מה עולה בדעתכם למשמע המלים "ניסויים ממשלתיים"? מאמצים למציאת התרופה למחלת הסרטן? אולי פטנטים והמצאות חשובות ששינו את חיינו לנצח? אז זהו, שלא ממש. לא צריך לחפש הרבה כדי למצוא בגוגל תמונות קשות של גופות אדם ובעלי חיים במצבים מדכאי תיאבון, ולמעשה קשה להאמין איזה פרויקטים מטורפים זכו במשך השנים למימון ממשלתי במדינות שונות, וארה"ב בראשן. לחלקם היו אומנם סוג של כוונות טובות, אלא שבדרך אליהן, שלסיומה הגיעו רק מעטים, בוצעו זוועות שייזכרו לדורות. קבלו חמש דוגמאות מזעזעות במיוחד, ומכיוון שרוב המדינות הסירו את אחריותן לניסויים הללו, או הודו בהם בגמגום נבוך אחרי לחץ ציבורי, נעשה גם אנחנו כמוהן. במילים אחרות : המשך הקריאה על אחריותכם בלבד.
ראש חדש מישהו?
בעלי חיים כיכבו ומככבים במשך שנים בניסויים חשובים יותר ופחות, והקריבו קורבנות עצומים, חלקם מיותרים לחלוטין, למען "עתיד" המין האנושי. אחד התחומים הבולטים בניסויים על בעלי חיים הוא השתלת האיברים. שנות השיא בנוסיים בתחום זה היו שנות ב-50 וה-60 של המאה הקודמת. לאחר שב-1954 בוצעה בהצלחה השתלת הכליות הראשונה בבני אדם, חשבו לעצמם המדענים "למה לא חלקי גוף אחרים, ראש למשל"? לפני שבדקו את התשובה על בני אדם, לקחו אותם מדענים כמה קופים וכלבים, סגרו אותם במעבדות והשתילו עליהם חלקי גוף שונים.
ראשון המנסים היה מנתח אמריקני בשם צ'רלס גתרי, שהשתיל בשנת 1908 ראש של כלב על צווארו של כלב אחר, ויצר מפלצת דו ראשית שנפטרה במהרה. בשנת 1951 הלך בעקבותיו המנתח הרוסי ולדימיר דמיקוב, שהשתיל לכלב חצי גוף נוסף, וב-1970 הגיע הנוירוכירוג האמריקני רוברט ג'יי ווייט לרגע ה"שיא", כשהשתיל לקוף רזוס חמוד ראש נוסף. לקוף לא היה שלום, והוא מת כעבור זמן קצר. מטרת הניסויים הללו, שקיבלו כולם מימון ממשלתי, הייתה מציאת פתרון לבעיית אי ספיקת האיברים. אין צורך לציין שעדיין לא הושתל לאדם ראש חדש.
הלו קיטי
זירה נוספת שבה מככבים בעלי החיים היא הזירה הצבאית, בה הם משמשים בעיקר למטרות מודיעין וריגול. גם כאן מככבים האמריקנים, עם כמה ניסויים ביזאריים למדי, בהם השתתפו בין השאר הפסיכולוג ההתנהגותי החשוב פרדריק סקינר, וגם כמה יונים וחתולה אחת. ניסוי מעניין שבו היה מעורב סקינר במהלך מלחמת העולם השנייה, בדק הכנסת זוג יונים לתוך טיל. למה עשו ככה ליונים המסכנות? כדי לעזור לטיל להגיע ליעד. היונים היו אמורות לנקר תמונה קטנה של מפה שהוצמדה לטיל, והניקורים הזיזו מנועים קטנים שכיוונו את הטיל בדרכו. הניסוי, כמה חבל, לא המריא.
פרויקט נוסף, שהתרחש בשנות ה-60, עלה ל-CIA 10 מיליוני דולרים ונמשך חמש שנים תמימות, היה ניסיון לייצר חתולה מרגלת. כחלק מהמלחמה הקרה נגד ברה"מ, חשבו האמריקנים שיהיה מגניב לשלוח חתולה "תמימה" להסתובב במסדרונות הק.ג.ב. בגופה של החתולה, שזכתה לשם "קיטי האקוסטית", הושתלו אנטנות ומשדרים, והיא אומנה להאזין לשיחותיהם של בני אדם. סופו של הניסוי היה טראגי למדי, דקות ספורות אחרי ששוחררה קיטי למשימתה, נדרסה המסכנה על ידי מונית. הציבור בארה"ב, אגב, נחשף לסיפור רק בשנת 2001.
