התנ"ך שלנו הוא טקסט דתי, והוא נועד להיות הספר הקאנוני הרוחני של העם היהודי ולא בהכרח ספר היסטוריה מפורט. זה ספר שמספר על היחסים של אלוהים עם בני האדם, בפירוט יהודים. למרות זאת, הרבה אנשים מאמינים שהוא מבוסס, לפחות חלקית, על אירועים שקרו באמת. ואכן לחלק מהדברים המתוארים בספר יש סימוכין היסטוריים אחרים, מסמכים תומכים או עדויות ארכיאולוגיות. אז לכבוד החגים בדקנו אילו דברים כנראה קרו פה באמת לפני כמה אלפי שנים, כדי שתוכלו להרשים את הדודות בארוחת החג.

תיבת נח

במקרא תיבת נח נבנתה על ידי נח ומשפחתו במצוותו של אלוהים, על מנת להציל אותם ואת מגוון בעלי החיים ממבול גדול שהציף את כדור הארץ. לפי ההוראות, התיבה היא באורך של כ-150 מטרים, 25 מטרים ברוחב ובגובה של של 15 מטרים, מימדים הדומים לספינת משא מודרנית. התיבה הייתה בנויה מעצי "גופר", שלפי הסברה הם עצי אדר. לפי המסופר בתנ"ך, כשנגמר המבול התיבה נחה על הרי אררט, כיום בטורקיה.

תיבת נח
צילום לווין של תיבת נח, כביכול | צילום: תמונת לווין

סיפורי מבול הדומים לסיפור תיבת נח נמצאו בטקסטים שונים ברחבי המזרח התיכון. כיום חוקרים אומרים כי ישנם 9 סיפורי מבול שונים שנמצאו בכתבים ממסופוטמיה, כשהמפורסם בהם הוא האפוס של גילגמש, אפוס אכדי ממקור שומרי, המתאר סיפור דומה לזה של נח.

תיבת נוח
שרידי התיבה בהרי אררט? | צילום: ויקיפדיה

אנשים רבים ניסו לחפש את שרידי התיבה, ויש עדויות לחיפושים כבר מהמאה השלישית לפני הספירה. כמעט בלתי אפשרי לחשוב שניתן למצוא שרידים של ספינה עשויה מעץ מלפני אלפי שנים, אבל הרבה אנשים ניסו לחפש בכל זאת. ב-1977 אדם בשם רון וייאט טען שמצא שרידים של התיבה בהרי אררט בטורקיה, אבל חוקרים רבים טענו כי מדובר בתצורת סלע טבעית ולא בתיבה. ב-2010 קבוצה של מאמינים נוצרים הכריזו שמצאו קורות עץ שהם מאמינים שהיו שייכות לתיבה בהרי אררט וכי שלחו דגימות עץ מהתיבה שגילו שפיסות העץ הן בנות כ-4,800 שנים. החוקרים פסלו את האפשרות שמדובר בכפר או התיישבות עתיקה בגלל תנאי השטח הקשים והגובה הרב. הקבוצה אף צילמה סרטונים בתוך המבנה ופרסמה אותם, אך המאמינים סירבו לשחרר את המיקום המדויק כי טענו שכך התיבה תהיה חשופה לביזה.

חומת שלמה

בספר מלכים א' מסופר שהמלך שלמה בנה חומה מסביב לירושלים. ב-2010 ד"ר אילת מזור, ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית, חשפה שהיא וצוות ארכיאולוגים מצאו קטע חומה באורך 70 מטר ובגובה 6 מטר בדרום הר הבית. בעזרת תארוך כלי חרס שנמצאו במקום וחקירה של מאפייני החומה, ד"ר מזור ייחסה את החומה לימי בית ראשון, בערך במאה העשירית לפני הספירה. היא אמרה כי ממצאים אלו תואמים לתקופת שלמה המלך, ולכן ניתן לשייכה לסיפור המקראי על חומת שלמה.

