ראשית שנות השמונים. ערד, אחת הערים השקטות בישראל, התעוררה לבוקר עגום ומחריד. רוצח אלמוני הטיל את אימתו על העיר; מלכה (מלי) אבוטבול, צעירה בשנות העשרים לחייה, יצאה בשעת ערב מביתה ולא שבה אליו. למחרת בבוקר היא הוגדרה כנעדרת. שוטרים רבים חיפשו אחריה ולבסוף נדהמו לגלות כי הרוצח ביתר את גופתה של אבוטבול ופיזר את חלקיה בין פחי הזבל ברחבי העיר.
"הייתי בלש ואני זוכר שזה היה אחד ממקרי הרצח האכזריים ביותר שנתקלתי בכל שנות עבודתי. עברנו מפח לפח ומצאנו חלקי גופה של המנוחה", נזכר רנ"ג בדימוס חיים דידי, חוקר לשעבר במשטרת מרחב הנגב שפענח בימי חייו מאות פרשות חמורות. "חיפשנו את הרוצח הזה בנרות. אבל לא היה לנו קצה של חוט. כלום. אני מניח שהיום מקרה כזה על כל הטכנולוגיות החדישות והדיגיטליות והאיכונים שעושים לטלפונים סלולריים, היה מפוענח. אבל אז זה היה לגשש באפילה".
במשטרה דיברו על רוצח סדרתי שפעל בדרום הארץ ונהג לרצוח נשים באכזריות רבה, אבל תעלומת רצח מלי אבוטבול כנראה לעולם לא תבוא על פתרונה ולא רק היא.
על פי הערכות במשטרה כ-600 תיקי רצח לא פוענחו. למעלה מ-100 תיקי רצח במגזר הערבי-בדואי לא פוענחו. רובם כנראה גם לא יפוענחו בעתיד ויעלו אבק בתוך ארונות המתכת במשרדי החקירות. אך למרות המספרים, מצבנו טוב - אחוז פענוח תיקי הרצח בישראל הוא מהגבוהים בעולם ונע בין 85 ל-90 אחוז. בחישוב פשוט מסתובבים בקרבנו כמה מאות רוצחים, בהם כמה רוצחים סדרתיים לשעבר. בחלק מהתיקים המשטרה הסתייעה בחוקרי השב"כ אבל זה לא הוביל לפענוח התיקים.
"מן הסתם חלק מהרוצחים עזבו את הארץ כדי לא להיתפס, אחרים מתו ולקחו איתם את הסוד לקבר ולהערכתי אחרים פשוט החליפו זהות ומסתובבים בזהות אחרת", טוען סנ"צ בדימוס, ישראל אריאלי ששירת כקצין מודיעין במשטרת המחוז הדרומי. "המשטרה לא קופאת על שמריה בתיקי רצח. חלק גדול עדיין נמצא בטיפול חקירתי, והמידע לא מפסיק לזרום. לרוב מחליפים צוות חקירה כדי לרענן חשיבה ולאפשר לחוקרים אחרים לחשוב על כיוונים אחרים וחדשים שלא נבדקו קודם לכן. בגדול ככל שהשנים עוברות הסיכוי לפענח תיק רצח הוא קטן מאוד".
אלו הן 13 מתעלומות הרצח שהסעירו את מדינת ישראל וטרם פוענחו:
מלי אבוטבול
צעירה מערד כבת 25, שנרצחה באכזריות רבה בשנות השמונים. גופתה בותרה. בפרשה זו נחקרו עשרות אנשים, בהם כאלה שהכירו את אבוטבול, אבל אף לו אחד לא הועמד לדין. לא היו ראיות שיסייעו לפענוח הרצח. לא ברור למי היא אינטרס לרצוח אותה ומה הרקע לרצח האכזרי.
