קשה לדמיין איך נראתה שגרת יומו של גדול הרודנים האנטישמים, פושעי המלחמה והפושעים נגד האנושות של המאה ה-20. קשה לתאר איך אדולף היטלר המתוסבך בכלל ניהל שיגרה עם כל הדם שהיה על ידיו, אבל ככל שהשנים חולפות, יותר ויותר ממשלות פותחות את הארכיונים הסודיים והכספות של מלחמת העולם השנייה וחושפות את העדויות המרתקות על האיש שגרם לכל כך הרבה סבל.
היטלר אכל לחם ומרמלדה לארוחת בוקר, כל בוקר. הוא היה מתעורר כל בוקר בשעה 10:00, שותה קפה ואוכל את הלחם עם המרמלדה שלו. הוא היה נשאר לישון עד מאוחר, מזכרת מהימים שהיה רווק הולל ברחובות וינה, והמבקרים, כולל הרופא שלו הוזמנו רק לשעות אחר הצהריים. אז הוא נהג לעבוד עד מאוחר ולפעמים נשאר ער עד 4:00 לפנות בוקר. פרטים אלה הם רק חלק מעדותו של איש האס.אס האוסטרי בן ה-19 בשם שוץ אוברניג שערק לבריטניה והפך לשבוי מלחמה. לטענתו, הוא בילה עם היטלר ופמלייתו באתר הנופש שלו באלפים בבוואריה בין השנים 1943-1944. העדות התגלתה בארכיונים הלאומיים של בריטניה במסמכים שנחשפו לראשונה לעיני הציבור לפני כשבועיים.
אוברניג סיפק תובנות לגבי אישיותו האפלה של הפיהרר ורמז על התנהגות פרנואידית: "הוא מתנהג במתינות בשיחות אישיות אבל נוטה לדפוק בפראות על שולחנות במהלך ישיבות", תיאר העריק הצעיר לכוחות הביטחון בשעתו. ממש לא מידע סודי, אחרי כל כך הרבה שנים וסרטי מלחמה, אך הבריטים חשו צורך להסתיר זאת עד עכשיו. בנוסף טען האוסטרי כי היטלר "לא יכול לסבול שצופים בו".
בנוסף לאינפורמציה על אישיותו הייחודית של הצורר הנאצי, הארכיון הבריטי הלאומי שיחרר קובץ תיקיות נוסף על הנאצים. דוחות מודיעין מהשנים 1944-1945 מגלים שבעלות הברית חששו מהמעוז האחרון של הנאצים – חזית נסתרת ממנה הנאצים יילחמו עד הסוף המר. המסמך בן 83 הדפים בשם "פיהררגיבייט" מתאר מה בעלות הברית חשבו על המצודה הנאצית הסודית באלפים האוסטרים.
הבריטים והאמריקנים האמינו שהנאצים אגרו במצודה הרבה מזון ושתייה במערות תת קרקעיות כדי לאכלס ולספק את צורכיהם של 60 אלף מאמינים נאצים אדוקים ואופטימיסטיים פוליטיים כדי לחיות "עד לשנתיים בבידוד מוחלט". למרבה המזל – מצודת הכוח הנאצית הייתה רק מיתוס.
גילוי הפרטים חדשים-ישנים על הצורר הנאצי ופתיחת הארכיונים זו הדמנות מעולה להבין מי היה הבן אדם שהפך למפלצת. הרבה מהפרטים על חייו ידועים אך עדיין מסוגלים להפתיע – כמו למשל שלאביו של אדולף קראו אלביס והוא פרש מהלימודים אחרי בית הספר היסודי.
בשנת 1895 אביו פרש לפנסיה ואדולף היטלר החל ללמוד בבית הספר היסודי. בשל הזמן הפנוי של אביו ושהותו המתמדת בבית היטלר הצעיר ספג מהלומות באופן יומיומי. בשנת 1907 החליט לנסות להתקבל ללימודים באקדמיה לאמנות בווינה ובמקביל טיפל באמו שחלתה בסרטן ועברה כריתת שד. היטלר קיבל כספים בירושה מדודתו, נסע לווינה לבחינות הקבלה אך נדחה בטענה שאין לו כישרון ציור.
לדברי שותפו לדירה בווינה, אוגוסט קוביצק, היטלר היה ישן עד הצהריים, יוצא לטיולי הליכה בעיר, ואז נשאר ער עד השעות הקטנות של הלילה. הדיקטטור הידוע ביותר לשמצה בהיסטוריה לא ניסה למצוא עבודה ולעתים קרובות נהג לבלות באופרה. במיוחד הוא אהב את ואגנר, שהפך עם השנים לסמל לשלטון הנאצי.
היטלר החל לנדוד, חסכונותיו אזלו וחייו החלו להתדרדר. גם בשלב הזה הוא עדיין לא ניסה למצוא עבודה ולמעשה העבודה היציבה היחידה שאי פעם הייתה לו הייתה בתור פיהרר. בסופו של דבר אזל כספו לגמרי והוא החל לישון על ספסלים בגנים ציבוריים ולקבץ נדבות.
