמיד להזהיר מראש ממה שעלול להיות אסון טבע גדול ולעזור לנו להתכונן כנדרש ולדאוג למיגון נכון בזמן. "לרעידת אדמה אין שום סימני אזהרה. לפעמים רעידות קטנות מודיעות על רעידה חזקה מתקרבת, ובפעמים אחרות הן דווקא מבזבזות אנרגיה ודוחות את מועד הרעידה החזקה. לגבי צונאמי, יש סימנים קצרי מועד כמו נסיגת הים למרחק של כמה מאות מטרים עד כקילומטר, אבל לפעמים הצונאמי מגיע ללא נסיגה וישר מציף חופים, או שהוא נגרם בגלל רעש חזק מכיוון הים. אם תהיה רעידת אדמה מרוחקת שיוצרת צונאמי, תתקבל התראה על כך ממערכת ההתראה הבינלאומית, ומדובר על זמן שבין 20 דקות עד כשעה עבור הציבור - זמן קצר יחסית כדי להימלט מהחופים לאזורי כינוס גבוהים ובטוחים".
יש איך להתכונן לאירוע כזה?
"האלמנט החינוכי הוא החשוב ביותר להבנת המשמעויות. מעבר לכך, כדאי להקשיב להמלצות פיקוד העורף לגבי מצרכי מזון, רדיו, בטריות וכו'".
אז התקנות החדשות של פיקוד העורף - לצאת לשטח פתוח - הן באמת יעילות?
"יש בעיה במידה ונוצר גם צונאמי, עקב גלישת קרקע במדרון היבשת. בארה"ב, יפן ועוד בונים גם מבני מילוט לגובה בקרבת שפת הים, דבר שאצלנו טרם מיושם. לפי ההנחיות, אנשים שגרים בקומות נמוכות שיכולים לצאת החוצה צריכים לצאת מהבניין. אבל אם יגיע צונאמי, הם צריכים להיות בקומה גבוהה יותר מקומה רביעית, או להתרחק מאזור שפת הים בלפחות קילומטר".