משחקים לנו בנפש
בעלי חיים נוספים ש"תרמו" לניסויים ממשלתיים הם בני האדם. אחד הפרויקטים המרתקים בהם בוצעו ניסויים כאלה הוא פרויקט MK ULTRA שבדק השפעת סמים ותרופות פסיכיאטריות על התנהגותם של בני האדם. הכול החל בשנות ה-50 במסדרונות ה-CIA, שם ביקשו ללמוד כיצד אפשר להשפיע או לשלוט על מצבו הנפשי של האדם, לבדוק האם אפשרי לשנות את תפקוד המוח, ועל הדרך לנסות לייצר חיילים טובים יותר או שיטות עינויים "יעילות". האנשים שהשתתפו בניסויים, ללא ידיעתם כמובן, היו אמריקנים וקנדים, והסם העיקרי שנבדק עליהם היה LSD, אולם הניסויים כללו גם סמים ותרופות כגון הרואין, אקסטזי, מורפיום ומסקלין, וגם טיפול בהלם חשמלי.
כחלק מהניסוי פתח ה-CIA מספר בתי בושת בעיר סן פרנסיסקו, ונתן ללקוחות ללא ידיעתם כמות של LSD לפני ביצוע האקט, שצולם כמובן למטרות "למידה". מה כבר אפשר ללמוד מיחסי מין עם פרוצה על אסיד? ל-CIA פתרונים.
ניסוי מזוויע נוסף שבוצע במהלך הפרויקט התרחש בקנדה, שם בדק ד"ר דונלד קמרון על 70 פציינטים את השפעת הסמים והטיפול בהלם חשמלי על מנת לנסות לחלץ מידע ממוחם. בין השנים 1957-1964, במימון אמריקני, העניק הד"ר החביב מכות חשמל רבות ל"חולים" ואחר כך הכניס אותם לתרדמת על ידי סמים, השמיע להם רעשים שונים בתדירות גבוהה, ובדק את התגובות. תוצאות מרשימות לא היו לניסוי, פרט לכך שקורבנותיו התעוררו ממנו עם אמנזיה חזקה. הם שכחו לדבר, לא זכרו את שמותיהם ואת שמות בני משפחתם וסבלו מצלקות נפשיות חמורות.
גם הפרויקט הזה הוסתר כמובן מהציבור, עד שבשנת 1975, כחלק מועדת חקירה נשיאותית בארה"ב הידועה בשם "ועדת רוקפלר", שבפניה העידו חלק מהמשתתפים. תיעוד כתוב לגבי הניסויים כמעט ולא נמצא לחברי הועדה, שהסתמכו בעיקר על עדויות בעל פה לאחר שב-1973 פקד ראש ה-CIA דאז ריצ'רד הלמס להשמיד כל מסמך הקשור בהם. ב-1977 חל מפנה, כאשר התגלה מצבור גדול בן 20 אלף מסמכים המתעדים חלק מהניסויים, וכיום קיים לגביו חומר רב.
ועוד פרט "שולי" – לחלק מהמדענים שלקחו חלק בניסוי לא הייתה זו הפעם הראשונה בה "עבדו" על בני אדם. אלו היו מדענים נאצים, שהשתתפו בניסויים המזוויעים שערך הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. למרבה ההפתעה, קיבלו אותם מדענים מקלט מדיני וזהויות חדשות בארה"ב ובקנדה, על מנת שיוכלו לסייע בניסויים גם אצלן.
"החלקה" יפנית
מלחמת העולם השנייה, כפי ששמתם לב, הייתה כר נרחב לרשעים ולניסויים החולניים שלהם. אחד הרשעים העיקריים הוא ד"ר שירו אישיאי היפני, מפקד יחידה 731 הידועה לשמצה. יחידתו של אישיאי הייתה יחידה סמויה, שעסקה בפיתוח נשק ביולוגי וכימי, ועל הדרך ביצעה ניסויים בבני אדם, בעיקר שבויי מלחמה סינים, אמריקנים ורוסים.
כחלק מהניסויים ביקש הד"ר היפני לחקור את תגובותיהם של בני האדם במצבי קיצון. כך למשל ביצע בנשים בהריון הפלה כפויה ללא הרדמה, חשף את קורבנותיו לתנאים פסיכולוגיים קשים וגרם להם שבץ מוחי, התקפי לב, היפותרמיה חריפה ועוד. על כל אלו הוסיף אישיאי גם ניתוחים קשים, בהם בדק בלי להרדים או אפילו לשיר שיר ערש, את השפעת הנשק הכימי והביולוגי שפיתח ביחידתו על גוף האסיר.
בשנת 1945, כשהתהדקה החגורה סביב הצבא היפני, פורקה יחידה 731 ואישיאי פקד להשמיד כל תיעוד לניסויים שבוצעו. כשנעצר יחד עם קציניו הבכירים, הצליח הד"ר לעשות עסקה עם בית הדין הבינלאומי הצבאי במזרח הרחוק, וקיבל יחד עם קציניו חסינות ממשפט בעוון פשעי מלחמה, בעבור הידע שהיה ברשותם בנוגע לנשק כימי וביולוגי. זו לא הייתה העסקה היחידה שביצע אישיאי כדי להציל את עצמו. בשנת 1947, בחסות הגנרל האמריקני דאגלס מק'ארתור, עשה היפני עסקה גם עם ארה"ב, לה מכר "מידע מודיעיני" תמורת אי העמדתו למשפט. אחרי העסקאות הללו חי לו הגנרל בשקט ובשלווה, ונפטר בשיבה טובה בשנת 1957.
עוגבים על גואטמלה
מחלת העגבת היא מחלת מין קשה ולא נעימה, שהייתה נפוצה מאד בשנות ה-30 של המאה הקודמת. כדי להתמודד עם המחלה, ביקשה ממשלת ארה"ב לבדוק על החולים תרופה חדשה יחסית, הפניצילין. כמובן שלא אזרחי ארה"ב יהיו אלה שעליהם ינסו את התרופה, אלא דווקא אסירים ממדינת עולם שלישי נחשלת. כך, תוך שהם מנצלים את העובדה שההידבקות בעגבת מתרחשת כתוצאה מיחסי מין, הדביקו האמריקנים מספר רב של זונות במחלה ושחררו אותן בבתי כלא, בתי משוגעים ומחנות צבאיים בגואטמלה. התפשטות המחלה באמצעות הזונות לא עבדה כמצופה, והאמריקנים החליטו ללכת "על בטוח" ופשוט הזריקו לגואטמלים רבים את החיידקים הגורמים למחלה.
העגבת התפשטה במהירות ברחבי גואטמלה, והניסוי יצא משליטה. הערכות זהירות קבעו כי רק כשליש ממי שהודבק במחלה זכה לטיפול בפניצילין, ודבר הניסוי הוסתר כמובן מהציבור, עד בשנת 2010 הודתה ארה"ב בקיומו. מזכירת המדינה האמריקנית הילארי קלינטון התנצלה בפני ממשלת גואטמלה וביקשה מכל מי שסובל מהמחלה או שהיא קיימת במשפחתו להיבדק ולקבל טיפול, כדי למנוע המשך התפשטות. הפניצילין, אגב, הוא היום התרופה המקובלת לטיפול במחלה.
ביום של הפצצה
לפני שהנחיתו אותה על הירושימה ונגאסקי, רצו האמריקנים לבדוק השפעות הפצצה האטומית על בני האדם. מה עשו? הזריקו ל-18 קורבנות תמימים פלוטוניום. הניסוי המזעזע הזה התבצע בבית חולים בשיקגו, ללא ידיעת ה"פציינטים", וגם היום אין עליו מידע רב. מתוך אותם 18 בני אדם עליהם בוצע הניסוי, שזהותם אינה ידועה מכיוון שלצורך הניסוי ניתנו לה מספרי זיהוי במקום להשתמש בשמותיהם, רק 5 חיו יותר מ-20 שנים לאחר ההזרקה. החולה שהאריך חיים במשך הזמן הרב ביותר, נפטר 26 שנים לאחר הניסוי.
קצת אחרי השימוש בפצצה האטומית, בשנת 1946, החליטו בארה"ב לבדוק מה קורה לגוף האדם כשמזריקים לו אורניום. בניסוי הזה, שהתקיים בבית חולים במנהטן, מצאו את מותם 11 בני אדם, שהשתתפו בו ללא ידיעתם כמובן.
כדי לסיים עם טעם מתוק יותר, נזכיר לכם שרבים מהניסויים המתבצעים בחסות הממשלות השונות אכן מניבים תוצאות משמחות למין האנושי, ולא משתמשים במהלכם בבעלי חיים או בבני אדם כדי להגיע לתוצאות. אחד המקומות בהם מתקיימים הניסויים הללו הן מעבדות נאס"א, שם פותחו למשל מדרסי כף הרגל, ולאחרונה נבדק בהן ה"בראזוקה", הלוא הוא הכדור החדש שפותח לכבוד המונדיאל. השתכנעתם? גם אנחנו לא. לכו לראות כדורגל.