אחד הדברים הראשונים שלומדים בהיסטוריה הוא שספר היסטוריה, הוא כמו סרט שמתבסס על סיפור אמיתי. הדמויות כנראה היו קיימות, האירועים כנראה התרחשו, המקומות שבהם הדברים מתרחשים קיימים, אבל כמו בכל סרט – יש גם במאי שבמקרה הזה הוא גם אחראי על חלק ניכר מהתסריט. לבמאי יש חופש מסוים לשנות פרטים, להעלים אחרים, להגזים בתיאורים כאלו ואחרים כשהכול מושפע בצורה כזו או אחרת מנקודת המבט שלו, מהדעה שלו ומהאמונות שלו. סיפרו לכם שנפוליאון היה נמוך? כנרה שהיה מי שרצה להקטין אותו. האכילו אתכם בסיפורים על מיתוס מצדה? כנראה שרצו להכניס לכם רעיונות לראש.
את ההיסטוריה אם כך, מספרים בני אדם. מספיק לדעת כמה פרטים שאותם בני האדם הסתירו מאתנו כדי שהיא תיראה אחרת לחלוטין. הבאנו לכם עשרה פרטים כאלו שישנו את האופן שבו רובכם תסתכלו על ההיסטוריה.
עבדים היינו?
אחד מהפלאים הגדולים והמרשימים ביותר המיוחסים להיסטוריה האנושית הוא הפירמידות במצרים. מבני הענק שמאפיינים את גדתו המערבית של נהר הנילוס משכו תשומת לב עולמית של ארכיאולוגים וחוקרים מהעולם כולו במשך כל התקופה המודרנית. הן צולמו מכל זווית אפשרית, בכל שעות ביממה, נעשו בהן חפירות ובדיקות מהרבה מאוד סוגים, נמצאו סביבם הרבה ממצאים מעניינים ובכל זאת, אחת העובדות הנודעות ביותר על מבני הענק האלו שגויה.
רב האנשים בעולם מאמינים כי הפירמידות נבנו על ידי עבדים. למה? כנראה שסיפור יציאת בני ישראל ממצרים שסופר בעשרות דרכים, החל בשולחן ליל הסדר היהודי וכלה בתסריטים הוליוודיים מפותחים, גרם לרב אוכלוסיית העולם המערבי לעשות הקשר מידי בין מושג העבדות בעת העתיקה לבין אחת הממלכות הגדולות ביותר באותם הימים – מצרים.
העובדות היבשות שעולות מהממצאים הארכיאולוגיים הן שלא עבדים עבריים הם אלו שבנו את הפירמידות במצרים. ממצאים ארכיאולוגיים מהעיר גיזה, עיר הפועלים בה התגוררו אלו שכן בנו את הפירמידות, מעלה שאלו נבנו על ידי עובדים בשכר. מהממצאים בעיר עולה כי אוכלוסיית הפועלים מנתה אנשים בני כל השכבות החברתיות במצרים העתיקה ושעבדות לא הייתה שם, אלא עבודה בשכר מלא.
מעניין לציין שעניין העבדות העברית בארץ מצרים גם הוא עובדה שנויה במחלוקת בין הארכיאולוגים, אבל זו כבר חפירה לכתבה אחרת.
מקור התרנגולת
יוצרי פארק היורה דאגו בראש ובראשונה לכך שהסרט יהיה שובר קופות, דאגו לייצר בעבורנו יצורים אימתניים ומפחידים שכל מפגש איתם עשוי להסתיים באסון. המציאות, כפי שהיא עולה מחקר שלדי הדינוזאורים וחקר הקוד הגנטי שבהם, היא מעט שונה.
רב מיני הדינוזאורים (בסביבות האלף) שחיו כאן אי פעם, היו בעיקר דומים לתרנגולת, כפי שאנחנו מכירים אותה היום. התרנגולת, היא למעשה הצאצא הישיר של הדינוזאורים היום. במילים אחרות – תרנגולת היא סוג של דינוזאור. על פי מחקרים שנעשו בנושא, למיני דינוזאורים שונים היו מאפיינים שהזכירו את העופות של היום – מבנה רגליים דומה, טפרים, כרבולות, נוצות, מקור נטול שיניים, התפתחות עוברית בתוך ביצה ועוד. אחד משרידי הדינוזאורים שנמצאו בשנים האחרונות מכונה על ידי החוקרים – התרנגול מהגיהנום.