חומות שלמה
קנקנים עם הכתובת "למלך" | צילום: ששון תירם

מה שמחזק עוד יותר את הסברה הזאת היא העדויות שנמצאו בסמוך לחומה - מספר מבנים נמצאו ליד החומה, באחד מהם היו מספר קנקנים עליהם נמצאה כתובות בעברית שנכתב בהם "למלך", מה שמעיד על כך שהמבנים היו שייכים לחצר המלך.

יציאת מצרים

יציאת מצרים היא אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה ובתרבות היהודית. לפי ספר שמות, בני ישראל שועבדו במצרים והועבדו בעבודות פרך תוך עינויים. תוך זמן קצר פרעה, שחשש מהתרבות בני ישראל, הורה להרוג את כל הבנים הזכרים של העברים. ואז הגיע המושיע של בני ישראל - משה. והשאר ידוע: בני ישראל יצאו ממצרים, הגיעו לים סוף שנחצה במיוחד בשבילם והחלו בנדודים שלהם במדבר.

לפי המקרא, בני ישראל מנו כ-600 אלף גברים. אם מוסיפים למספר זה נשים וילדים מגיעים להערכות של כשני מיליון בני אדם. הבעיה שבמקורות המצרים אין שום אזכור לבריחה המונית כל כך של עבדים או בכלל אזכור של עם שנקרא "בני ישראל" או "עברים". למרות שרוב החוקרים מאמינים שמדובר בסיפור בדיוני, ישנם חוקרי מקרא וארכיאולוגים הסבורים שיציאת מצרים מבוססת בחלקה על אירועים שקרו בערך במאה ה-13 לפני הספירה, ושהכתוב בתנ"ך מגזים במעט אירועים אלו.

40 שנים בהליכה
יאללה "ח'בירו"!

ישנן כמה עדויות לא ישירות לחלק מהדברים שנכתבו בתנ"ך: במקורות המצריים ישנו אזכור רב של עבדים ועובדי פרך, חלקם מתוארים כיוצאי אסיה הנקראים "עפירו" או "ח'בירו", ויש המאמינים שזהו השם המצרי לעברים. בנוסף, נמצא פפירוס מצרי עתיק הנקרא "פפירוס איפוור" המתאר תקופה קשה מאוד במצרים, הכוללת בין השאר אסונות טבע קשים, מגיפות, מלחמות ומוות, וגם הצהרות כגון "הנהר הפך לדם" ויש החושבים כי מסמך זה דומה בחלקו לתיאור המקראי של המכות. לפי "תיאוריית סנטוריני" התפרצות הר געש עוצמתית באי היווני סנטוריני בסביבות 1500 לפני הספירה, שהייתה חזקה כמו פצצת אטום לפי הערכות, גרמה לתופעות גאולוגיות מוזרות, שחלקן אולי יוחסו לניסים והמכות שמופיעים בתנ"ך.

דוד המלך

דוד המלך הוא אחת הדמויות החזקות בתנ"ך, ומתואר כמלכה של ממלכת ישראל המאוחדת ומייסד שושלת בית דוד ששלטה ביהודה עד חורבן בית ראשון. כיום היסטוריונים וארכיאולוגים רבים סבורים כי הסיפורים על דוד המופיעים בעיקר בספר שמואל הם תיעוד היסטורי אמין יחסית, גם אם מעט מוגזם.

חורבת קייאפה דוד המלך
חורבת קייאפה | צילום: ויקיפדיה

ישנם שני ממצאים ארכיאולוגיים המעידים על כך שהיה מלך בשם זה בסביבות המאה ה-10 לפני הספירה. הראשון הוא כתובת תל דן, מצבה ארמית שהוצבה בעיר העתיקה דן. בכתובת זו מצוין המונח "בית דוד", והיא מצביעה על כך שהיה בית מלוכה משושלת דוד ששלט ביהודה.

