לורה פונסה, גננת מלינס, ברזיל, סובלת ממצב ביזארי שגורם לה לבכות דמעות "קריסטל". שבבי הקריסטל הלבנים מתחילים להיווצר כבועות רכות בתוך עיניה, אך מתחיל להתמצק ולהתקשות כשהיא ממצמצת בניסיון לסלק אותם ולבסוף הם מתגלים כגבישים לבנים ומוצקים. התופעה המוזרה קורית כל פעם לתקופות ממשוכות של שבועות, בהם היא נאלצת להסיר כ-30 קרומים מדי יום ולכן נאלצת לקחת חופשות תכופות מעבודתה כשמצבה לא מאפשר לה להמשיך לפעול בה כרגיל.
פונסה התחילה לסבול מהמצב הנדיר הזה כשהייתה בת 15, כשהחומר הלבן החל להופיע בעיניה היא ואמה היו מבועתות. בבית החולים הרופאים היו מבועתים גם כן ומבולבלים לחלוטין, מעולם לא נתקלו במצב רפואי שכזה. כעת, בגיל 35, עדיין לא נמצאה תרופה לתופעה החוזרת מדי מספר חודשים לתקופות של שבועות וממררת את חייה של פונסה. לפני שנתיים עיניה היו מזוהמות במשך חצי שנה רצופה, חצי שנה שנאלצה להוציא 30 פיסות קריסטל מעיניה מדי יום.
הרופא המטפל הנוכחי של פונסה, ד"ר ראול גונקלבס, מספר כי מעולם לא נתקל במקרה שכזה, "ההסבר היחידי שיכול להסביר את מהירות יצירתם של הגבישים הוא גורם כימי", מסביר גונקלבס, "בכל פעם שאדם ממצמץ הוא משמן את עינו בדמעות שעשויות משלוש שכבות – שכבת מים, שכבת חלבון ושכבת שומן. כשאתה ממצמץ אתה בעצם מערבב ולש את שלושת השכבות כמו בבצק". גונקלבס משער כי החלבון שבדמעותיה של פונסה לא מצליח להכן על העין מבקטריות ולכן עיניה מוכרחות לייצר קו הגנה נוסף שהוא אותו חומר קריסטלי ומסתורי.
"הקרנית קופצת לפעולה, ובמקרה של מיס פונסה, פני השטח של הקרנית יכול להפריש קרטין. השילוב של הקרטין והמרכיבים האחרים הוא זה שיוצר את התגבשות הדמעה. הרופא רשם לה טיפות עיניים עם כסף חנקתי ששיפרו במידה את מצבה, אך פונסה עדיין מחכה ליום שבו תיפטר סופית ממצבה המדכדך.
(מקור)