החיילת הדס קדמי
29.11.1984: קדמי, חיילת בת 20 מקיבוץ מסריק, עמדה בטרמפיאדה בצומת 'גלילות' בדרכה הביתה. היא עוד הספיקה להתקשר לאביה ולמסור לו שתגיע בשעות הערב לפני שנהג שעצר לקדמי, הסיע אותה וחיילת נוספת עד הכניסה הדרומית לחיפה. כשלא הגיעה לביתה, אלפי שוטרים ומתנדבים ערכו חיפושים נרחבים אחריה וכעבור כמה ימים גופתה נמצאה סמוך לקיבוץ בית אורן שבכרמל. קדמי נחנקה למוות. המשטרה העריכה שכמה אנשים היו מעורבים בחטיפתה. מאות חשודים נחקרו, נבדק אפשרות שמדובר בחוליית מחבלים שפעלה ברחבי הארץ אבל 32 שנים אחרי, הרוצחים מסתובבים חופשיים.
פרופסור דוד ניב
5.2.2007: פרופ' ניב, 57, שימש כמנהל היחידה לטיפול בכאב בבית החולים 'איכילוב'. ניב סיים משמרת בבית החולים ועשה את דרכו לביתו שבסביון. הוא נהג במכונית ה-BMW שלו ברחוב אלוף שדה ברמת גן. בשלב מסוים, רוצח שהתקרב למכוניתו ירה כמה כדורים מטווח קצר ונמלט. ניב, איבד את השליטה על ההגה והמכונית התדרדרה לתוך השיחים שבצדי הכביש. בתחילה חשדו במשטרה שמדובר בתאונת דרכים אבל בהמשך כשהבחינו בכדורים שניקבו את מכוניתו התברר שמדובר ברצח. במשטרה בדקו כמה כיווני חקירה: מטופלים מאוכזבים שרצו לנקום בו, טעות בזיהוי,כלומר שהמטרה הייתה לרצוח עבריין שנהג במכונית דומה. נחקרו מספר חשודים, כולל מטופלים, אבל הרוצח לא נתפס והמניע עדיין לוט בערפל.
החייל בהג'ת אבו יחיא
5.12.2001: בן 22, לוחם מצטיין ביחידת גדוד הסיור הבדואי, יצא מביתו בעיר רהט לבסיסו שבכרם שלום. על פי החשד, בעודו ממתין בטרמפיאדה, הגיחה למקום מכונית ובה מספר אנשים אשר חטפו אותו, גנבו מידיו את רובה ה-M-16, הובילו אותו לחורשה סמוכה לישוב וירו בו כ-25 כדורים. לאחר מכן, תלו את גופתו על אחד העצים הגבוהים במקום. חוקרי שב"כ ומשטרה הפכו אבן על אבן בניסיון לאתר את הרוצחים אבל מאמציהם עלו בתוהו. לפני כמה שנים חלה התפתחות דרמטית, כאשר נעצרו מספר חשודים, המשטרה ניסתה לגייס עד מדינה, אבל לאחר כמה שבועות במעצר הם שוחררו. עד היום לא ברור מה נסיבות הרצח שנחשב לאחד החמורים והאכזריים בתולדות מדינת ישראל.
ניר כהן
5.12.1999: בן 20, חייל ששירת כנהג באחת הטייסות בבסיס חיל האוויר בחצרים. בליל הרצח שהה כהן יחד עם ידידתו בביתו בדימונה. בשתיים לפנות בוקר הוא שמע רעש מחוץ לחלון ביתו. אלמוני כנראה זרק אבנים על תריסי החלון. כהן, יצא החוצה כדי לברר את עניין והאלמוני שהבחין בו, דקר אותו כמה פעמים בחזה ובגב. עד היום לא ברור לחוקרי המשטרה מי רצח את כהן שאין לו שום עבר פלילי ומה הסיבה לכך. אחת ההערכות הן שהוא הבחין בגנב שניסה לגנוב מכונית או לפרוץ לבית וניהל אחריו מרדף שבסיומו החשוד רצח אותו.
