ביערות אוסטרליה, כל שנה לפני האביב, מתרחש טירוף מיני שאין דומה לו בכל רחבי כדור הארץ. האנטכינוס (Antechinus flavipes), מילולית "קיפוד נמלים" - חיית כיס קטנה ודמוית עכבר ממשפחת נמיות הכיס - פוצחת בעונת הרבייה הייחודית שלה. במשך שלושה שבועות אינטנסיביים, הזכרים והנקבות מזדווגים כל כך הרבה פעמים ובמשך זמן רב כל כך – לעתים אפילו 14 שעות - עד למצב שבו הזכרים סובלים מדימום פנימי, מתעוורים ואפילו מתים. למעשה, בתוך כמה שבועות קצרים, רוב הזכרים מתים, ומשאירים את הנקבות לגדל את צאצאיהם.

כעת, ביולוגים מאוניברסיטת ניו אינגלנד באוסטרליה ומהאוניברסיטה הנורווגית למדע וטכנולוגיה, מציגים ראיות במאמר שפורסם לאחרונה, כי האנטכינוס עלול להיות לא מותאם לעולם חם יותר לאור שינויי האקלים ותהליכי ההתחממות הגלובלית שצפויים להשפיע על בית הגידול ועל המזון שלו. 

View this post on Instagram

A post shared by Damian Michael (@d_rockroller) on

חילוף החומרים לא עומד בקצב

במחקר נבדקה היכולת של אנטכינוס צהוב-רגליים - אחד מ-15 המינים הידועים של אנטכינוס - להגיב ללחצים סביבתיים כמו תנודות בטמפרטורה. באופן ספציפי יותר, החוקרים התעניינו בחילוף החומרים של המין, המושפע מאוד מהטמפרטורה בסביבה החיצונית.

במחקר נבדקו שתי קבוצות של ולדות אנטכינוס לאחר שנגמלו (סיימו לינוק): קבוצה אחת ששהתה בסביבה מבוקרת עם טמפרטורה קרה יחסית (17 מעלות צלזיוס) והשנייה בטמפרטורה חמה יותר (25 מעלות  צלזיוס). לאחר מכן הפכו את הטיפולים, ופרטי האנטכינוס שגדלו בקור הועברו באופן הדרגתי לטמפרטורות חמות יותר, ואלה שגדלו בסביבה חמה נחשפו באופן הדרגתי לטמפרטורות קרות יותר. במהלך הניסוי התבצע מעקב אחר משקל הגוף, רמת הפעילות וחילוף החומרים (מטאבוליזם) של 19 הפרטים (9 נקבות ו-10 זכרים) שהשתתפו בניסוי.

בהתאם לציפיות החוקרים, כאשר הטמפרטורה שונתה מחום לקור, בעלי החיים הורידו את רמות הפעילות שלהם. הירידה ברמות הפעילות היא טבעית לחלוטין עבור חיות בר, מכיוון שבחורף יש פחות מזון, והם צריכים לחסוך באנרגיה על מנת להימנע מרעב. למעשה, בתקופת החורף, האנטכינוס יכול להיכנס למצב של תרדמת חורף, ולהוריד בצורה דרסטית את חום גופו וקצב חילוף החומרים שלו. כמו כן, החוקרים ראו שבעת העלאת הטמפרטורות מקור לחום, האנטכינוס העלה את רמות הפעילות שלו, ממש כמו שהיה מתנהג אילו נמצא בטבע, כאשר טמפרטורות האביב החמות יותר מביאות עמן חרקים רבים יותר שניתן לצוד. 

אולם כאשר נבדק קצב חילוף החומרים של האנטכינוס בהשפעת השינוי הטמפרטורה, ציפתה לחוקרים תוצאה אחרת. קצב חילוף החומרים מהווה מדד לכמות האנרגיה שבעל החיים משקיע על מנת לשמור על תפקוד תקין במנוחה. יונק קטן כמו אנטכינוס צריך לאזן את טמפרטורת הגוף שלו ללא הרף, ו"לבזבז" אנרגיה כדי לקרר או לחמם את עצמו. הפעם החוקרים מצאו שוולדות האנטכינוס שגדלו בטמפרטורה חמה והועברו לקרה העלו במעט את קצב חילוף החומרים שלהם (רק אצל הנקבות); אולם אלו שגדלו בטמפרטורה קרה ועברו לחמה, הפחיתו את קצב חילוף החומרים שלהם באופן משמעותי.

