ברנדון גרימשו, עורך עיתון בעברו ואחד האנשים המגניבים בעולם בהווה, היה בשנות השלושים לחייו כשהוא מאס בחיים המודרניים ועשה את מה שכולנו חולמים לעשות - קנה אי בודד באוקיינוס ההודי, שהגיע קומפלט עם אגדה על מטמון אבוד של פיראטים, והתחיל מחדש את חייו כאיש מאושר. (מקור)
גרימשו הבריטי בן ה-86 הוא הבעלים של האי מויין (Moyenne) בארכיפלג איי סיישל, ואחרי כמה עשורים בהם הוא חי כמו רובינזון קרוזו וטיפח את המקום, האי הפך מפיסת האדמה נידחת שעלתה 10,000 ליש"ט (61,074 שקלים כיום) לגן עדן לצבים וציפורים במעמד של שמורת טבע מוכרזת.
לפי הדיווחים, לפני כמה שנים הוא קיבל הצעה של לפחות 50 מיליון דולר על האי, אבל אם יש משהו שגרימשו מלמד אותנו זה שכסף הוא ממש לא הכול בחיים. הסיפור שלו מתחיל בתחילת שנות ה-60, כשברנדון נהנה משעותיה האחרונות של החופשה שלו באיי סיישל, רגע לפני ששב לשגרה ביורקשייר (אנגליה).
ואז ילד קטן חלף על פניו בעת שצעד בחוף הים והציע לו לקנות אי. "רציתי לקנות אי, אני לא יכול להסביר למה", גרימשו סיפר בראיון. אבל זה לא היה פשוט כפי שהוא מתאר את זה. הניסיונות הראשונים שלו לרכוש את אחד ממאות האיים הקטנים בארכיפלג לא צלחו עד שהוא מצא את אי חלומותיו.
"ברגע שדרכתי על אדמת האי ידעתי שאני רוצה אותו", הוא סיפר ואחרי ארוחה ידידותית עם הבעלים הקודמים העסקה נחתמה באותו יום, כמה דקות לפני חצות. כמה שנים לאחר מכן, בתחילת שנות ה-70, הצליח גרימשו לעבור לאי באופן רשמי ולהכות שורשים.
בראיונות תיאר גרימשו את האי שלו כממלכה פראית עם צמחיה סבוכה, וכדי להגיע מצד אחד לשני היה צריך לשחות או לשוט מסביב בסירה. השלב הראשון עבורו היה לסלול דרך שתעבור במרכז האי, לבחון מה יש לאי להציע ולארגן את המטלות שיש לבצע כדי שהמקום הציורי יהיה ראוי למגורים.
מאז ועד היום, ברנדון ותושב מקומי שהוא שכר כדי לסייע לו שתלו 16,000 עצים, משכו אלפי ציפורים עם מנחות אטרקטיביות וטיפחו קהילה ענקית של צבי ענק - אף אחד מהם לא ביקר באי לפני שהוא קנה אותו וטיפח אותו. ברנדון מברך תיירים המגיעים לאי להתרשם מהיופי ולצעוד יחפים על החוף אך מסרב בתוקף לארח כל יזם המעוניין "לפתח" את המקום ולהפוך אותו לאתר תיירות במקום אטרקציה יומית.
בזכות פעולותיו גרימשו הפך לכוכב עולה בעולם שימור הסביבה ובעלי החיים וסרט דוקומנטרי שהוא כיכב בו סייע להפוך את ביתו לשמורת טבע בשנת 2008 ולהציל אותו מציפורני הקפיטליזם. ולגבי האוצר הקבור - אף אחד לא מצא אותו עדיין; או לפחות זה מה שברנדון אומר.