הרצח הכפול בבר נוער
1.8.2009: במוצאי שבת חדר לתוך מועדון ה'בר נוער', בעיצומו של מפגש של בני נוער מהקהילה הלהט"בית בתל אביב, אדם מחופש במסכה ובגדים שחורים, וירה לכל עבר. לאחר מכן נמלט במהירות מהמקום. כתוצאה מהירי נהרגו ניר כץ, מדריך בבר נוער, וליז טרובישי. עשרה בני נוער ומדריך נפצעו קשה מהירי, ושניים מהם נותרו נכים. המשטרה השקיעה כ-20 מיליון שקלים וייתכן אף יותר בפענוח הפרשה. היא גייסה מאוחר יותר עד מדינה אשר התברר כשקרן כרוני ועצרה את חגי פליסיאן, נגדו הוגש כתב אישום בגין הרצח הכפול. כמה חודשים לאחר מכן, כאשר התברר שעד המדינה הוליך אותם שולל, נאלצה המשטרה לשחרר את פליסיאן והמדינה פיצתה אותו בסכום של כ-2.7 מיליון שקלים על מעצר השווא וכליאתו. הרוצח לא נתפס והמניע נותר תעלומה.
הרוצח עם העוזי
1962-1963: רוצח סדרתי שפעל במרכז הארץ נהג לרצוח את קורבנותיו בירי מתת מקלע 'עוזי' מטווח קצר. הרוצח חיסל בשיטה זו את משה סטולרו, בעל חנות כלי בית, ספרים ועיתונים בתל אביב. ב-15 בנובמבר 1962 הרוצח ירה בו שלושה כדורים בעת שעלה לדירתו ברחוב החי"ל ברמת גן. הרצח השני היה של ד"ר זיגפרד יכמן, רופא שהתגורר במרכז תל אביב והעניק שירותים רפואיים לשגרירות ארצות הברית. ב-2 באפריל 1963 בשעה עשר וחצי בלילה הרוצח ארב ליכמן בעת שחזר מקונצרט עם אשתו וירה בו כדור אחד. הקורבן השלישי הייתה דבורה צ'צ'קס תושבת כפר סבא. הרוצח חדר לביתה וירה בעוזי בה ובבעלה. היא מתה ובעלה נפצע קשה. החשד היה שמדובר ברוצח סדרתי שהשתמש באותו תת-מקלע מסוג 'עוזי'. בתחילה נחשד שסטודנט בעל הפרעות נפשיות ביצע את הרצח, היו תיאוריות שהרוצח הוא בכלל אזרח רוסי שנמלט מישראל. התוצאה הסופית: רוצח העוזי לא נתפס עד היום.
הרוצח מכביש החוף
1966-1976: רוצח סדרתי פעל על פי החשד בכביש החוף כשהוא נוהג לרצוח באכזריות בחורות צעירות בחניקה, בדקירה ולעיתים לאנוס אותן. רובן עלו על טרמפים.
מרים אלמקייס, בת 21, נרצחה באזור אור עקיבא, גופתה לא נמצאה. חודשיים לאחר מכן נרצחה מרים פנקוס, בת 17, נאנסה ונרצחה דרומית לחדרה. שרה ליפא נרצחה בדקירות סכין סמוך לחדרה. התיירת ז'קלין סמית, בת 24, נאנסה ונרצחה ליד קיבוץ מעין צבי. החיילת רחל הלר, בת 19, נרצחה ליד קיבוץ שדות ים. החשוד שנתפס, עמוס ברנס, נשפט למאסר עולם. הוא ניהל מאבק לחפותו, דרש משפט חוזר ובסופו של הליך משפטי ארוך הוא זוכה לחלוטין. הרציחות נמשכו; עירית יעקובי, בת 22, נרצחה במטע ליד קיבוץ מעגן מיכאל. ליאונור בן לולו, בת 23, נרצחה בחניקה באמצעות צעיף וגופתה נמצאה בחולות בפאתי העיר נתניה. יש הטוענים כי גם החיילת הדס קדמי נפלה קורבן לאותו רוצח סדרתי. הרוצח שעל פי החשד בחר בקפדנות את קורבנותיו, לא נתפס עד היום. צוותי חקירה הוחלפו, אבל התעלומה נותרה בעינה.
