היום, לפני 65 שנים, נפטר מזכיר ברית המועצות והדיקטטור הידוע לשמצה יוסיף (ג'וסף) סטלין. לאורך כהונתו, הוא ביסס את עצמו בתור אחד המנהיגים המשמעותיים ביותר של המאה ה-20, כאשר הוא תפקד בתור מזכיר המפלגה הקומוניסטית לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה. כמו כן, הוא הותיר אחריו מורשת עקובה מדם ומוכר לרוב בעקבות המשטר ה-"סטליניסטי" האכזרי שלו, שכלל: רדיפות על רקע דתי ואדיאולוגי, טיהורים, מאסרים המוניים במחנות עבודה בכפייה וקולקטיביזציה שגרמה למותם של אינספור אזרחים – וחוץ מזה, הוא גם היה חובב מערבונים חסר תקנה.

סטלין אומנם התבסס במרוצת השנים כאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה המודרנית, אבל ישנן כמה עובדות ביזאריות שאולי לא ידעתם עליו – ובדיוק בשביל זה אנחנו פה. לרגל יום השנה למותו של הצורר הסובייטי, החלטנו לרכז בשבילכם כמה עובדות שאולי לא ידעתם על יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי (כמו נגיד העובדה שהוא לא נולד עם השם סטלין). הנה מתחילים:

1. הג'וב הראשון

הרבה לפני שהוא הפך למזכיר המפלגה הקומוניסטית של האיחוד הסובייטי, היה לסטלין מקצוע לגיטימי בתור... חזאי! כן-כן, כשסטלין היה בן 21 והרבה לפני שהצבא האדום כבש את מזרח אירופה, הוא היה אחראי לתעד את המשקעים בתחנה המטאורולוגית בעיר טיפליס (בימינו, טיביליסי אשר בגיאורגיה).

2. האהבה לקאובויז

אם קראתם עד לפה, אז בוודאי שמתם לב שציינו את אהבתו של סטלין למערבונים. האמת היא שהרודן הארור היה חובב קולנוע מושבע ואפילו דאג שיבנה אצלו במשכן אולם הקרנות פרטי, אבל לא הרבה יודעים שכוכב הקולנוע האהוב עליו היה ג'ון וויין. למעשה, סטלין היה מעריץ גדול כל כך של השחקן האמריקאי, שהוא נהג לאסוף את סרטיו עד למותו בשנת 53'.

3. המועמדות לפרס נובל

סטלין לא סתם היה מועמד לפרס היוקרתי, אלא הוא היה מועמד לפרס נובל לשלום, למרבה האירוניה. למרות העובדה שהוא היה אחראי למותם של עשרות מיליוני אנשים (ככל הנראה בין 20 ל-50 מיליון קורבנות לאורך תקופה של שלושה עשורים), הדיקטטור הסובייטי היה מועמד לפרס פעמיים לאורך חייו – פעם אחת בשנת 45' ופעם נוספת ב-48' (זאת בניגוד להיטלר שהיה מועמד רק פעם אחת, ועוד ב-39').

4. האובססיה לפרטיות

רבים מודעים לפראנויה המטורפת של סטלין שגרמה לו לטבוח בבני עמו, אבל מעטים יודעים עד כמה הוא היה חרד לפרטיות שלו – ספציפית בחדר השינה. ישנן שמועות על כך שהיה איסור מוחלט להיכנס לחדר השינה שלו. יותר מזה, ישנם אלו שטוענים עד היום כי סטלין נהג לביים פציעות כדי לבדוק אם שומרי הראש שלו יכנסו פנימה לבדוק את מצבו – ומי שהיה נכנס, היה מוצא להורג.

5. הסנטימטרים שלו

לא ממש רואים את זה בתמונות, אבל סטלין הגיע לגובה 1.60 מטרים בסך הכל. הוא היה נמוך כל כך, שהארי ס. טרומן, נשיא ארה"ב בין 1945-1953, נהג לקרוא לו Little Squirt. אגב, זה משעשע אפילו עוד יותר כשלוקחים בחשבון את העובדה שטרומן היה גבוה ממנו רק ב-7 ס"מ.

6. החברה הסיבירית

בתחילת המאה העשרים, כאשר הוא נידון ל-4 שנות גלות בסיביר, סטלין ניהל רומן עם נערה ששמה לידיה פרפריגיה – וכשאנחנו כותבים נערה, אנחנו מתכוונים ילדה בת 13. הרומן ביניהם ארך כ-3 שנים, בהם פרפריגיה אפילו ילדה לסטלין (אז בן 36) שני בנים. תאמינו או לא, אבל באותה תקופה ברוסיה גיל ההסכמה עמד על 14 שנים וקרוב לוודאי שלא בדיוק יישמו את החוקים האלו במקומות הנידחים יותר של המדינה, נניח, בסיביר.

7. בנו הבכור

בשנת 1941, הנאצים הצליחו לתפוס בשבי את יאקוב ג'וגאשווילי, בנו של סטלין. הם לקחו אותו למחנה ריכוז בגרמניה והבטיחו למנהיג הסובייטי את שחרורו בתמורה לפרידריך פאולוס, גנרל נאצי שנשבה בסטלינגרד – אבל זה לא קרה. השמועות גורסות כי סטלין סרב להצעתם בטענה שזה אבסורדי להחליף חייל פשוט בעבור גנרל. שנתיים לאחר מכן, יאקוב מת בנסיבות מסתוריות. על פי הדיווחים של הנאצים, הוא שלח יד בנפשו כאשר הוא רץ לגדר החשמלית של מחנה הריכוז זקסהאוזן – אם כי אחרים טוענים שהוא נורה בראשו על ידי אחד השומרים אחרי שסרב למלא אחר פקודותיו.

8. צבא בני אדם מהונדסים גנטית

ככל הנראה שהתאוריה הכי הזויה לגבי מנהיג האיחוד הסובייטי, היא זו שנוגעת לקשר שלו עם המדען איליה איוונוב. באותן שנים, איוונוב היה אחד הביולוגים המובילים בעולם בתחום ההזרעה המלאכותית וההכלאות הגנטיות. ב-1910, המדען הביע כוונה ליצור הכלאה בין פרימיטים (ספציפית אורנגאוטן) לבני אדם. בזמן שרוב האנשים מקהילת המדע סברו שהוא יצא מדעתו, יש הטוענים שהניסוי עניין מאוד את מזכיר המפלגה הקומוניסטית.

על פי הדיווחים, סטלין רצה להשתמש ברעיון של איוונוב בשביל לבנות מחדש את הצבא האדום עם חיילים מהונדסים גנטית. בשנת 2005, עיתון ה-Scotsman דיווחי כי הדיקטטור הסובייטי הורה למדען להשתמש בכישוריו כדי לייצר לוחם על-טבעי שיהיה בנוי מהכלאה של אדם וקוף. איוונוב אפילו ביצע שורה של ניסויים בסוף שנות ה-20, אך כולם כשלו.