ישנן כל מיני סיבות לנטוש התיישבות כלשהי. יכול להיות שעיר נבנתה על גבעה שקרסה לאורך השנים כתוצאה ממפולות בוץ, כמו בקראקו האיטלקית. יכול להיות שהתושבים החליטו לנטוש אותה אחרי שכל המחצבים הטבעיים באזורה אזל, כמו בּודי שבקליפורניה. יכול להיות מצב שהתפוצץ לידה הכור הגרעיני של תחנת הכוח "צ'רנוביל" וגרם לאסון האקולוגי החמור ביותר של המאה ה-20, כמו בפריפיאט האוקראינית (רוצים עוד דוגמאות? לחצו כאן).
כל אלה סיבות הגיוניות בסך הכל. למרות זאת, ישנם גם מקרים ביזאריים יותר שבגללם תושבים ראו לנכון לנטוש את בתיהם בהמוניהם – הנה כמה דוגמאות:
עיר המטורפים: דאדליטאון, ארה"ב
נבנתה באמצע המאה ה-18 על ידי מתיישבים בריטים במדינת קונטיקט, דאדליטאון הייתה עיירה שנבנתה בסמוך למכרות עשירים בעופרות ברזל. אף על פי כן, המחצבים באזור נגמרו עם הזמן ותושבי העיירה נטשו את המקום לאט-לאט עד שבתחילת המאה ה-20 המקום ננטש לחלוטין – או לפחות זאת הסיבה הרשמית. המיתוסים על העיר מעט שונים.
על פי הפולקלור המקומי, דאדליטאון הייתה עיר מקוללת שבה כל התושבים יצאו מדעתם. לאורך השנים, הריסות העיירה הפכו למוקד עלייה לרגל של חוקרי פעילות על-טבעית למיניהם – כולל אד ולוריין וורן שטענו שנמצאים באזור שדים שטניים.
ליל רעם וברק: ג'ונסונוויל, ארה"ב
עוד עיירה שננטשה לחלוטין בקונטיקט היא ג'ונסונוויל, שנבנתה באמצע המאה ה-19. בראשיתה, הייתה זו עיר שהסתמכה בעיקר על תעשיית העץ המקומית ושרדה עד שנות ה-60 של המאה ה-20 – אבל אז התחילו הצרות.
המצב בג'ונסונוויל התחיל להתדרדר בעקבות ניהול כושל של התעשיות המקומיות. בשנת 1972 הגיעה המכה הסופית כאשר ברק פגע בבית החרושת לעצים וגרם לשריפה אדירה. מאותו רגע כבר אי אפשר היה להציל את התעשייה המקומית ובשנת 1994, העיר הוגדרה כעיר רפאים אחרי שכל התושבים עזבו את המקום. כיום, השטח נמצא בבעלות ארגון נוצרי שבכוונתו להפוך את המקום למרכז דתי.
עיר הרפאים הגדולה בעולם: אורדוס קנגבאשי, סין
אורדוס קנגבאשי הייתה אמורה להיות העיר החדישה ביותר בסין, עם יכולת לאכלס מיליון תושבים. למעשה, היא הייתה אחת ההבטחות הגדולות במדינה והייתה אמורה להביא את מודרניזציה לאזור מונגוליה הפנימית – ואז הכל השתבש.
מה שהוביל לכישלון של הפרויקט השאפתני היה ככל הנראה הניהול הכושל שלו, הוביל לעיכובים בשלבי הבנייה ומיסים גבוהים מדי לאלו שהביעו עניין לגור שם. אף על פי שהעיר לא נטושה לחלוטין, כמות התושבים שיש בה בפועל (כמה עשרות אלפים) היא אפסית לעומת הכמות שהיא יכולה להכיל. כיום, היא מוגדרת בעיניי רבים התור עיר הרפאים הגדולה בתבל.
היד האחרונה ב"דון גלן": תורמונד, ארה"ב
בעבר תורמונד הייתה עיירה שוקקת חיים ואחד ממוקדי תעשיית הפחם הגדולים ביותר במערב וירג'יניה. למרות זאת, האוכלוסייה המקומית התדלדלה לאורך השנים מ-500 תושבים בשנות ה-30 לכדי 5 אנשים בלבד בתחילת העשור הקודם. למה? ובכן, ישנן כמה סברות.
ראשית כל, אחת הבעיות העיקריות בתורמונד הייתה הניתוק שלה משאר היישובים בסביבתה. תאמינו או לא, אבל היה רק כביש גישה אחד לעיר. מעבר לזה, אחד ממוקדי התיירות הגדולים במקום, מלון ה"דון גלן" (המקום שבו נערך משחק הפוקר הארוך בהיסטוריה שנמשך 14 שנים), נשרף כליל. כעת, תחנת הרכבת שנותרה במקום הפכה ליעד פופולארי בקרב צלמים ואושיות רשת, בעוד שרבים מתושבי האזור טוענים שהעיר רדופה על ידי רוחות רפאים.
מותק, הבית טובע: אדמינאביי, אוסטרליה
הסיפור של אדמינאביי הוא כנראה אחד המוזרים בתולדות אוסטרליה: בשנת 1957, הממשל המקומי הורה לתושבים לנטוש את בתיהם לאחר שהתברר שהאגם המלאכותי שהוקם במקום שוחק את הקרקע עליה נבנתה העיירה.
כ-450 מתוך 700 התושבים המקוריים נענו להוראות הממשלה, בזמן שהיתר החליטו להישאר במקום – לפחות עד שהמים הטביעו את כל מה שנותר העיירה. בשנת 2007, המבנים המקוריים התגלו לראשונה מזה שנים ארוכות, אחרי שבצורת קשה הכתה במקום. כעת, האגם המלאכותי באדמינאביי הפך ליעד מבוקש בקרב דייגים.
ביום שהמפעלים נסגרו: ריולייט, ארה"ב
ריולייט הוגדרה בעבר בתור אחת הערים התוססות במדינת נבדה. היא נבנתה במקור על ידי כורי זהב והייתה מוקד מסחר מרכזי גדול בתחילת המאה ה-20, עם בורסה לניירות ערך, מפעלים, מוסדות חינוך שונים ואפילו משחקי כדורסל מקצועיים. אז איך היא הפכה לעיר רפאים?
בדומה לערים אחרות כמוה שהסתמכו על מחצבים ותעשייה, ריולייט ננטשה לחלוטין ב-1920 אחרי שכל המפעלים שלה כשלו. כיום, הזכר היחיד שנותר מהעיר הם כמה מבנים רעועים שעדיין עומדים במדבריות של נבדה – כ-200 ק"מ צפון-מערבית ללאס וגאס.
תעלומת "סקאטרי איילנד": איניש קאהי, אירלנד
מוכרת גם בתור "סקאטרי איילנד", איניש קאהי הייתה בעבר מושבה קתולית ששכנה על אי במערב אירלנד – מול חופי העיר קילראש. שיאה הגיעה בשלהי המאה ה-19, כאשר התגוררו במקום 141 תושבים. מאז, האוכלוסייה רק הלכה והתדלדלה.
על פי הנתונים של לשכת האוכלוסין המרכזית באירלנד, המושבה עומדת נטושה לחלוטין לפחות מאז 1971. התושבים הותירו במקום שרידים של מנזר, מגדלור ואפילו סוללת ארטילריה. עוד היום, לא ברור מה הוביל לנטישה ההמונית מן האי הנידח.