רצח החברות הטובות
1983-1984: מאיה זינגר בת 17, חובבת טבע ומירי הרצוג למדו יחד בפנימיית 'חוות הנוער הציוני' בירושלים. הן היו חברות טובות בלב ובנפש. בנובמבר 1983 נמצאה זינגר שרופה כשהיא ערומה בתוך מדורה בחורשה ב'עין כרם' בירושלים. היא הובהלה לבית החולים במצב אנוש ומתה כעבור יומיים. היא מלמלה לחוקרים כמה מילים. נעצרו כמה חשודים במעשה אבל הם שוחררו מחוסר ראיות. נבדק חשד שאולי שוטר לשעבר ביצע את המעשה והוא דומה לפרופיל של הרוצח כפי שנמסר מנהג מונית ערבי שהסיע נוסע חשוד.לאחר שהוקם צוות חקירה חדש עלה חשד שצייר יוגוסלבי מסתורי שהיה מיודד עם זינגר ועם חברתה הרצוג, רצח אותה. כשנה וחצי לאחר מכן ביוני 1985 נרצחה חברתה הטובה של זינגר, מירי הרצוג. הרצוג, טיילה בחופי נואיבה שבסיני. היא נרצחה, על פי דיווחים שלא הוכחו, על ידי בדואי מקומי וגופתה נקברה בדיונות. "אני מאמין שיש קשר בין רצח מאיה זינגר למירי הרצוג לבין אותו צייר יוגוסלבי מסתורי", טען ראש צוות החקירה השני בפרשה, עמיר סולומון, בראיון לעיתון 'הארץ'. הצייר נעלם וזהותו לא ידועה.
רצח נהג המונית
1993: אליאס כהן, נהג מונית ותיק מבאר שבע, נמצא ירוי למוות בנסיבות מסתוריות באנדרטת 'חטיבת הנגב' בעיר. רצח כהן, שמעולם לא היו לו אויבים ולא הסתכסך עם איש ובלי עבר פלילי, הפתיע את חוקרי המשטרה ואת בני משפחתו. חבריו לתחנת המוניות תושאלו, נחקרו חשודים שהכירו את כהן, אבל החקירה נקלעה למבוי סתום. החשד הוא שנוסע שהסיע, ביצע את הרצח. זהותו לא ידועה עד היום.
תעלומות בירושלים
נובמבר 1993: ורדית בקרקנוט, סטודנטית שעלתה למכונית בתל אביב וכעבור כמה ימים נמצאה גופתה ביער סמוך לירושלים. היא נרצחה ונאנסה. הרוצח לא נעצר.
2 ביוני, 2003: בחורשה ליד בית החולים 'הדסה עין כרם' נמצאו גופותיהם של דוד שמביק, בן 26, וחברתו מורן מנחם בת ה-17. סימני אלימות רבים היו על הגופות. ההערכה היא שהרוצחים הסתייעו בגרזנים, סכינים ואבנים. המשטרה והשב"כ לא הצליחו להביא לאיתור הרוצחים והתיק נותר פתוח.
רצח ניצולת השואה ונערת הליווי
שנות התשעים: רוזה ליאונרד בת 90 נרצחה באכזריות רבה בביתה שברחוב אלכסנדר ינאי בבאר שבע. על פי החשד הרוצח תקף אותה מינית ונמלט. נעצרו חשודים אבל הם שוחררו.
כמה חודשים לאחר מכן, כמה רחובות משם נרצחה נערת הליווי, ילנה יורצנקו. סימני הרצח זהים לאלה של ליאונרד. גם במקרה זה לא נתפסו הרוצחים. האם מדובר באותו רוצח מסתורי?
רצח הילדה נאווה אלימלך
אחת מפרשות הרצח המפורסמות והמסעירות שידעה ישראל. בת ה-11 מבת ים, יצאה מביתה ב-20 במרץ 1982. אלימלך הייתה בדרכה לבית חברתה. אליה מעולם לא הגיעה. המשטרה ערכה חיפושים קדחתניים, במהלכם נמצאו חלקי גופתה. ראשה הכרות בתוך שקית ניילון נשטף מחוף הים בהרצליה, חלקי גופה אחרים נמצאו בתל אביב. חקירת השב"כ והמשטרה העלתה שייתכן מאוד והרוצח של אלימלך היה פעיל טרור שעבד בעבר עם כוחות הביטחון. האיש מת לפני מספר שנים בירדן, אבל עדיין לא הוכח שהוא הרוצח.