מלחמת העולם הראשונה הביאה איתה את הרוע הנורא ביותר שהאנושות הכירה עד אז, אבל היו באותה תקופה גם אנשים שהפגינו חמלה נדירה. אחת מאותם אנשים רחמניים הייתה אנה קולמן לאד, פסלת אמריקאית, שעברה לצרפת עם בעלה בשנת 1917. שם היא התוודעה לפרנסיס דרוונט ווד, פסל שהיה בעל חנות אפים מבדיל, ובאמצעותה הוא עזר לפצועים ממלחמת העולם הראשונה. ווד יצר מסכות פנים ללוחמים שפניהם התעוותו במלחמה, ונתן להם הזדמנות חדשות לחיים. לאד הושפעה מעבודתו, ופתחה סטודיו של מסכות פנים שיועדו לחיילים, ושינתה גם היא את חייהם של אנשים רבים.
בתקופה ההיא, הלוחמים הפצועים התמודדו עם הלחצים הפסיכולוגיים, שנבעו מהחשש מה יגידו כשיראו את הופעתם. הם נקראו בצרפתית mutilés, על שם פניהם שהושחתו, עד שלעיתים שבקושי היה ניתן לזהות אותם. לוחמים אלו נחשבו ל"קורבנות הטראגיים ביותר של המלחמה", מאחר שהם נידונו להתמודד עם חיים של בידוד מוחלט.
בכישרון הייחודי שלה, לאד הצילה את האנשים הללו ושינתה את חייהם לנצח. בשנת 1932 היא זכתה באות לגיון הכבוד של ממשלת צרפת.
