השנה הייתה 1999 כשהחוקר האמריקאי יוהן ריינהרד הוביל קבוצת אנתרופולוגים אל הרי האנדים בדרום אמריקה, שם הם מצאו את אחת התגליות המשמעותיות ביותר בענף המחקר של תרבות בני האינקה. בחיפושם אחר אתרי מזבח בהר הגעש ליוליאקו בארגנטינה, הם נתקלו בשרידי גופותיהם של שני ילדים ונערה שהוקרבו לאלים לפני מאות שנים, אחת מהן הייתה "העלמה מליוליאקו" – שמוכרת בימינו בתור אחת המומיות השמורות ביותר על פני האדמה.
שמה האמיתי של העלמה אמנם נשכח מן העולם לאורך השנים, אך מדענים הצליחו לגלות לא מעט פרטים אודותיה. על פי ההערכות, היא חיה לפני כ-500 שנה, בין שלהי המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16, והייתה בין הגילים 11 ל-13 במותה. כמו כן, היא הוקרבה לאלילים בתקופת השיא של בני שבט האינקה, שחלשו אז על אימפריה שהשתרעה באזורים שמוכרים כקולומביה ופרו של ימינו.
מאז שהתגלתה לפני יותר מ-20 שנה, חוקרים רצו לדעת כמה שיותר על הנערה המסתורית. בתחילת העשור הקודם, חלקיקי שיערה נשלחו למכון מחקר ביו-כימי שחשף למרבה ההפתעה פרטים על הרגלי האכילה שלה בשנתיים שלפני מותה. ממצאים הצביעו על שינוי קיצוני בתפריט היומי שלה כשנה לפני מותה, אז היא התחילה לצרוך מעדנים כמו בשר לאמה, משקאות אלכוהוליים מתירס ואפילו שורשים של צמח הקוקה (ממנו מפיקים בימינו קוקאין). הסברה הרווחת כיום היא שהשינוי הקיצוני בהרגלי האכילה שלה מרמזים שהיא לא סתם הוקרבה לאלים – אלא נבחרה במיוחד כשנה לפני הטקס.
אנדרו וילסון, ארכיאולוג מאוניברסיטת ברדפורד, התייחס לממצאי המחקר שנעשה על "העלמה מליוליאקו" ואמר שהם נותנים הצצה אל טקסי הקאפק הוצ'ה (Qhapaq Hucha) העתיקים – בהם נהגו להקריב בני אדם לאלים. "אנחנו חושדים שהעלמה הייתה בין ה'אקלאס', כלומר הנשים שמצאו את מותן בטקסי ההקרבה על הר הגעש", טען. "מחקרים מצביעים על כך שאותם קורבנות לרוב נלקחו מבתיהם עוד בגיל ההתבגרות והועברו לחיות עם כוהנות שהכינו אותם לטקס הקטלני".
הוקרבה בשביל לפייס את האלילים
ההשפעה של בני שבט האינקה מורגשת עוד היום בדרום אמריקה של ימינו, במיוחד בענפי מחקר ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים – אם כי השליטה שלהם ביבשת הייתה קצרה באופן יחסי. מומחים מעריכים שבני השבט שלטו בחלק נרחב מדרום אמריקה כבר בשנת 1100 לספירה, עד שהם הוכנעו על ידי מגלה הארצות והקונקיסטדור הספרדי פרנסיסקו פיסארו בשנת 1533. למרות זאת, המנהגים שלהם תועדו באופן נרחב לאורך השנים בידי הכובשים הספרדים – ובמיוחד טקסי קורבן האדם שנהגו לבצע.
התגלית המצמררת על הר הגעש ליוליאקו אולי זעזעה את בני תרבות המערב של ימינו, אולם האמת המצערת היא שהעלמה הייתה רק אחת מבין אינספור נערות שהוקרבו לאלים בדרום ובמרכז אמריקה. למעשה, המנהג הזה היה שכיח מאוד גם בקרב שבטים אחרים ברחבי היבשת, כולל אצל בני המאיה, האולמקים והאצטקים. לכל תרבות היו סיבות משלה להקריב בני אדם, אך ברובם הקורבנות היו פעוטות, ילדים ובני נוער - כלומר אלו שניתן היה בקלות יותר לשלוט בהם ולהפעיל עליהם מניפולציות או כוח.
