טורף ימי פרהיסטורי או לטאה אימתנית? קהילת חוקרי המאובנים בישראל סוערת בשבועות האחרונים בעקבות תגלית יוצאת דופן בנגב. "חוליות עמוד שדרה של זוחל ענק בסלע פוספורית", כתבה כרמית טיצ'ר, אשר העלתה תמונה של הממצא הייחודי לעמוד הפייסבוק "חובבי מאובנים". כתוצאה מהפוסט פרץ ויכוח בקבוצה באשר למקור העצמות, כאשר חלק גורסים שמדובר בחוליות לטאה ימית ואחרים טוענים שזהו חלק מעמוד השדרה של דינוזאור מסוג מזוזאורוס.
"עמוד השדרה שלו נראה כמעט שלם", סיפרה טיצ'ר בשיחה עם כתב Mako. "לפי מה שנאמר לי מדובר במזוזארוס, אבל ייתכן גם שאלו שרידים של לטאה ימית גדולה שחיה באזור לפני מיליוני שנים" – וזוהי לא הפעם הראשונה שממצאים מן הסוג הזה נחשפו בארצנו.
מומחים בתחום הארכיאולוגיה והפלאונטולוגיה (חקר המאובנים) בישראל מסבירים כי לאורך השנים נחשפו עצמותיהם של כמה מיני בעלי חיים שהיו נפוצים באזור לפני מיליוני שנים. פרופסור רבקה רבינוביץ', מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מסבירה: "חיו פה מיני פילים קדומים שדומים במאפייניהם לאלו ששכיחים כיום באפריקה. חיו פה גם לטאות ימיות בגובה של כשלושה מטרים, דגים נדירים, צבים באורך שני מטרים, מיני תנינים, כרישים, סוגי מכרסמים שונים ואפילו כמה מיני דינוזאורים".
אחת הסיבות שהפוסט של טיצ'ר היה מסעיר כל כך היא בגלל שעצמות דינוזאורים הן בגדר מיתוס בישראל. למעשה, הן אפילו נתפסות בקהילת הפלאונטולוגיה בתור "החלום הרטוב" של כל חוקר. לטענתה של פרופ' רבינוביץ', נמצאו לאורך השנים שרידים של דינוזאורים במקומות שונים באפריקה – אך טרם התגלו כאלה בישראל. כיום, היא כבר לא בטוחה שאי פעם ימצאו כאלה במדינה.
הממצא הקרוב ביותר לעצמות דינוזאור שאי פעם התגלה במדינה נחשף בשנת 1962, בחצר בית במושב בית זית. חוקרים חשפו אז מאות עקבות של מיני דינוזאורים שונים, כגון סטרותיומימוס ואלפרוזאורוס שחיו באזור לפני כ-100 מיליון שנה. למרות זאת, נמצאו בארץ אינספור שרידים של בעלי חיים קדומים אחרים – בדומה לאלו שנמצא לאחרונה בנגב.
"במדבר יש פוטנציאל אדיר למצוא שרידים של בעלי חיים שונים", טוענת פרופ' רבינוביץ'. "בנגב הכול חשוף לעומת הצפון, שם כמעט הכל מוסתר מן העין. מעבר לזה, משימת איתור המאובנים מורכבת הרבה יותר כאשר יש צמחיה ושדות מוקשים באזור". למרות זאת, ישנה בעיה גדולה יותר בתחום המחקר במדינה.
אחת התופעות הבעייתיות ביותר בתחום יכולה לנבוע דווקא מקהילת חובבי מאובנים, שם התגלו בעבר אנשים שלקחו לביתם אוצרות שנמצאו בשטח – מה שאסור על פי חוק בישראל. "האנשים האלה לוקחים מאובנים לביתם ויש כאלה שאפילו סוחרים בהם", הסבירה פרופ' רבינוביץ'. "לפני כמה שנים, אספן מאובנים שמצפונו ייסר אותו מסר לידיי אוסף חשוב של ממצאים שהתגלו בנגב. התופעה הזאת פוגעת באפשרות שלנו לדעת באילו מאובנים מדובר".