שלחה אלפי ילדים ונשים לניסויים אכזריים: סיפורה של "החיה מאושוויץ"

מריה מנדל הייתה אחת הדמויות האכזריות והידועות לשמצה במנגנון מחנות ההשמדה של הנאצים במלחמת העולם השנייה. מנדל שימשה כמפקדת מחנה הנשים באושוויץ-בירקנאו, והייתה אחראית לרצח אלפי נשים וילדים ושליחתם לניסויים רפואיים קטלניים. בעקבות כך קיבלה את הכינוי המצמרר "החיה מאושוויץ".

במהלך משפטה של מנדל לאחר המלחמה הודתה כי אחד המניעים המרכזיים למעשיה היה כסף, וטענה כי אם לא הייתה פורצת המלחמה, ככל הנראה הייתה הופכת להיות אחות. עוד ניסתה לטעון מנדל, שנולדה באוסטריה, כי לא הייתה מודעת למתרחש במחנות בגרמניה, אך עדויות רבות הראו כי בתור תפקידה הבכיר באושוויץ ידעה היטב על מנגנון ההשמדה ואף לקחה בו חלק פעיל.

עדויות של ניצולים הצביעו על כך שמנדל לא הייתה רק "בורג במערכת", אלא השתתפה באופן אישי במעשי רצח והתעללות. בין היתר, סיפרו ניצולים כי הורתה להשאיר תינוק מחוץ לצריף עד למותו, וכי בתקופה שבה עבדה באושוויץ נרצחו תינוקות רבים, חלקם בהטבעה ואחרים נשרפו חיים. במקרה נוסף תואר כיצד עינתה אישה הלוקה בנפשה עד שמתה.

לצד האכזריות שלה, מנדל הייתה ידועה גם ביחס המורכב שלה כלפי אסירות מסוימות. כחובבת מוזיקה יזמה את הקמת תזמורת הנשים של אושוויץ, שחברותיה זכו לתנאי מחיה טובים יחסית לאלו של יתר האסירות. עם זאת "מחווה" זו לא הקלה על חומרת הפשעים שביצעה.

לאחר סיום המלחמה נתפסה מנדל בידי הצבא האמריקאי באוגוסט 1945. היא הועמדה לדין בפני בית הדין הלאומי של פולין במסגרת "משפטי אושוויץ", הורשעה בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות ונידונה למוות. משפחתה התנערה ממנה ואביה סירב להעניק לה מחסה.

ב-24 בינואר 1948, כשהיא בת 36, הוצאה מנדל להורג בתלייה בכלא "מונטלופיך" שבעיר קרקוב. זמן קצר לפני ביצוע גזר הדין, פנתה לאחת הניצולות מאושוויץ וביקשה שתסלח לה.