אנתרופולוגים סבורים שאצל בני שבט האינקה, טקסי הקאפק הוצ'ה יצאו לפועל בדרך כלל משתי סיבות: הראשונה היא לפייס את האלים על מנת שאלו יגנו על האדם מפני אסונות טבע, בעוד שהשנייה נועדה לציין אבני דרך משמעותיות בחייהם של הסאפה אינקה (כלומר, כוהני הדת). מעבר לזה, התפיסה הייתה שבני השבט היו שולחים לאלים את בניהם ובנותיהם המובחרים ביותר.
ד"ר אמה בראון, מרצה באוניברסיטת ברדפורד ואחת החוקרות שבחנה את שרידי המומיה, ציינה בריאיון ל-BBC: "ממה שאנחנו יכולים לראות ביומנים של הספרדים, בני השבט נהגו לבחור נערות אטרקטיביות או בעלות כישורים מסוימים. למעשה, היו להם אנשים שהעבודה שלהם הייתה ללכת לבתים של אנשים ולקחת משם את הנערות האלה". חוקרים מאמינים שהעלמה נתפסה כקורבן חשוב מאוד עבור בני האינקה, לא רק בגלל האופן שבו גופתה השתמרה לאורך כל מאות השנים שחלפו – אלא בגלל היותה בתולה.
ובאשר לאופן שבו העלמה מצאה את מותה? גם כאן יש ממצאים מעניינים מאוד.
בדיקה מקיפה של המומיה חשפה שהעלמה ככל הנראה מתה מוות שליו למדי. במאמר שפורסם באתר Science.org צוין שלא נמצאו סימני אלימות או חרדה על הגופה. הנערה לא הקיאה או עשתה את צרכיה על המזבח ועל פי המבט שלה, מסתמן שהיא כלל לא סבלה מכאב. תאוריה אחת שמסבירה את העובדה הזו גורסת כי הסיבה לכך מצויה בתפריט היומי שלה לפני מותה.
"כל הראיות מצביעות על כך שהנערה הייתה תחת השפעה של סמים ואלכוהול לפני שמצאה את מותה", ציין צ'ארלס סטניש, חוקר מאוניברסיטת קליפורניה. "למעשה, הם הקהו את החושים שלה וסילקו כל שביב של חרדה לקראת מותה בטרם עת. יש שיאמרו אפילו שבמסגרת הקונטקסט התרבותי של בני שבט האינקה, המוות שלה היה הומאני".
בין אם המוות שלה היה הומאני או לא, העובדה שחוקרים לקחו את גופתה לבדיקות מעבדה עוררו גל של ביקורת בקרב פעילי זכויות תושבים ילידים בארגנטינה. רוגליו גואנוקו, יו"ר אגודת הילידים של ארגנטינה, ציין שבתרבות העתיקה והמודרנית של שבטים מדרום אמריקה חל איסור מוחלט להוציא או להזיז גופות ממקום מנוחתם. מאז, יצאה לפועל עצומה שקוראת להחזיר את העלמה למקום משכבה.
"מדענים מערביים לא מכבדים את המסורת שלנו ומתייחסים לשרידים המקודשים שלנו כאל אובייקטים שיש לחקור, לבחון ולנתח", צוין בעצומה. "לא מדובר כאן על מיצגים במוזיאון שצריכים לבהות בהם כמו בקרקס, אלא על בני אדם, ילדים, עם זכות בסיסית לפרטיות ולנוח על משכבם בשלום". למרות זאת, העלמה ושני הילדים הנוספים שנמצאו על הר הגעש ליוליאקו מעולם לא הוחזרו למקום שבו מצאו אותם.
בשנת 2007, "העלמה מליוליאקו" הועברה למוזיאון ה-High Altitude Archaeology בעיר סלטה, צפון ארגנטינה, שם היא נמצאת עוד בימינו ומוצגת עם מומיות נוספות שנמצאו ביבשת דרום אמריקה לאורך השנים – כחלק ממיצג שלם שמסקר את המנהג המצמרר.