View this post on Instagram

A post shared by Stephane Batista (@_stephbatista) on

ישרוד את החום, אבל לא את השריפות?

לפי החוקרים, נראה שלאנטכינוס שגדל בתנאי קור יש יותר גמישות בכל הקשור להסתגלות לשינויי טמפרטורה מאשר כזה שגדל בתנאי טמפרטורה חמים יותר. ובאופן כללי יותר נמצא כי לתנאים אליהם נחשפו בעלי החיים בגיל צעיר יש השפעה על הפיזיולוגיה וההתנהגות שלהם בגיל בוגר.

כמו כן, מכיוון שמחזורי הרבייה של האנטכינוס מסונכרנים עם אורך היום ולא עם הטמפרטורה החיצונית, ייתכן שהתחממות משמעותית אשר איננה מסונכרנת עם אורך היום (כגון זו שמתרחשת בשל משבר האקלים), תשבש את עונת הרבייה היחידה בחייהם של רוב הזכרים. ממצאים אלו מעלים את החשש שלאור שינויי האקלים ותהליכי ההתחממות הגלובלית, ייתכן שהאנטכינוס יתקשה להסתגל לתנאי הסביבה החדשים. מאידך, בשל מחזור החיים הקצר שלו, ייתכן שהצאצאים יעברו לאורך השנים תהליך של ברירה טבעית שיאפשר להם לפתח גמישות גבוהה יותר בהסתגלות לסביבה חמה, מה שאולי יסייע להם להתמודד טוב יותר עם התחממות משמעותית יותר שצפויה בעתיד הרחוק (לקראת סוף המאה ולאחר מכן).

כמו כן טוענים החוקרים כי האסטרטגיה של האנטכינוס לשרוד את החודשים הקרים באמצעות תרדמת חורף לא תהיה רלוונטית בעתיד, כאשר אוסטרליה תתחמם עוד יותר. אקלים חם יותר אמנם מבטיח גם אספקה סדירה יותר של חרקים למאכל במשך רוב ימות השנה, אך גם זו יכולה להיפגע – למשל בגלל תופעת שריפות הענק באוסטרליה, כדוגמת אלו שהתרחשו במדינה לפני חודשים ספורים.

לדבריו של ד"ר ערן לוין מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, "שינויי האקלים והעלייה בטמפרטורה עשויים להשפיע על האנטכינוס, אך ההשפעה הגדולה יותר צפויה להתרחש בגלל עלייה בתדירות של תופעות קיצון כמו שריפות ובצורות שמתרחשות באוסטרליה, משנות את סביבת המחיה ומשפיעות על המזון שאותו הוא צורך. להערכתי, השינויים הצפויים בטמפרטורה ישפיעו פחות על האנטכינוס מבחינה פיזיולוגית, מכיוון שכיונק ביכולתו לווסת את חום גופו באופן טוב יחסית".

עוד מוסיף לוין ש"שינויי האקלים הצפויים הם בטווח של מעלות בודדות בממוצע. לכן, לרוב היונקים והעופות אין בעיה להתמודד עם שינויים כאלו בגלל היכולות הפיזיולוגית וההתנהגותיות שלהם לווסת את חום גופם". לכך הוא מוסיף ש"הבעיה הגדולה יותר עם שינויי הטמפרטורה המהירים היא השפעתם על תהליכים בקנה מידה גדול יותר בטבע, כמו למשל ציפורים שמתחילות את נדידתן מאוחר ומקננות לאחר שיא המזון, ופרחים שמקדימים את מועד פריחתם ובכך משפיעים על תזמון האבקתם ואולי מפספסים אותו. עם זאת, חשוב לזכור שהכול דינמי, וגם כאן לתהליכים המתרחשים יש לעתים קרובות יכולת להתאזן ולהתאים את עצמם לשינויים". 

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה