השאגה של טי רקס
כשאתם מדמיינים את קולו של הדינוזאור האימתני, אתם כנראה שומעים ברוחכם את השאגה שנשמעה בסרטי פארק היורה, אבל לא - לא כך זה נשמע במקור.
חוקר הטבע כריס פקהאם חקר את הנושא בשנת 2017, במסגרת סרט תיעודי של ה-BBC. לשם כך, הוא יצר קשר עם ד"ר ג'וליה קלארק, פרופסור לפלאונטולוגיה של חוליות באוניברסיטת טקסס. קלארק השתמשה בתנינים סיניים, כמו גם בקולן של אנפות מסורטטות גדולות, כדי להעריך איך בעל חיים בגודל של טי רקס צריך היה להישמע. כמו כן, נלקחו בחשבון סריקות מוח שנעשו למאובנים של טירנוזאור, שסיפקו תובנות לגבי השמיעה שלו. נראה כאילו הטי רקס הצליח לשמוע תדרים נמוכים מאוד, אולי אפילו מתחת לטווח השמיעה האנושי. באופן ממש מפתיע - לטענת פקהאם, הקולות של הטירנוזאור היו בתדר כל כך נמוך, עד שלא היינו מצליחים לשמוע אותם בכלל, אבל כן להרגיש אותם. את התוצאה הסופית תוכלו לשמוע בדקה 2:30 בסרטון שלמטה.
זהו רעש עמוק מאוד, כך שנראה שפעמים רבות טי רקס לא היה צריך אפילו לפתוח את פיו כדי לשאוג. "אני מרגישה שהצליל הזה מעורר פחד. זה הצליל הכי מפחיד שתשמעו אי פעם", אומרת ד"ר קלארק.
הקולות של סטונהנג'
איך סטונהנג' - אתר האבנים המפורסם - נשמע לפני יותר מ-4,000 שנה? ומה זה אומר בכלל 'איך נשמעו אבנים'? ובכן, אבנים נפלו או נלקחו מהאתר לאורך השנים, והדבר הזה שינה את האקוסטיקה שלהן. למי שלא מכיר, סטונהנג' הוא מונומנט פרהיסטורי השוכן במישור סולסברי שבמחוז וילטשייר באנגליה, והוא אחד האתרים המפורסמים והמסתוריים בעולם.
בשנת 2019 ד"ר טרבור קוקס מאוניברסיטת סטנפורד, אשר חוקר את הנושא של ארכאולוגיה אקוסטית, שחזר איך צליל הדהד דרך סטונהנג' בשנת 2200 לפני הספירה, כאשר כל האבנים המקוריות עמדו במקומן. הדבר הושג באמצעות סריקות לייזר מפורטות של סטונהנג' שבאמצעותן הודפס העתק תלת מימד של האתר העתיק בקנה מידה של 1:12.
המיני סטונהנג' הוקם בחדר מחקר אקוסטי, והושמעו בו צלילים בתדר הגבוה פי 12 מהתדר הרגיל שלהם. קוקס מצא שלמרות שהאנדרטה הייתה פתוחה למדי גם כשהייתה שלמה, עדיין הייתה לה אקוסטיקה כמו של חלל סגור. צליל היה מהדהד שוב ושוב מהאבנים, וקולות בפנים היו נשמעים חזקים יותר. מדובר בצלילים שהיו מרשימים ובעלי אפקט רציני עבור אנשים באותה תקופה. השלב הבא במחקר של ד"ר קוקס יהיה לבדוק את האקוסטיקה של סטונהנג' בשנים אחרות של קיומה.
אתם בטח תוהים מה מדהים בלגלות את זה, וההסבר פשוט: עד היום אין תשובה חד משמעית לגבי תפקידו של האתר הפרה-היסטורי. לא ברור אם הוא אתר דתי, מצפה כוכבים או משהו אחר. השחזור המדויק שלו שמבטא גם את האקוסטיקה שהוא יצר בזמנו, יכולה לשפוך אור על מה הייתה תכלית המקום. הרי שאם הצליל המופק בו היה חשוב, אז אולי האתר נועד, למשל, לביצוע טקס כלשהו. בינתיים יש עוד הרבה לחקור.
חלילי פאן ממצרים העתיקה
במרץ 2018, חוקרים מאוניברסיטת קנט הדפיסו בהצלחה העתק תלת מימדי של חלילי פאן ממצרים העתיקה. החלילים המקוריים והשבירים מאוד נסרקו ביחד עם כלים עתיקים אחרים, כחלק ממאמץ משותף של מספר מוסדות מחקר, כאשר המטרה הסופית הייתה תערוכה במוזיאון פיטרי לארכיאולוגיה מצרית בלונדון, בה נשמעו מחדש הצלילים הקדומים - צלילים שמשקפים איך נשמעה מוזיקה לפני אלפי שנים.
לא היה פשוט לבנות סט חדש של חלילי פאן עבור הפרויקט – מציאת קני סוף בגודל המתאים הייתה כמעט בלתי אפשרית והיה צורך בחומרים אחרים. לשם כך נעשה העתק מבמבוק, אבל החומר המנצח בסופו של דבר היה מתכלה ותרמופלסטי. כאשר נוסה ההעתק התלת מימדי, נמצא שהוא מנגן את הסולמות המוזיקליים שהיו קיימים במצרים העתיקה. ד"ר אלן סוויפט, חברת צוות הפרויקט, תיארה את הממצאים כ"כרגע אאוריקה אמיתי", וסיפרה כי החוקרים הופתעו עד כמה הצלילים מהחליל העתיק הם גבוהים.
פה תוכלו לשמוע את הנגינה.
רוצים לדעת איך נשמעת מומיה? לחצו וגלו עוד 4 צלילים עתיקים ששוחזרו על ידי חוקרים.