מצחיק לחשוב שהשריד של הדינוזאורים בכדור הארץ הוא בעל החיים הכי פחדן שיש.
מי גילה את החשמל?
החשמל הוא אחד האלמנטים הכי משמעותיים של האדם בעידן המודרני. הוא אחראי על הרבה מהאור שאנחנו רואים, על היכולת שלנו לנסוע ממקום למקום, על הרבה יכולות ברפואה, בבישול, במחקר מדעי, בתרבות ועוד. ללא חשמל, לצורך העניין, לא הייתם יכולים לקרוא את הכתבה הזו.
למי נגיד תודה על העניין הזה? רב האנשים יענו מיד: לתומאס אדיסון. יכול להיות שזו התשובה הנכונה בחידוני טריוויה, אבל העובדות היבשות מגלות שהאדם ידע על החשמל עוד הרבה לפני שאדיסון גזר עליו קופון. חפירות ארכיאולוגיות ותיעוד היסטורי גילו שתרבויות פרימיטיביות כמו יוון העתיקה גילו את החשמל עוד הרבה לפני. היוונים הקדומים, שעומדים למעשה מאחורי הרבה מהמדעים הקלאסיים גילו באמצעות התבוננות בטבע ששפשוף של ענבר (אבן חן הנוצרת משרף שהתאבן) או פרווה גורם לחלקיקי אבק או לעלי שלכת להיצמד אליהם. מאוחר יותר הם גילו שאותו העיקרון פועל גם על זכוכית. מהתבוננות בתופעה, היוונים מצאו שבעוד שבמקרים מסוימים חשמל גורם למשיכה, במקרים אחרים, הוא גם גורם לדחייה. באופן זה נטבע הביטוי "אלקטרון" שהוא השם היווני לאבן הענבר.
אדיסון היה הראשון שלקח את הידע שנצבר הרבה שנים לפניו והצליח לפתח ממנו משהו שמועיל לאדם באופן כלשהו ולהפיק אנרגיה מהחשמל. אז כן, תודה לאדיסון, אבל לא רק לו.
מי יותר גזען?
גזענות היא תופעה שמלווה את האנושות דורות על גבי דורות, כזו שגרמה למדינות שלמות לנהל מהלכים שהשפיעו עליה שנים רבות. בין השאר – גרמניה הנאצית שיצאה למלחמה כשהיא חורטת את טוהר הגזע על דגלה, אוסטרליה שטבחה באבוריג'ינים ועוד.
אחת הסוגיות העיקריות בעניין זה היא נישואי תערובת שבתקופות שונות בהיסטוריה נאסרו במקומות רבים. הדוגמאות המוכרות ביותר, עליהן לומדים בבתי הספר הן גרמניה הנאצית בה נישואי תערובת היו אסורים למשך כעשור וחצי ודרום אפריקה בה נישואי תערובת היו אסורים למשך ארבעה עשורים.
הדוגמה הכי פחות מוכרת, היא דווקא ארצות הברית שבה היה חוק שכזה למשך לא פחות ממאה שנה – החל מסוף המאה ה-17 ועד לשנת 1967.
לידע כללי, בישראל, גם אחרי קרוב לשבעים שנה, נישואי תערובת הם עדיין עניין מורכב.
תורת הגזע – הצד השני
במקביל למאמצים של הנאצים להשמיד את כל בני הגזע הנחות, היהודים, הצוענים וההומואים, הם השקיעו מאמצים גם בצד ההפוך – טיפוח, הצלה וגידול של כל ילד ארי שנולד או יכול היה להיוולד. הפרויקט, שקיבל את השם לבנסבורן ("מעיין החיים") הוקם במעטה של תכנית רווחה במסגרתה ילדים ארים טהורים הושמו במשפחות אומנה "טהורות" או במוסדות "טהורים" שנועדו לחנך אותם ולהכשיר אותם להיות בני הגזע העליון. בהמשך, התכנית התרחבה להקמת בתי לבנסבון למען נשות קציני SS שהרו וילדו כדי לתמוך ולסייע להם.
