המסמכים חושפים: כך "מלאך המוות של אושוויץ" חי כמעט בגלוי בארגנטינה

מסמכים ארגנטיניים שנחשפו אמש (ראשון) חושפים תמונה מרתיחה, וכמעט בלתי נתפסת: ד"ר יוזף מנגלה, "מלאך המוות" מאושוויץ ואחד הפושעים הנאצים הידועים לשמצה ביותר, חי במשך שנים בארגנטינה - למרות שהרשויות ידעו היטב מי הוא, מאיפה הגיע, ועל הניסויים המזעזעים והבלתי אנושיים שביצע ביהודים בזמן השואה.

מנגלה היה אחד הרופאים הבכירים במחנה ההשמדה אושוויץ, והפך לסמל האכזריות הנאצית בעיקר בשל הניסויים הרפואיים שביצע ביהודים במחנות - במיוחד על תאומים, אנשים עם מוגבלויות ופגועי גוף. שורדי השואה זוכרים אותו במיוחד בשל מי שהיה אחראי ל"סלקציה" הארורה – הוא נהג לבחור מי יישלח לעבודה ומי יישלח למוות כבר ברגע הירידה מהרכבות, כשהוא מצביע ימינה או שמאלה. הכינוי שדבק בו "מלאך המוות" ניתן לו בשל הניסויים האכזריים שביצע, ללא כל בסיס רפואי אמיתי: הזרקת חומרים רעילים, ניתוחים ללא הרדמה, ניסיונות לשינוי צבע עיניים, ועד מוות מכוון כדי לבצע נתיחות.

כבר ב-1956 העז מנגלה לדרוש מסמכים – בשמו האמיתי

בארכיון העצום שנחשף בהוראת נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, נמצאו תמונות, רישומי מעקב, מסמכי הגירה, תזכירים מודיעיניים והתכתבויות שנפרשו על פני מאות עמודים. הם מתעדים כיצד מנגלה נכנס למדינה ב־1949 עם דרכון איטלקי על שם "הלמוט גרגור", קיבל ב־1950 תעודת מהגר רשמית - ובשנת 1956 כבר העז לבקש מהשגרירות הגרמנית בארגנטינה עותק מאומת של תעודת הלידה המקורית שלו. לא רק זאת: הוא גם ביקש לעדכן את מסמכי הזהות שלו לשמו האמיתי, צעד שממחיש עד כמה חש עצמו בטוח.

המסמכים כוללים עדויות מצמררות על זוועותיו באושוויץ. אחד הקטעים שנמצאו בארכיון הוא ריאיון ישן עם הניצול חוסה פורמנסקי, שהיה בעצמו תאום. "ראיתי אותו באושוויץ אין-ספור פעמים", סיפר. "הוא אסף תאומים בכל גיל וערך עליהם ניסויים שתמיד הסתיימו במוות... מה שראיתי בין ילדים, נשים וזקנים - לא יישכח לעולם". האזכור ברשומות הארגנטיניות מעיד שהרשויות הכירו היטב את האשמות נגד מנגלה.

ראיתי אותו באושוויץ אין-ספור פעמים, מה שראיתי לא יישכח לעולם

ניצול השואה חוסה פורמנסקי

לצד העדויות, התיק כולל עשרות צילומים, עותקי דרכונים שנמצאו אצל גורמים שונים, רישומי חציית גבול, פתקים בכתב־יד של חוקרים מודיעיניים, ומסמכים שממפים את רשת העזרה שאפשרה למנגלה לנוע בין ארגנטינה, פרגוואי וברזיל. יש שם מסמכים בספרדית, גרמנית, פורטוגזית ואנגלית - סימן לשיתוף פעולה (או לכל הפחות חילופי מידע) עם גורמי מודיעין מחו"ל.

הרשויות ידעו בדיוק היכן הצורר הגרמני גר - והתעלמו

לפי המסמכים, כבר באמצע שנות ה־50 ידעה ארגנטינה בדיוק איפה מנגלה גר — בעיירה קראפצ'אי שבפרוורי בואנוס איירס – ואף עקבה אחרי עסקיו. לפי הדוחות, בתקופה זו נישא לאשת אחיו והקים מעבדה רפואית שבה שימש כשותף רשום. יש אף אזכור לביקור של אביו בארגנטינה, ככל הנראה כדי להזרים כספים לעסק.

ב-1959 הוציאה גרמניה המערבית צו מעצר וביקשה את הסגרתו של מנגלה, אך שופט ארגנטיני דחה את הבקשה בטענה שהבסיס לה הוא "רדיפה פוליטית". המסמכים מתארים מערכת בירוקרטית מפוצלת וחסרת תיאום: גופי מודיעין החזיקו מידע שלא העבירו ביניהם, הוראות הגיעו באיחור, ומבצעים יצאו לפועל רק אחרי שמנגלה כבר ידע שעלו עליו. בשלב מסוים נראה שהרשויות כבר פעלו בעיקר לפי דיווחי עיתונות זרה.

הבריחה של "מלאך המוות" בדרום אמריקה

עם התגברות הלחץ הבין-לאומי נמלט מנגלה לארגנטינה ועבר לפרגוואי, שם קיבל אזרחות. בהמשך עבר לברזיל ונעלם בין קהילות חקלאים ממוצא גרמני. כשהארגנטינים פשטו על המעבדה שלו בבואנוס איירס - הם הגיעו מאוחר מדי.

המסמכים מתארים כיצד אחרי בריחתו ניסו הרשויות, באיחור רב, להתחקות אחריו באמצעות קטעי עיתונות ודיווחים זרים. רק ב-1985 נחשפו סופית פרטי מותו: מנגלה טבע לאחר שבץ בזמן שחייה בברזיל, ונקבר בשם בדוי.