בדצמבר 1909, קפוא ורעב, עבר להתגורר בבית מחסה למשך מספר שנים ולעתים היה מרוויח מעט כסף בעבודות יום כמו גריפת שלג מכניסות של בתים או מתחנת הרכבת. את הגרעין של תפיסת עולמו שאב היטלר מיוסטון סטיוארט צ'מברליין, סופר בריטי אנטישמי, שבחן את האירועים ההיסטוריים והתרבותיים באירופה לאור השפעתם של שני גורמים: הגורם הארי הגרמני והחיובי והגורם היהודי השלילי.
במלחמת העולם הראשונה, שימש היטלר כרץ. הוא נחשב חייל מרושל אך נכון תמיד להתנדב למשימות מסוכנות. בקרב בין היחידה אליה השתייך לכוחות בריטים ובלגים נהרגו 2,500 מתוך 3,000 חיילי היחידה אך היטלר יצא בלא פגע. במקרים רבים אחרים קרה שעבר במקום דקות ספורות לפני שנפלה שם פצצה או פגז.
האם היטלר היה באמת צמחוני?
אתר שב"י מביא סקירה משובחת של הסוגייה עם סימוכין מספקים בשביל לקבוע חד משמעית – לא. האחראי הראשי לפרוץ מלחמת העולם השנייה שזרעה חורבן באירופה, להשמדתם של כשישה מיליון יהודים ולהשמדתם של מיליוני חפים מפשע אחרים, אכל מוצרים המופקים מבעלי חיים, כגבינה, חמאה וחלב, אך נהג להימנע מבשר במשך תקופות מסוימות מטעמים בריאותיים, כדי להרגיע את "קיבתו העצבנית".
הוא סבל מקשיי עיכול ומהתקפות של כאבי בטן,שהציקו לו מאז בגרותו, מהזעת יתר ומנפיחות במעיים. בשנת 1911, כשחי בוינה, כתב במכתב אישי, שהוא מרגיש יותר טוב לאחר שניסה לרפא קלקול קיבה בעזרת דיאטת פירות וירקות. שכשהקטין את צריכת הבשר פחתה כמות הזיעה, הוא סבל פחות מכתמי זיעה בבגדיו התחתונים ומהנפיחות. לפי עדות של מכר בשנת 1932, בזמן מסע הבחירות, ישב היטלר מדוכדך ואכל מרק ירקות.
הוא השתכנע שאכילת ירקות מיתנה את ריח הנודים שלו שהביכו אותו והציקו לו מאוד בחברת אנשים. היטלר חשש מאוד מסרטן – המחלה ממנה מתה אמו – וסבר ש"אכילת בשר וזיהום גורמים לסרטן". יחד עם זאת, למרות שידע שבשר אינו בריא עבורו, היטלר מעולם לא ויתר על מאכלי הבשר האהובים עליו, ובמיוחד לא התנזר מנקניק בווארי, כופתות כבד ובשר ציד צלוי וממולא.
השפית דיון לוקאס עבדה כשפית בבית מלון בהמבורג, לפני מלחמת העולם השנייה, וסיפרה שפעמים רבות הכינה להיטלר גוזלים ממולאים (גוזלי יונים בני ארבעה שבועות). פיין רוברט, אחד הביוגרפים של היטלר, כתב שמאכלי הבשר שהצורר הנאצי נהג לאכול היו בעיקר נקניקים, שהוא לא אכל דגים, אך אהב קוויאר וזלל ממתקים, פירות מסוכרים וכמויות גדולות של עוגות קצפת.
לדברי פיין, היטלר שתה תה וקפה והמיתוס לגבי צמחוניותו צמח בזכות שר התעמולה, ג'וזף גבלס, שרצה לפאר את הסגפנות שלו, לכאורה, כדי להדגיש את מסירותו המוחלטת למדינה. גבלס היה אחראי לפרסום שהיטלר לא מעשן, לא שותה, לא אוכל בשר ולא מתעסק עם נשים. כיום ידוע שרק הטענה שאינו עישן הייתה נכונה. בשלב מתקדם של המלחמה עבר היטלר במצוות רופאו, ת'יאודור מורל, לדיאטה שכללה כמויות קטנות של קותלי חזיר, חמאה, שומן חזיר וחלבון ביצה.
ומה לגבי פעילות הפנאי, בין תכנון הכיבוש של העולם לרצח מיליונים? לפי מאמר שפורסם בהארץ, היטלר העיד על עצמו כי הוא "קורא ספר כל לילה" – טענה הנתמכת על ידי עדויות מהימנות – ואי אפשר להתעלם מהעובדה שספרים רבים עיצבו את דעותיו והשקפת עולמו.
היטלר סיפר לא פעם מהם ספריו האהובים: "דון קיחוטה" של סרוונטס, "רובינזון קרוזו" של דפו, "אוהל הדוד טום" של ביצ'ר-סטואו, "מסעי גוליבר" של סוויפט, "מקס ומוריץ" של בוש, ספרי קארל מאי על המערב הפרוע וטרגדיות של שייקספיר, בייחוד "המלט".