עדות נוספת לממלכת דוד היא חורבת קייאפה, אתר ארכיאולוגי מתקופת הברזל הנמצא סמוך לבית שמש. זוהי עיר קטנה המוקפת חומה ואכלסה כ-600 איש. לפי הארכיאולוג יוסף גרפינקל מדובר בעדות חותכת לממלכת דוד, שכן מדובר בעיר גדולה שהייתה יכולה להתקיים רק בזמן ממלכה גדולה ויציבה עם שלטון חזק, כפי שמתואר שלטון דוד.

מזבח יהושע

בשנות השמונים, פרופסור אדם זרטל חשף מזבח עתיק על הר עיבל שתוארך לסביבות המאה ה-13 לפני הספירה. בספר יהושע נכתב: "אז ייבנה יהושע מזבח לה' אלוקי ישראל בהר עיבל. מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עולות לה' ויזבחו שלמים. ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל". לפי פרופ' זרטל, האתר הוא ככל הנראה המזבח המוזכר בספר דברים ובספר יהושע, וזוהה בזכות המבנה הייחודי שלו, התואם את התיאורים המפורטים בתנ"ך – הוא בנוי מאבנים לא מסותתות, לפי שרידי בעלי החיים הנמצאו במקום עולה כי מדובר בזכרים בני שנה – כפי שמורה אלוהים, ובניגוד למבני המזבח הכנענים זהו מבנה מרובע ולא עגול.

מזבח יהושע
שרידי בעלי חיים זכרים בני שנה | צילום: ויקיפדיה

פרופ' זרטל הסיק מכך שמדובר בעדויות ראשונות של פולחן שבטי ישראל בארץ ישראל, מה שמתאים מבחינת ציר הזמן עם ההתיישבות הראשונה. עם זאת, לזרטל קמו הרבה מתנגדים שטענו כי הפירוש של המבנה כאתר פולחן הוא לא מדויק, וכי מדובר במבנה אחר, ככל הנראה מגדל שמירה.

המלך חזקיהו

חזקיהו היה מלך יהודה בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה. בתקופתו האשורים החריבו את הממלכה השכנה ישראל ואף כבשו חלקים ממלכת יהודה. בתנ"ך חזקיהו מתואר כמלך שלחם בפלשתים, מרד נגד ממלכת אשור, ולחם כנגד סנחריב, מלך אשור היצא למלחמת כיבוש ביהודה: "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם".

חזקיהו
חותמת המלך חזקיהו | צילום: ויקיפדיה

ישנן כמה כתובות חוץ מקראיות המאמתות את הסיפור התנ"כי, ובעיקרן מנסרת סנחריב המתארת כיצד סנחריב יצא במסע צבאי לממלכות רבות באזור ארץ ישראל על מנת לדכא מרד, והצליח לכבוש ולהרוס את הערים הבצורות שהשתתפו במרד ביהודה. המנסרת גם מזכירה את חזקיהו: "ואשר לחזקיהו היהודי, שלא נכנע לעולי: 46 ערים בצורות... צרתי עליהן ולקחתיהן... חזקיהו עצמו, כציפור בכלוב סגרתיו בירושלים, עיר מלכותו".

נשיא המדינה ביקר באתר החפירה בעיר דוד | צילום: קובי גדעון לע"מ

רוב החוקרים מסכימים שחזקיהו היה מלך אמיתי ושהאירועים המתוארים בספר מלכים ב' כנראה קרו באמת. ב-2015 נמצאה עדות נוספת לחזקיהו – בחפירות שנערכו בכותל הדרומי של הר הבית נמצא טביעת חותם ועליה הכיתוב "לחזקיהו (בן) אחז מלך יהדה". זוהי הפעם הראשונה שטביעת חותם של מלך מישראל או יהודה נמצאה בחפירות ארכיאולוגיות מדעיות.