עם כיבוש טריטוריות נוספות בסקנדינביה ובמזרח אירופה, התכנית התרחבה גם למען נשים "טהורות גזע" שהרו לקציני SS עמם שכבו במהלך המלחמה או לנשים מהגזע הארי שהרו מחוץ לנישואין לגבר שזהותו הגזעי ידועה בבירור. אלו קיבלו את האפשרות ללדת רחוק מהבית בלי שידבקו אליהן סטיגמות. הרבה מהתינוקות, כך התגלה אחר כך, נחטפו מהוריהם ואומצו על ידי משפחות גרמניות. המדינה בה התופעה קיבלה את הביטוי הבולט ביותר הייתה נורבגיה, בה, על מנת להשביח ולהרבות את הגזע, קציני SS עודדו על ידי המשטר לעבר את הנשים הנורבגיות טהורות הגזע כדי להרבות את הגזע הארי.
אחת מילדי הלבנסבורן המפורסמת ביותר היא פרידה לינגסטד שמוכרת יותר בתור הזמרת עם השיער השחור מלהקת אבבה. לינגסטד, לידע כללי, ברחה יחד עם אמה וסבתה מנורבגיה לשבדיה מתוך חשש שמא ירדפו על רקע יחסיה של האם עם האב הנאצי.
הקוקה קולה פותחה כתרופה לטיפול בהתמכרויות
היום אולי זה המשקה הנפוץ בעולם, אבל המטרה לשמה פותח המשקה קוקה קולה הייתה טיפול בהתמכרויות, כאבי ראש ואימפוטנציה.
האדם שעומד מאחורי רקיחת התרופה היה רוקח אמריקאי מאטלנטה, ג'ון פמברטון שמו. פמברטון שנפצע במלחמת האזרחים בארצות הברית פיתח במהלך תקופת ההחלמה התמכרות קשה למורפין, חומר ששימש בזמנו כמשכך כאבים. כדי לפתור את בעיית ההתמכרות שלו, הוא רקח יין מעלי עץ הקוקה (כן, זה שממנו מפיקים את הקוקאין) שהיה ידוע בסגולותיו לטיפול בכאבי ראש, מאגוז הקולה העשיר בקפאין ומצמח הדמיאנה ששימש את בני המאיה לטיפול בסחרחורות ובחילות.
היין שהוא רקח, או כפי שהוא קרא לו, "יין קוקה צרפתי של פמברטון" שווק בהתחלה בבית מרקחת מקומי והוצע למי שהתלונן על בעיות עיכול, כאבי ראש, קשיי התמכרות ואימפוטנציה. יש לציין שהוא נמכר לצריכה במקום ולא ניתן ללקוחות לביתם. הצלחות רפואיות של ממש לא נרשמו כל כך, אבל הביקוש למשקה רק עלה וגבר. בשנת 1885, פמברטון נאלץ להפסיק למכור את המשקה האלכוהולי בשל חוקי היובש שנחקקו באותם הימים ורקח במקום את הגרסה הלא אלכוהולית של המשקה, זו אשר הכילה בעיקר מרכיבים מעץ הקוקה ומעץ הקולה ונמהלה במים מוגזים. זוהי הקולה שמוכרת לנו כיום.
ההצלחה המסחררת של המשקה התפתחה כמה שנים אחר מכן, כאשר אסא קנדלר, איש עסקים ממולח זיהה את הפוטנציאל והציע לפמברטון להוציא את הקוקה קולה לשיווק המוני. ההמשך, ידוע לנו היטב. כעת נותר להמציא תרופה שתפתור בעיות של התמכרות לקולה.
הפניצילין – התגלתה בטעות
האנטיביוטיקה היא ללא ספק אחת ההמצאות ששינו את פני ההיסטוריה והשפיעה על החיים של כל אדם היום בעולם. אולם, מעניין לגלות שהפיתוח הגאוני הזה שהפך דלקת ריאות ממחלה קטלנית לכזו שיש לה טיפול, הוא למעשה עניין שהתגלה בטעות.
