בתאריך 19 בינואר 1936 נערה צעירה בשם פיליס כתבה לגדול המדענים, אלברט איינשטיין, במסגרת פרויקט של בית הספר הקתולי בו היא למדה, ושאלה: "האם מדענים מתפללים?" תשובתו הייתה קצרה ועניינית (בדיוק כמוהו) ובראייה לאחור עדיין רלוונטית מתמיד. (מקור)
לאיינשטיין מיוחסת האמרה: אלוהים לא משחק בקוביות עם העולם, אבל לאיזה אלוהים הוא התכוון?
המכתב של פיליס:
ד"ר איינשטיין היקר,
תהינו בבית הספר: האם מדענים מתפללים? זה התחיל בדיון לגבי האם אפשר להאמין גם בדת וגם במדע.
אנחנו כותבים למדענים ואנשים חשובים נוספים כדי לנסות לקבל תשובה לשאלה.
נשמח אם תכבד אותנו בתשובה לשאלה: האם מדענים מתפללים ואילו תפילות?
אנחנו בכיתה ו' של גברת אליס.
שלך,
פיליס
תשובתו של איינשטיין לא איחרה לבוא, ובתאריך 24 בינואר 1936 הוא ענה:
פיליס היקרה,
אני אנסה לענות על שאלתך בפשטות המרבית:
מדענים מאמינים שכל התרחשות, כולל ענייניהם של בני האנוש, כפופים לחוקי הטבע; לכן מדען לא יכול להאמין שהאירועים מושפעים מתפילות המוגדרות כבקשות המתגשמות בצורה על-טבעית.
עם זאת, אנחנו חייבים לקבל את העובדה שהידע שלנו לגבי התופעות לא מושלם כך שבסופו של דבר, האמונה (Belief) בקיומו של כוח רוחני אולטימטיבי מבוססת על אמונה (Faith).
האמונות האלה ממשיכות להיות נפוצות למרות כל ההתקדמויות של המדע אבל מדענים שבאמת עיקשים במסעם להבין איך הדברים פועלים משוכנעים שיש רוח חיה בחוקי היקום, הגדולה יותר מכל אדם.
לכן המחקר המדעי מוביל להתרוממות רוח דתית מסוג אחר.
בברכה לבבית,
שלך, א.איינשטיין
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק