חשבו שבתם בת ה-15 מתה – ואז היא התיישבה בארון הקבורה
משפחתה של יוליידי איקסקוטויאק מגואטמלה הייתה משוכנעת שהנערה מתה לאחר שאיבדה את הכרתה בדרך לבית החולים, ואביה לא הצליח להרגיש דופק או נשימה. הם רכשו ארון קבורה והחלו לערוך לה טקס אשכבה בבית המשפחה – אבל כעבור כמה שעות הבחינה אמה שהיא זזה


יוליידי איקסקוטויאק בת ה-15, תושבת הכפר אל חוקוטה שבמחוז קיצ'ה בגואטמלה, חשה ברע בשעות הבוקר המוקדמות של שבת, 10 באוקטובר. אביה, הכומר אברהם איקסקוטויאק טוחין, הכניס אותה למכונית והתכוון לקחת אותה לבית חולים, אולם במהלך הנסיעה היא איבדה את הכרתה. לדבריו, סמוך לסן פדרו חוקופילאס הוא עצר את המכונית ובדק אותה בעצמו.
"יצאתי איתה מכאן כשהיא מחוסרת הכרה. לקחתי אותה לבית החולים", סיפר האב בריאיון לערוץ המקומי TV SAC. לדבריו, במהלך הדרך מצבה השתנה: "ראיתי שהיא כבר לא נושמת, לא הרגשתי דופק בזרועות שלה. זו הייתה סיטואציה קשה מאוד בשבילי". לדבריו, הוא הגיע למסקנה שבתו מתה – אבל במקום להמשיך לבית החולים, הוא הסתובב וחיפש בית לוויות שבו יוכל לרכוש ארון קבורה.
האב עצמו מדגיש שיוליידי מעולם לא הגיעה לבדיקה רפואית. "היא לא נכנסה לבית החולים", אמר. "עצרתי את המכונית, ניגשתי אליה וראיתי שהיא פשוט חדלה להתקיים. היא מתה בדרך". אלא שזו הייתה הערכתו של האב בלבד.
הנערה לא נבדקה בבית חולים, ולא הוצג אישור רפואי שקבע את מותה. יותר מזה, לא הוצאה תעודת פטירה ואין מסמך רפואי המעיד שהיא הייתה במוות קליני בשלב כלשהו. למרות זאת, המשפחה חזרה לכפר עם ארון הקבורה, ובבית כבר החלו להתאסף קרובים, שכנים וחברים מהקהילה הדתית לקראת טקס האשכבה.
לדברי האב, הם הגיעו בסביבות 14:30, והוא נשאר בחצר בזמן שאחרים הכניסו את הארון למקום שהוכן לטקס. זמן קצר לאחר מכן שמע צעקות מתוך הבית. "כשבאתי לראות מה קרה, כבר הוציאו את הבת שלי מהארון שבו הביאו אותה", סיפר.
מי שהבחינה ראשונה שמשהו אינו כשורה הייתה אמה של יוליידי, לסביה דה ריוס. "כשראיתי את הבת שלי נכנסת, לא איבדתי תקווה. אמרתי שהיא חיה, שהיא לא מתה", סיפרה. בזמן שבכתה מעל הארון הבחינה בתנועה: "כשבכיתי מעל הארון שלה פתחנו את חלון הארון. היא התחילה לזוז, התעוררה ופתאום פשוט התיישבה".
בסרטונים שהופצו לאחר מכן ברשת נראים בני המשפחה מתקבצים סביב ארון הקבורה בזמן שיוליידי מתחילה לזוז ולהתרומם. הנוכחים מסייעים לה להתיישב, נותנים לה מים ובהמשך מוציאים אותה מהארון. בחלק מהדיווחים נטען שהנערה הייתה בארון במשך שבע או שמונה שעות. יוליידי עצמה כבר התראיינה לאחר האירוע וניסתה להסביר מה היא זוכרת.
"הלב שלי התחיל לכאוב מאוד. הרגשתי אותו כבד ואז פשוט התעלפתי", סיפרה הנערה. בדיווח מקומי נוסף היא תיארה את השתלשלות האירועים בצורה אחרת: "החוויה הייתה נוראית. כשנעלמתי הרגשתי שאני לבד בחושך. אחר כך התעוררתי. אין לי דרך להודות לאלוהים על כל מה שהוא עשה בחיים שלי. זה היה נס". נכון לעכשיו רשויות הבריאות בגואטמלה לא פרסמו אבחנה המסבירה מדוע יוליידי איבדה את הכרתה, מדוע בני משפחתה לא הצליחו לזהות נשימה או דופק וכיצד שבה להכרה.