האם ההוכחה לקיומם של חיים על מאדים נמצאה דווקא במקסיקו?

מכרה נאיקה במקסיקו נודע בגבישי הסלניט העצומים שבליבו. וכשאנחנו אומרים עצומים אנחנו מתכוונים ל'בגודל אדם ולפעמים גם הרבה יותר'. הוא משמש את התעשייה המקסיקנית לכריית אבץ, כסף ועופרת, וגילוי חדש הופך אותו גם לאתר קריטי לאסטרונאוטים ולחוקרי החלל שמנסים להבין האם ייתכנו חיים בכוכבים אחרים. תשאלו אולי "איך קשור בור עצום באמצע מקסיקו להתיישבות אפשרית במאדים?", ונענה: באופן הכי פחות צפוי שיש.

על הגבישים שבמכרה נאיקה התגלו לאחרונה סימני חיים. צוות המחקר של נאס"א סירב בהתחלה להאמין, וחשב שהגבישים המקסיקניים הם זיוף או שתמונותיהם עובדו בפוטושופ, אבל כשהם קיבלו דגימות של אותם גבישים, לא היתה להם ברירה אלא לפסוק כי יש חיים על הגבישים הללו. זו מסקנה יוצאת דופן משום שתנאי המחייה במכתש הם, ובכן, לא תנאי מחייה בכלל: מכתש נאיקה מצוי מעל כיס של מגמה וולקנית והטמפרטורה באזור עומדת על כ-60 מעלות צלזיוס. משלחת החוקרים שירדו לבטן האדמה (שכינוי החיבה שלה בפי המקומיים הוא 'הגיהנום', אגב) הצטיידה אפילו בחליפות חלל מבודדות כדי לא להזיע למוות.

נוסף על כך, הרכב הגבישים - סולפידים, תחמוצת נחושת, ברזל ועוד כל מיני דברים שלא הייתם רוצים למצוא, למשל, בקורנפלקס שלכם - לא היה אמור לספק לצורות החיים הפרימיטיביות הללו שום מזון. אלה תרכובות אי-אורגניות (כלומר, תרכובות שאינן מכילות פחמן או חמצן), ואנחנו לא מכירים יצורים חיים רבים שמסוגלים "לעכל" אותן. למרות זאת, האורגניזמים שהתגלו במקסיקו נמצאים איתנו, על פי הערכת החוקרים, בין 10,000 ל-50,000 שנים, והזמן כמו לא נגע בהם. "החבר'ה האלה חיים בסביבה שאין בה מזון אורגני כפי שאנחנו מכירים אותו", אמרה ד"ר פנלופה בוסטון, שעומדת בראש המכון לאסטרו-ביולוגיה בנאס"א. "הם באמת מראים לנו איך צורת החיים שלנו יכולה לנצל חומרים".

כיוון שכ-90% מהאורגניזמים בנאיקה התגלו לראשונה במכתש זה, הצוות בראשותה של ד"ר בוסטון מאמין כי הם סימן אופטימי במיוחד לקיומם של חיים על כוכב מאדים, או אפילו לאפשרות שיום אחד יצליחו בני האדם "לאלף" את הפלנטה הסוררת ולהופכה לכוכב מגורים ראוי.

(מקור)