הביולוג הסקוטי, אלכסנדר פלמינג יצא באוגוסט 1928 לחופשה משפחתית כדי להתאוורר משגרת המעבדה האפורה, בה הוא חקר את החיידק הסטפילוקוקוס. כשחזר למעבדה בתחילת ספטמבר, הוא מצא על צלחות התרבית שהשאיר במעבדה, התפתחה פטריה. כשהוא הביט במיקרוסקופ, הוא גילה שמושבות החיידקים סביב הפטרייה היו דלילות ושהחיידקים שהיו שם, היו פגועים וחלשים. הפטרייה הזו היתה הפניציליום גלאוקום, אותה הפטריה שיוצרת את העובש בגבינות כחולות.
הגילוי הזה של פלמינג ריגש אותו מאוד, אבל למרבה הצער, הוא ריגש רק אותו והוא התקשה למצוא משאבים שיסייעו לו לחקור את מולקולת הפניצילין שבאמצעותה קיווה לייצר תרופה אנטיביוטית. בשנת 1934, שש שנים לאחר מכן, התייאש וחדל לעבוד עם הפניצילין. כמה שנים לאחר מכן, שני מדענים בריטיים, החליטו לחקור את נושא הפניצילין בעצמם וזה למעשה, הפך לגילוי שמיליוני בני אדם חבים לו את חייהם.
האימפריה העות'מאנית – לא מהעבר הרחוק
המאה האחרונה במזרח התיכון הייתה כזו שהתרחשו בה הרבה מאוד אירועים. כל כך הרבה אירועים עד שאירועים שהתרחשו לפני מאה שנה, נראים כאילו התרחשו הרבה קודם לכן. אחת הדוגמאות הכי טובות שאפשר לתת לכך היא האימפריה העות'מאנית שרבים בטוחים שהיא עתיקה הרבה מעבר למה שהיא באמת. מדובר באימפריה שמקורה בטורקיה וששלטה בשטחים נרחבים שהשתרעו מדרום מזרח אירופה ועד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. תחילתה של האימפריה היה בסוף המאה ה-13, אכן לפני הרבה זמן, אבל סופה, בתחילת המאה העשרים. למעשה, לפני פחות ממאה שנה.
למען האמת, האימפריה העות'מאנית עדיין משפיעה על החיים של הישראלים כאשר יש עוד שרידים של החוקים מהאימפריה העות'מאנית שתקפים במדינת ישראל והרבה משרידי הארכיטקטורה מאותם הימים עדיין קיימים (חומות העיר העתיקה בירושלים לדוגמא).
ניסיון ההתנקשות בבוש
עוד עובדה שלא בטוח סיפרו לכם – בשנת 2005, בזמן ביקור בגיאורגיה, הנשיא ג'ורג' בוש ניצל מניסיון התנקשות. ניסיון ההתנקשות התקיים בזמן שהנשיא עמד על פודיום ונשא נאום. זמן קצר לאחר שעלה על הפודיום, אדם שישב בקהל, קם וזרק לעברו רימון. הרימון נפל במרחק של כ-18 מטר מהנשיא, במקום בוא ישב הנשיא הגיאורגי, אישתו ואשתו של נשיא ארצות הברית.
מיותר לציין שהנאום הופסק ושהתפתחה במקום מהומה. מה שקרה בפועל הוא שהרימון כלל לא התפוצץ. המתנקש היה ולדימיר ארוטרוניאן שנעצר על ידי כוחות הביטחון הגיאורגים ונידון למאסר עולם.
הדיווחים על האירוע היו לקוניים מאוד ופרטי האירוע, נמחקו איכשהו מהאתר הרשמי של ה-FBI. את שמו של הרוצח בעברית, לא מצאנו בגוגל.
את זה שערכו לנו את ההיסטוריה כבר אמרנו?
כמה מההיסטוריה מתועדת?
נסיים עם עובדה שלחלוטין שמה את הדברים בפרופורציות – 97 אחוז מההיסטוריה של האנושות כלל לא מתועדת. בחישוב גס – בני האדם הופיעו על פני כדור הארץ לפני 200 אלף שנה. רישום ההיסטוריה החל לפני 6,000 שנה, שהם כשלושה אחוזים מתוך 200 אלף. המשמעות – רב ההיסטוריה לא ידועה כלל.